ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On אפריל - 10 - 2013 0 Comment

בס"ד


רבי רפאל בירדוגו, (תק"ז, 1747 – תקפ"ב, 1822), הידוע בכינוי "המלאך רפאל" מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו.

תולדות חייו

רבי רפאל בירדוגו נולד בשנת תק"ז, 1747 בעיר מקנס שבמרוקו. בגיל חמש עשרה התייתם רבי רפאל מאביו רבי מרדכי וביום פקידת החודש של אביו נשא רבי רפאל הספד גדול ובו נתגלתה גדולתו בתורה.

בראשית דרכו בעולם התורה למד רבי רפאל מעוני רב ומסופר כי בדלותו לא הייתה ידו משגת לקנות נרות ללמוד לאורם ועל כן למד רבי רפאל לאורה של הלבנה והעיד על עצמו כי כתב את חיבוריו "מתוך הטירוף ומתוך יוקר השער ומתוך חוסר כל, ירחם ה'".

בהמשך חייו נתגדל רבי רפאל בחכמה ועושר אך זיכרון שנות עניותו לא מש מנגד עיניו ובא פעמים רבות לידי ביטוי בתקנות אותם תיקן ובפירושים שכתב, כדוגמה בספרו "רב פנינים" על הגדה לפסח מבאר רבי חיים את המילים "כל דכפין…": יען כי העני העומד על פתח, יבוש ליכנס לפנים מפאת שני דברים. אם כי יאמר איך אכנס לפני בעל הבית אשר הוא שרוי בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, ושולחנו מלא דשן בבשר שמן ויין משובח, ואני רש ונקלה חסר כל. והיה כראותו יתעצב אל ליבו בזוכרו צרות הזמן וגלגל החוזר ותהפך שמחתו לאבל… ועוד נאמר, כי לפעמים יהיה עני בן טובים יבוש מליכנס לפני בעל הבית, למען לא תראה שפלותו לעיני בעל הבית. אמר הנה הלילה הזה כולנו עניים ןאין חשש מזה "וכל דכפין ייתי ויכול…" כי לא יעלה בדעת בעל הבית להתגאות עליו, באשר יש לפניו דברים שיזכירו עוני אבותינו ושפלותם. ועל דרך המאמר הכתוב, "כי גרים הייתם בארץ מצריים" (שמות כ"ב, כ)."

רבי רפאל היה לאב בית דין בשנות השלושים לחייו בעיר מקנס והתקבל בכל קהילות המערב כמורה ההלכה של הדור כולו "מרא דאתרא",ותיקן תקנות רבות למען בני קהילתו, בהם תקנות המונעות ראוותנות כגון: א."צמצום הוצאות לסעודת המילה וזבד הבת: מנהג היה פשוט שבסעודת מילה וזבד הבת מחלקים לאנשים המצויים מיני מתיקה, וביטלנו זה ביטול גמור, כי הוא צער גדול לבעלי בתים ויוצא מזה מחלוקת בין איש לאשתו, ובפרט כשהם צריכים ומתביישים. ותודה לה' נתקיים הדבר זה כמה שנים". ב."צמצום הוצאות לשבתות של שמחה: עוד מנהג היה מכמה וכמה שנים שהיו שולחים בשבתות של שמחה בשר וביצים. יש שולח כ"ד ביצים, ויש שולח יותר, ובעלי השמחה שולחים מעקודא (פשטידת) ביצים ובשר. והכרזנו וביטלנו זה שלא ישלחו כי אם חמישה ביצים דווקא, ושמחו כל בעלי בתים וכל הבעלי השמחה היה להם נחת לזה ולזה". (מתוך "תקנות נגד מותרות – תקנה יט'" משנת תקס"ו , 1806)

והיה ידוע בחתירתו לצדק ואמת וגם אם לעתים היה בדעת מיעוט לא חת מלומר את דברו.

רבי רפאל שימש גם במנהיגות הקהילה והיה משענת ומקור נחמה בתקופה הקשה שפקדה את יהדות מרוקו: פרעות תק"ן , מגפות ושנות בצורת. רבי רפאל זכה לכינוי "המלאך רפאל" בזכות חסידותו ופרישותו הגדולה אותה נהג לעצמו אך לא הנהיג החמרות אלו על בני קהילתו.

בשנת תקפ"ב, 1822 נפטר רבי רפאל בליל הושענא רבה, בסיום לימוד האידרא מספר הזוהר (תיקון ליל הושעה רבה), והוא בן 75 שנה.

בצוואתו ציוה לקברו בתוך ארון (קבורה בארון אינה מקובלת ביהדות ונהוגה רק במקרים מיוחדים), וכעבור שנה שהוצא ארונו בגזירת השלטון, ראו כי גופו שלם והוא נראה כישן על מיטתו. רבי רפאל תיקן תקנות וחיבר ספרים בתחומים שונים ביהדות :תנ"ך, תלמוד, הלכה, אגדה, מנהגים שו"ת. חלקם בדפוס וחלקם עדיין בכתב יד.

 

ציון ר' רפאל בירדוגו "המלאך רפאל" מכנאס,מרוקו (התמונה באדיבות צאצא למשפחת בירדוגו-להגדלה הקליקו על התמונה)

 

ציון רבי רפאל בירדוגו "המלאך רפאל",מכנאס-מרוקו

 

ספריו

שו"ת משפטים ישרים- ב' חלקים.
מי מנוחות – על התורה.
שרביט הזהב – פירוש על הש"ס, נכתב בגיל 24.
חסד ואמת – דרשות והספדים.
תורת אמת – על ארבעה טורים.
רב פנינים-דרשות.
רוקח מרקחת – על אגדות התלמוד
משמחי לב – פירושים על התורה.
לשון לימודים – על התנ"ך.
קיצור תקנות חכמי קאשטיליא.
דיני שו"ב כמנהג המערב.

רשימת צאצאים של בני משפחת ברדוגו – פרק א'

 

משפחת ברדוגו היתה משפחה מפורסמת בכל מרוקו, מבניה שימשו ברבנות בערים רבות במאות שנים האחרונות. בשני הפרקים הבאים, אפרט את רשימת המשפחה דור אחר דור

דור ראשון

משה אשתו לונה

דור שני

בני משה

א) יצחק

דור שלישי

בני יצחק

א) יוסף

ב) משה

ג) אברהם, אשתו בת רבי חיים טולידאנו

דור רביעי

בני יוסף

א) רבי מרדכי המרביץ, כונה גם 'מרדכי הצדיק' אשתו רחל בת בן דודו רבי משה המשביר. רבי מרדכי נתמנה לדיין כבר בגיל עשרים, חיבר ספרים רבים, 'דורש טוב' על התנ"ך, 'פרשת מרדכי' על התורה, ועוד, מהם עדיין בכתב יד. נפטר י"ד אב תקכ"ב.

ב) יצחק

ג) רבי יהודה בירדוגו, נולד בשנת תמ"ט, מחבר ספר מים עמוקים (נדפס ירושלים תרע"א ועוד דפוסים, בהוצאת יעקב חי ברדוגו), ועוד ספרים. היה מיודד עם רבינו חיים בן עטר. בשנת תצ"א, כשנפטר רבינו המשביר, נתמנה רבי יהודה למלא את מקומו כדיין. נפטר בשנת תק"ד.

בני אברהם

א) יצחק

ב) רבי משה המשבי"ר (מש'ה ביר'דוגו), נולד בשנת תל"א. שירת ברבנות משנת תע"ה עד תפ"ג, ובשנה ההיא במות ר' משה טולידאנו נתמנה הוא לאב"ד. האור החיים בפרשת דברים א' טז מספר נפלאות אודות הנהגתו בדיינות. מחבר ראש משביר על השס, וכנף רננים (ירושלים תרס"ט, וראה שם בהקדמה פרטים רבים לתולדותיו), גם הביאו ממנו פסקי דינים בשו"ת זכות אבות, ובשו"ת משפט וצבי, וגם בספר חפץ ה' מביא בשמו. נפטר בשנת ה' חשוון תצ"א.

ג) יהודה

ד) יעקב

דור חמישי

בניו של הרב המרביץ

א) רבי רפאל המלאך נולד בשנת תק"ז, למד תורה מפי אחיו מוה"ר יקותיאל. משהגדיל נתמנה למורה צדק ולדיין בעירו מרקש. חיבר ספרים רבים ביניהם שו"ת משפטים ישרים על חו"מ (דפוס קראקא תרנ"א) 'מי מנוחות' על התורה, 'שרביט הזהב' על הש"ס, 'תורת אמת', ועוד ספרים. נפטר בהושענא רבא בעת יושבו על תלמודו, בשנת תקפ"ב.

ב) אשת רבי דוד חסין, גדול פייטני מרוקו. נולד במקנאס בשנת תפ"ז למשפחת חכמים ומלומדים (אביו רבי אהרן, נתבקש על ידי תושבי העיר צפת לבוא ולשמש ברבנות בעירם, אך נפטר בהיותו בדרך). בהיותו נער צעיר לימים, בן אחד עשרה שנים לערך החל את לימודיו בישיבה, חידושי תורה שרשם לעצמו ישנם החל מהיותו כבר שיבסר, עד גיל עשרים ושלש לערך. לחיבור זה קרא בשם "מגדל דוד", והוא נתגלה בשנים האחרונות אצל אחד מצאצאיו. נדפס ממנו גם ספר תהלה לדוד (אמסטרדם תקל"א?). בהיותו כבן עשרים שנה, נשא לאשה את בתו של מורו, הרב מרדכי בירדוגו, המכונה 'המרבי"ץ". לר' דוד נולדו בן אחד ותשע בנות. כל ימיו המשיך לשקוד על לימוד התורה, ולפרנסתו עסק בכתיבת סת"ם והעתקת כתבי יד ושימש גם כחזן. נפטר י' תמוז תקנ"ב.

ג) יוסף

ד) רבי מיימון נולד תק"ז, היה רב במקנס, נפטר בשנת תקפ"א.

ה) רבי יקותיאל נולד בשנת תק"ב, נקרא על שמו של זקינו רבי משה המשבי"ר, היה רמו"ץ בעיר מקנאס. חיבר פירוש על התנ"ך, והשאיר אחריו גם פסקים רבים בכתב יד. נפטר ביום הכיפורים תקס"ב.

בני יהודה בן יוסף

א) רבי שלמה בירדוגו, מורה צדק בעיר מקנאס, חיבר פירוש על רשי על התורה בחריפות ובפלפול. וגם ביאור תנך וחי' על הש"ס. נפטר בשנת תק"ע.

ב) רבי יוסף בירדוגו, גר בלבנון.

בני רבי משה המשביר

א) רחל אשתו של רבי מרדכי המרביץ בירדוגו

ב) רבי יהודה, נפטר צעיר.

ג) רבי יעקב בירדוגו, היה חתנו של רבי דוד חסין.

ד) אשת רבי יחיא לכרייף אלקריף.

דור שישי

בני רבי רפאל המלאך

א) רבי מרדכי בירדוגו, דיין ומורה צדק.

ב) אברהם

ג) מאיר

ד) הבכור, רבי מיימון בירדוגו, המכונה בפי כל המבי"ן (ה'רב מ'ימון בי'רדוגו נ'ר"ו). נולד בשנת תקכ"ד, ושימש ברבנות במקנס. ספרו 'שו"ת לב מבין', נדפס במקנס שנת תש"א, על ידי חברת דובב שפתי ישנים בראשותו של הרב שלום משאש, שהיה מצאצאיו. נפטר תקפ"ד.

בני רבי דוד חסין

א) אשת רבי יעקב בירדוגו (הנזכר, בנו של הרב המשביר)

ב) רבי אהרן חסין, חתן דודו רבי יקותיאל, ומזרעו יצאו רבנים גדולים (בנו רבי אברהם חסין היה דיין ורב בעיר מקנס, נפטר תרס"ב, נינו היה רבי אהרן חסין ראב"ד מוגאדור ובסוף ימיו בירושלים מחבר ספר מטה אהרון, ועוד רבנים).

ג) אשת רבי בנימין לכרייף רב ומו"ץ במקנאס, בנו של רבי יחיא הנ"ל.

בני רבי מיימון בן מרדכי

א) מרדכי

ב) חכם יוסף

בני רבי יקותיאל

א) רבי פתחיה מרדכי נולד תקכ"ד, רבה הראשי של מקנס, בעל מחבר פתוחי חותם שו"ת נפת צופים (נפת ר"ת נ'אום פת'חיה). נפטר י"ז אדר תק"ף.

ב) רבי יצחק בירדוגו, מחכמי מקנאס, נפטר בשנה שנפטר אחיו, שנת תק"ף.

ג) סעדיה

ד) רבי יעקב בירדוגו, המכונה אבי"ע (אב'יר יע'קב). בעל מחבר ספר שופריה דיעקב (דפוס ירושלים תר"ע). כמו כן חיבר ספר קול יעקב, ושם בהקדמה פרטים רבים, גם חיבר גלי עמיקתא פירוש על ספר מים עמוקים, לרבי יהודה בירדוגו. וספר קול יעקב שירים. ועוד ספרים, חלקם לא נדפסו. נפטר ער"ח אלול תר"ג, אשתו רחל. עיין אודותיו בספר אוצר גנזים לרבי יעקב משה טולידנו.

ה) רבי יוסף בירדוגו, 'יוסף הצדיק', עיין אודותיו בהקדמה לראש משביר.

ו) יהושע

ז) אשת בן דודה, רבי אהרן חסין הנזכר (בנו של רבי דוד).

בני שלמה

א) יהודה, נפטר טו שבט תקצג .

בני יוסף

א) יהודה.

בני רבי יחיא לכרייף

א) רבי בנימין לכרייף רב ומוץ במקנאס, חתנו של רבי דוד חסין. בעל מחבר שו"ת גבול בנימין שהיה שנים רבות בכתב יד ונדפס על ידי רבי שלום משאש וחברתו בשנת תשט.

רשימת צאצאים של בני משפחת ברדוגו – פרק ב'

 

דור שביעי

בני רבי מרדכי בן רפאל

א) רבי יקותיאל בירדוגו, חתנו של רבי פתחיה מרדכי בירדוגו אב"ד מקנס.

ב) רבי יעקב בירדוגו, ריש מתא וריש מתיבתא בעיר מקנס, העתיק והו"ל את השו"ת משפטים ישרים לזקינו. נפטר תר"ן.

ג) רבי יהודה בירדוגו, רמו"ץ במקנאס.

בני רבי אברהם בן רפאל

א) רבי יעקב בירדוגו, נולד תקמ"ג נפטר תר"ג.

בני רבי מיימון

א) רבי רפאל בירדוגו.

ב) רבי יוסף בירדוגו, נולד תקנ"ו נפטר צעיר בשנת תקפ"ו.

ג) אבא

בני חכם יוסף

א) מיימון

ב) רפאל

בני רבי פתחיה מרדכי

א) רבי יצחק, נהרג צעיר על קידוש השם

ב) אסתר, אשת רבי יקותיאל בירדוגו בן רבי מרדכי.

בני רבי יצחק בירדוגו

א) רבי מתתיהו בירדוגו, אחד מרבני מקנאס. ונמצא חתום בכמה פסקים שנות תרי"א תרי"ב.

בני רבי יעקב בירדוגו

א) הדיין רבי רפאל דוד בירדוגו, נולד בחודש אב תקצ"ב, זוגתו אסתר בת רבי משה חלואה. כתב את ההקדמה והמפתחות לספר משפטים ישרים, של זקנו המלאך רפאל. נפטר כ"א אדר ב' תרע"ו.

ב) יהונתן משה, ראש חברת גומלי חסדים במקנס.

ג) מרדכי בירדוגו, בעיר טבריה.

בני רבי יוסף הצדיק

א) רבי אלישע הראשון.

ב) רבי יהודה בירדוגו.

בני רבי יהודה בן שלמה

א) רבי שלמה בירדוגו, 'המלך שלמה'. רב ומורה צדק בעירו מקנס, הניח אחריו חיבורים רבים, 'ידא דטבחא' 'די השיב' ועוד רבים. ראה בספר שופריה דיוסף הרבה תשובות ממנו. נפטר בשנת תרס"ו.

ב) רבי יוסף בירדוגו, נולד תקס"ב במקנס, חתנו של הגביר הרב הגדול כמוה"ר יהודה אוחנה. החל מגיל שבע עשרה (כנשפטר הרב רבי פתחיה מרדכי הנ"ל) נתמנה לכהן כדיין בעירו (יחד עם בני משפחתו הרב המבי"ן ואביר יעקב). חיבר ספרים רבים, מהם נדפסו דברי יוסף וכתונת יוסף. ועוד ספרים ישנם בכתב יד, שו"ת כותרות יוסף, וספר שורשים. היה מתבודד בביתו שנים רבות בלא לצאת לשוק. נפטר ליל שבת ט"ז בכסלו תרי"ד.

ג) חנינא

דור שמיני

בני רבי יקותיאל

א) רבי פתחיה מרדכי, נולד שנת תר"ו, אשתו מרת שמחה בת רבי שלום עטייא. נפטר טז טבת תפר"ח

ב) יצחק, הבכור לאביו, נולד בשנת תקצ"ו, אשתו מרת מרים בת רבי יצחק אזרדאד, נפטר ג' אייר תרס"ח.

ג) מאיר

בני רבי יעקב

א) רבי יהושע בירדוגו, נולד בשנת תרל"ח בעיר מקנס. בשנת תרס"ד נתמנה לרבה הראשי של מרוקו. נפטר תשי"ג. נשארו ממנו כתבי יד רבים. עיין עליו בהקדמה לספר משפטים ישרים

ב) הבן הבכור, רבי מרדכי בירדוגו, נולד שנת תרי"ג, היה תלמיד חכם גדול, ונפטר י"ד אב תרל"ח, בלא זרע של קיימא, וראה אודותיו עוד בהקדמה לשו"ת משפטים ישרים.

ג) משה

ד) רבי יהודה בירדוגו, ראש השוחטים והמוהלים בעיר מקנס.

ה) מרים

ו) ג'מילה אשת רבי שלום משאש, נולד בשנת תקפ"ח. דיין בעיר מקנאס, בעל המחבר שו"ת דברי שלום (דפוס מקנאס תש"ה). ראה אודותיו בהקדמה לספר משפטים ישרים, נפטר ט' אייר ה'תרמ"ו.

בני רבי יהודה בן מרדכי

א) יוסף נפטר תרס"ט.

בני רבי יעקב בן אברהם

א) אברהם

ב) משה

ג) ימין

בני רבי יוסף בן מימון

א)

אבא

בני רבי אבא בן מימון

א) יוסף

בני רבי רפאל דוד

א) רבי יעקב בירדוגו, הוציא לאור את הספר שופריה דיעקב מזקינו, אשתו רבקה בת רבי אליהו אסולין.

ב) רבי משה בירדוגו

ג) רבי יוסף בירדוגו מחבר שופריה דיוסף

ד) ג'אמילה אשת רבי יקותיאל ברבי יצחק בירדוגו להלן.

בני רבי אלישע בן יוסף

א) רבי אלישע השני

ב) יוסף

בני המלך שלמה

א) רבי דניאל בירדוגו, ראש השוחטים במקנס.

ב) רבי יעקב בירדוגו, ראב"ד קזבלנקה.

בני רבי יוסף בן יהודה

א) יהודה.

ב) רבי משה בירדוגו, היה מו"ץ בעיר מקנאס, השאיר אחריו כמה כתבים, פסקים דינים, ופירושי תנ"ך ודרושים, והיו בידי צאצאיו.

בני רבי חנינא

א) יצחק

ב) אליהו

ג) יהודה

 

דור תשיעי

בני רבי פתחיה מרדכי

א) אברהם, אשתו מזל טוב בת רבי אברהם בן שמחון

ב) יקותיאל

ג) בלהה אוחיון

ד) אסתר אלגרבלי

בני רבי יצחק

א) רבי רחמים דוד בירדוגו, נולד בשנת תרי"ז, אשתו מרת דונא בת רבי מסעוד עטייא. בשנת תרס"ב נתמנה לדיין ומו"ץ, ונפטר ערב סוכות תרס"ט.

ב) רבי יקותיאל בירדוגו, נולד תר"ך, נפטר י"ט אלול תרפ"ד, אשתו זאמילה בת הדיין רבי רפאל דוד בירדוגו.

ג) רבי שלמה, נולד תרכ"ו, אשתו מרים אף היא ממשפחת בירדוגו, נפטר ער"ח אב תרס"ד.

ד) אסתר.

בני רבי יהושע

א) רבי רפאל ברדוגו, אב"ד מקנאס, על מקום אביו, לפני היותו הרב הראשי.

בני רבי משה

א) רבי מרדכי בירדוגו, מוהל מומחה, ונהג למול ללא לקחת תמורה, ונפטר צעיר.

בני רבי שלום משאש

א) רבי מימון משאש, נולד בשנת תרל"ט. אשתו רחל בת רבי דוד אסודרי.

בני רבי אבא בן יוסף

א) יוסף

בני רבי אלישע השני

א) רבי יקותיאל חיים בירדוגו, נולד ברבט בשנת תרי"ח. היו לו שתי נשים, אשתו הראשונה מרת שמחה אבנצור, והשניה אסתר. בתרנ"ג נתמנה לדיין ברבט הבירה, בשנת תרפ"ב נתמנה על ידי הממשלה הצרפתית לחבר בית הדין הגדול, ברבט. משחלה הרב הראשי של מרוקו ר' רפאל אלנקווה, מילא ר' יקותיאל את מקומו ועם מותו ירש את כסאו. בשנת התרצ"ה נתמנה גם לנשיא בית הדין הגדול במרוקו.

ב) יוסף

בני רבי דניאל

א) רבי שלמה בירדוגו, נולד בשנת תרי"ד, היה מו"ץ בעיר מקנאס, נפטר תרס"ו יש חיבורים רבים שלו בכתב יד, בהלכות ושירים. ראה הסכמתו לספר שופריה דיעקב.

בני רבי יהודה בן יוסף

א) רבי יעקב חי מוציא לאור ספרים רבים מרבני משפחת בירדוגו

דור עשירי

בני רבי אברהם

א) רבי מיימון אשתו פרלה סבג

בני רבי רחמים דוד

א) רבי עמרם בירדוגו, אשתו מרת שמחה בת יחייא לובאטון. הוציא לאור את הספר נופת צופים לזקינו רבי פתחיה מרדכי.

ב) רבי יונתן

בני רבי יקותיאל

א) מיימון

ב) אלישע

ג) יצחק

בני רבי שלמה בן יצחק

א) אליעזר

ב) אברהם

ג) חיים

ד) יוסף

ה) אליהו נולד תרס"ג

ו) יעקב

בני רבי מרדכי בירדוגו

א) מרת מסעודי אשת רבי יצחק טולידאנו

בני רבי מיימון משאש

א) רבי שלום משאש, נולד בשנת תרס"ט, פעל רבות להרמת קרן התורה במרוקו, אם על ידי הקמת בתי ספר וישיבות, ואם על ידי הדפסת ספרים רבים מגאוני ורבני מרוקו. משנת תשי"א היה רבה הראשי של קזבלנקה, וראש אבות בית הדין. בהמשך כיהן כרב בכל מדינת מרוקו, ובשנת תשל"ח עלה ונתעלה לכהן פאר כרבה הראשי של ירושלים עיר הקודש. בה נפטר בי' ניסן תשס"ג. השאיר אחריו ספרים רבים בהלכה, ובנים המכהנים כרבנים במקומות מושבותיהם.

 

מבני משפחת ברדוגו נמשכים ויוצאים צאצאים רבים עד לדורותינו אנו, מהם רבים הממשיכים את המסורת המשפחתית, ומכהנים כרבנים, דיינים, וראשי ישיבות. יחד הם מהווים שרשרת דורות השזורה במאות ואלפי רבנים ותלמידי חכמים לאורך ההיסטוריה של יהודי מרוקו.


השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים