ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On אפריל - 14 - 2013 סגור לתגובות על ר' אברהם בן מוסא זצ"ל

בס"ד

 

ר' אברהם בן מוסא זצ"ל

 

תאריך הילולה: כ"א אדר מקום קבורה: טוניסיה

אביו: ר' שלמה.
מורו: ר' מנחם עטיאה.

ר' אברהם בן שלמה אבן מוסה, מן החשובים בחכמי צפון אפריקה במאות ה- 17-18 (נולד בתיטואן בערך בשנת 1660, ונפטר בתוניס בשנת 1733), צאצא למשפחה ספרדית שהיגרה למרוקו עם גירוש ספרד. ר' אברהם היה לא רק איש-הלכה בשיעור קומה, אלא גם חכם נודע בתורת הקבלה, שפעל רבות להפצת קבלת האר"י במקומות אליהם הגיע, ובעיקר בתוניס.

פיוטו הנודע ביותר הוא 'נרדי נתן ריחו' המתאר את מתן התורה בהר סיני, ומדגיש, בין היתר, את אהבת האל לעמו כאחד מיסודות הקשר ביניהם:

"אֵל נָתַן לְעַמּוֹ תּוֹרָה תְמִימָה / יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה /

נוֹתֶנֶת לִפְתָאיִם דַּעַת וּמְזִמָּה / יָרְדָה מִשְּׁחָקִים מִשְּׁמֵי רוֹמָה /לְעָם אֲשֶׁר אָהַב בְּכָל לְבָבוֹ".

כמו פיוט זה שנכתב כרשות ל'נשמת', מרבית פיוטיו של ר' אברהם אבן מוסה נוסדו בזיקה למעגל התפילה ולמעגל השנה. כמה פיוטים הוקדשו לעצירת גשמים; אלה מיוסדים על עשר הספירות המייצגות את עולם האלוהות על פי הקבלה, וחן מיוחד נסוך עליהם. בצד פיוטים נותרו ממנו גם כמה שירים אישיים נוגעים ללב, בהם הוא מספר על תלאותיו ונדודיו.

היה עני מרוד, גאון בנגלה ובתורת הנסתר ונודע כאיש קדוש וטהור. השתמש בשמות קדושים וקבלה מעשית על מנת לסייע ליהודים אשר נרדפו ע"י מלכת מרוקו, אך לאחר שבוטלו גזרותיה חשש פן יתגלו מעשיו והיגר עם אשתו לטוניס (טוניסיה).

כתב חידושים למסכתות שונות, קינות ופיוטים.
נבל"ע בשנת ה'תק"א 


מספריו:
• מנחת סוטה: חידושים על מסכת סוטה

 מזקנים אתבונן-סיפור צדיק 

מעשה שיש להשכיל ממנו, ספור על רבי אברהם בן מוסא זצ"ל

 

 מלכת מרוקו מרשעת היתה, והסיתה את המלך בלא חשך כנגד היהודים. קבלו בני הקהילה בפני רבם המקובל הקדוש רבי אברהם בן מוסא זצ"ל. עשה רבי אברהם מה שעשה, וכל מאכל שביקשה המלכה לקחת לפי הדיף צחנה נוראה. הבינה המלכה מה מקור אסונה, ורבי אברהם נאלץ לברוח על נפשו לתוניסיה הסמוכה.הגיע הרב עם רעיתו לתוניס הבירה, שכר חדר באכסניה, ויצא העירה. פגש יהודי ושאלו על חכמי העיר וראשיה. אמר לו: "הערב נערכת חתונה מפוארת של אחד מבני העשירים, וכל בני הקהילה משתתפים בה. יבוא מר, ויכיר את רבניה ונכבדיה של הקהילה".הודה לו רבי אברהם על עצתו, ושאל לכתבו של בעל השמחה. בהגיעו, מצא את השער פתוח לרוחה, השולחנות ערוכים והמנורות מפיצות אור יקרות. בעלי השמחה והאורחים טרם הגיעו. ישב אבי אברהם ליד אחד השוחנות ונח מעט מטורח הדרך. כעבור שעה החלו האורחים לבוא, ובעלי השמחה קידמו את פניהם והושיבום במקומותיהם. או אז הבחין בעל הבית ברבי אברהם, וארשת של פליאה וסלידה הסתמנה על פניו. כי היו בגדיו קרועים ומובקים בשל בריחתו החפוזה בדרכי המדבר.פנה אל המחותן ושאל: "מיהו איזה זה, כלום קרוב משפחתך הוא?""איני מכירו", ענה.

"אף אני לא", אמר בעל הבית, "הלך עני הוא, שנקלע לשמחתנו, ומביש את החתונה בבגדיו המהוהים!"

הדברים נאמרו בקול רם, כדי שיגיעו לאזני האורח. והוא אכן שמעם, קם בחרי אף ועז את המקום בלא אומר ודברים.

פנה בעל הבית אל המטבח להביא תקרובת לאוחרים, ולפתע חש שהוכה בסנורים. בתחילה חשב שאין זו אלא סחרורת קלה, אך לא, הוא היתעור, ולא ראה מאומה! עמד נדהם, ותינה את צרתו. מה זה היה לו ביום חתונת בתו!

אמר לו המחותן: "חוששני, שנענשת על שפגעת בכבוד האורח הז. אולי תלמיד חכם הוא, והקדוש ברוך הוא תבע את עלבונו!"

הלכו לחפשו, אך הוא נלם ואיננו. שאל עליו, ואיש לא הכירו~ לבסוף אמר אחד האורחים, שנדמה לו כי פגש באסם זה ברחוב פלוני, ויעצו לבוא לחתונה. מיהר לשם ושאלו עליו, והפנו אותם לאכסניתו. נקשו על הדלת. ורעיתו יצאה לקראתם.

"הרב ישן", אמרה, "עיף הוא מטורח הדרך".

נדהמו. אכן הוא, תלמיד חכם!

"אנא, הואילו בטובך לעוררו", הפצירו בה, "העניין דחוף ואינו סובל דחוי!"

"אנסה", אמרה

נכנסה פנימה ואמרה לבעלה הרב: "אנשים עומדים בחוץ ומבקשים לשוחח עמך, התאות לקבלם לשיחה"?

ענה הרב: "מה הוא רוצה? הן כבר הסתמאו עיניו, כלום לא די לו בכך?"

נחרדה הרבנית והפצירה בו: "אנא קום ושמע מה בפיהם. מתחננים הם כי תאות לקבלם!"

רבי אברהם הסכים. נכנסו אל החדר הצר, כשהם תומכים בידיהם בבעל השמחה העור. נפל האיש לרגלי הרב בבכי ובתחנונים, והעתיר, כי יסלח לשגגתו, וימחל ועל אשר לא ידע את גודל מעלתו.

"לא על כבוד הקפדתי", אמר הרב, "אלא על כך שאתה דן את האדם לפי בגדיו וחיצוניותיו. שאתה עובר על דברי חכמינו שאמרו, אל תהי בז לכל אדם, אם תבטיח לי נאמנה, שמהיום והלאה תכבד כל אדם, עני כעשיר, פשוט כמכובד, תאכיל כל רעב ותארח כל אדם- אתפלל לפוקח עורים שיפקח את עיניך!"

הבטיח בעל השמחה בכל ליבו, ורבי אברהם העביר את ידו על עיניו באמרו: "וסר עונך, וחטאך תכופר". מיש שבה אליו ראיתו. חזרו כולם אל מסיבת החתונה, ושמו של רבי אברהם בן מוסא הפך נערץ ונקדש.

תמונת ציון הצדיק בבית החיים אשר בתוניס
רבי אברהם אבן מוסא זצ"ל
              

סגור לתגובות

פוסטים מאופיינים