ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On אפריל - 8 - 2013 0 Comment
עדות ניצול שואה מבני מלאל,מרוקו-רבי יעקב חפוטה ז"ל 
The Casablanca Conference
 
עדותו של מאיר חפוטה כפי שנכתבה ע"י בנו עו"ד אשר חפוטה, הדמות שעליה מספר היא של רבי יעקב חפוטה ז"ל. קטע זה מתועד ביד ושם. ע"י ד"ר חופי יצחק חפוטה.
עדותם של יוצאי מדינות ערב, במקרה זה יוצא מרוקו, אינן זוכות לבמה, ליתר דיוק הן מושתקות ומוחרשות, מאחר ואינן עונות על הנרטיב האשכנזי-ציוני. כשחורים הם מיוצרים על ידי ההגמוניה כחסרי-קיום כחסרי קיום וכחסרי סכות להיות במעמד כלשהו שמאפשר כוח גם אם מתוך דיכוי. ניתן כאן במה לעדויות אלו, על מנת לתת להם במה, מה שלא מתאפשר בחוץ, והנה היא ללפניכם:
לאחר שיחתנו הטלפונית שוחחתי עם אבי וחרצובות לשונו השתחררו ועל כן הנה מספר דברים שאבי סיפר בקשר לשנים 43-44. אבי מספר סיפורו בהקשר לבני מלל אך מציין כי ברוב מרוקו היה המצב זהה.
בשנת 1943, היו הגרמנים שולטים בטוניס. החלו 'גזירות' שונות במרוקו – ביניהם:
נאסר על היהודים לחבוש בירי (ברט) – כיסוי ראש שהיה בשימוש אופייני ליהודים וייחד אותם,
השלטון הצרפתי ששלט במרוקו, החל לאסוף יהודים לעבודות כפייה. לעיתים היו משאיות נוסעות ברחוב ולצידם זנדרמרים צרפתים וערבים עובדי המשטר הצרפתי ופשוט 'קוטפים' צעירים יהודים' לעבודות כפייה – בבני מלל לקחו לעבודות במחצבות, לניקוי מחראות של בית המטבחיים ועוד. את אביך יעקב – ניסו 'לקטוף' באחד הימים לעבודת הכפייה והוא נתפש בידי שוטר, אך הצליח לנצל רגע של חוסר עירנות של השוטר וברח.
הוטל מעין 'מס' על היהודים – להמציא 'ראשי בקר' לפי משקל כאשר השלטון 'קונה' מהם הבקר במחיר אפסי ביותר, ערבים שידעו על הטלת מס זה העלו בעשרות מונים את מחיר הבקר, כך שהיהודים נאלצו לקנות ביוקר רב, וקיבלו פרוטות. מדובר בתקופה קשה כלכלית ליהודים ורבים הגיעו לפת לחם.
בשנת 1943 החל ביצוע רישום של יהודים. השלטון הצרפתי הורה – באמצעות ראש הקהילה ('השיח') בבני מלל (וכך גם במקומות נוספים) – לכנס את היהודים וזה כינס לחצר 'תלמוד תורה' את כל ראשי המשפחות. הוצאו לכיכר שולחנות וישבו נציגים צרפתיים וערבים וחקרו כל אחד מראשי המשפחות – למסירת פרטים: שם, כתובת מדוייקת, העיסוק, נערך רישום בני משפחה מלא כולל שמות, גילאים ועיסוקים ונדרשו להצהיר על רכוש. הובהר לכולם כי קיימת תקנה שאוסרת עליהם ועל בני משפחותיהם לעזוב את העיר או לעבור להתגורר במקום אחר אפילו לא להחליף דירה.
במהלך הרישום סבא העלים את קיומה של דודה חנה, שהיתה בת 11 לערך וסבא וסבתא חשבו להבריח את חנה למרקש למשפחה שלהם או לבית סבך (אביה של אימך) (אביך נישא לאימך בשנת 1941).
סבא הבין כי רעה מתקרבת וכי יש להיערך לתקופת צרה. חלק מהערבים שאליהם פנו לבחון אם יסייעו ליהודים בזמן שהגרמנים יגיעו למרוקו (באותו הזמן הם ידעו שהגרמנים שולטים בטוניס) – ענו ליהודים 'מנקום לחאג" – את הגרמנים כינו הערבים 'העויינים' 'שי לחאג" – והתשובה הינה למעשה : מכם לגרמנים, קרי : אנחנו לא מתערבים זה ביניכם ובינם (מנקום לחאג').
סבא פנה לחבר קרוב שלו בשם שיח מוחאנד שהתגורר בכפר וואלד מבארק. כאשר סבא ראה שהתחילו לרשום ואסרו עליהם לצאת את העיר, הוא 'קלט' שהסכנה מתקרבת וביקש מהחבר לסייע לילדים במקרה שתיארע צרה. השיח מוחאנד נשבע לסבא ששערה משערות ראשם של בני המשפחה לא תיפול. השיח מוחאנד היה בעל עיסקי תבואה והיה לו אסם גדול מאוד, חזר אחרי מספר ימים לסבא ואמר לו שהכין באסם מקום מחבוא לכל המשפחה שאפילו יחפשו 'מאה שנה' לא ימצאו. (מה שקשה להעביר בכתביה הוא את רוח הדברים ואת הטונציה של הסיפור שמבהירה כי הם ראו כבר בסכנה מאוד מוחשית ומיידית, ומדובר על תפישה שתוך זמן קצר הגרמנים יגיעו והסכנה הינה מיידית ומוחשית. אבא מדגיש גם את הבהילות של אותו חבר שהכין בפועל את המחבוא לכל המשפחה).
אבא מתאר את התקופה הזו של שנת 1943 תוך 'גלישה' לשנת 1944 (עד שהאמריקנים תפשו שליטה) כתקופה קשה ביותר תקופה של מחסור.
בקונטרסט לכך – ראו בכניסת האמריקנים 'יד אלוהים' ותשועה, מה גם שהאמריקנים הביאו לפריחה כלכלית במרוקו ולשיפור משמעותי ('זאבו לכייר' – הביאו שפע).
אבא מספר ש-'ביום ראשון' בשנת 1944 (לא זוכר תאריך מדוייק אבל זוכר שהיה יום ראשון) שמעו הדי פיצוצים ותותחים. לטענתו 'התותחים נשמעו מקזבלנקה – מרחק של 200 ק"מ' – אין ספק שיש בכך קצת הפרזה בתיאור ולא ברור מה מקור הירי (אם כלל היו על אדמת מרוקו סיבות להפעלת כלי נשק / תותחים / קרבות אוויר או כדומה), אבל ההורים מספרים על כלי שריון ועל מטוסים של האמריקנים, על אדמת מרוקו.
 
השיר שהושר בעקבות כניסת האמריקנים (בערבית מגרבית) היה :
חמוס ג'אנה איי
חמוס ג'אנה איי
ג'אב לכייר וקעד מעאנה איי

בלילת לארבע
וטאנק יגראע
היטלר מכבע
היטלר מכבע
וראב מעאנה איי
 
חמוס ג'אנה איי
חמוס ג'אנה איי
ג'אב לכייר וקעד מעאנה איי
בלילת לאעשי
וטייארה תמשי
היטלר פי טראנשי
היטלר פי טראנשי
וראב מעאנה איי
 
חמוס ג'אנה איי
חמוס ג'אנה איי
ג'אב לכייר וקעד מעאנה איי
** יש עוד בתים אך אבא לא זוכר כעת
(ניסיון לתרגום חופשי ע"י אשר חפוטה)
האמריקנים בא אלינו איי
האמריקנים בא אלינו איי
הביא שפע וישב עימנו איי
('חמוס': מלשון חאמסה – נגד עיין הרע עליהם)
 
בליל רביעי
הטנק מרעיש
היטלר הסתתר
היטלר הסתתר
ואלוקים איתנו איי
(יגארע – 'יקסח' – משורש קראע/גראע – כמו קרחת.
מכבע – מלשון מכאבי – מסתתר 
פזמון…
 בערבו של הלילה (בליל בערב)
המטוס (הולך) טס
היטלר בשוחות
היטלר בשוחות
ואלוקים איתנו איי
(טראנשי/טראנסי – שוחה – כנראה קליטה מצרפתית או מאנגלית trench )
[subscribe2]

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים