ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On אוגוסט - 29 - 2012 0 Comment

בס"ד

אל מעי"ן העד"ן-הצדיק מוודז'אן- אל מעיין העדן-רבי עמרם בן דיוואן,הצדיק מוואזן

מעשה ניסים ונפלאות של הקדוש רבי עמרם בן דיוואן זצוק"ל

תולדותיו וקהילת יהודי וודז'אן

בישיבת חברון תובב״א למדו הרבה תלמידים ספרדים את תורת הנסתר (קבלה) והתפרנסו מכספי החלוקה שהיו מקבלים מהיהודים מחו״ל: ממרוקו, ממצרים, מתורכיה ומארצות שהיו בהן יהודים ספרדים כמו ארצות הבלקן.

הנסיבות שקדמו לשליחותו בפעם השנייה של רבי עמרם בן ז־יוואן זצ״ל שנקרא בפי מעריציו המלוב״ן (המלומד בניסים) מחולל הרבה נסים למתפללים על קברו והרבה חולים ונכים מצאו מזור בנסים שלו כאמור, ראוי שאני אציין שהרב מ. עטיה היה מאמין אמונה שלימה בנסים ובנפלאות שהצדיק הפליא לעשות לכל הבאים להשתטח על קברו ולבקש ממנו ישועתו שיעשה עמהם וירפא מחלותיהם. קיבלתי עלי מרצון את הרעיון הנשגב שלו שנוציא לאור ספר על שם רבי עמרם זצ״ל שבו נרכז את הסיפורים הרבים על הנסים והנפלאות שאנחנו שמענו עליהם ושסופרו מפרי עיתם של רבנים, סופרים, היסטוריונים ובעיקר מבני קהילת וואזן, אשר ראו וחזו במו עיניהם את נסיו ונפלאותיו וסופרו מפה לפה בדחילו ורחימו באמת ובתמים, כולם אמתיים ונכונים בלי שום כחל וסרק, רובם סופרו מפי זקני העיר אנשים יראי השם ושומרי מצוותיו יראים ושלמים.

מובטחני שב״ה הרב מאיר אלעזר עטיה הי״ו ואנוכי נצליח למלא המשימה כאשר שמענו וכן ראינו, חבל מאד שלא התעוררנו כמה שנים לפני זה כאשר זקני היהודים היקרים עדיין היו בחיים ויכולנו לשאוב ממעייניהם מידע רב שהיה יכול להיות לעזר, חבל על דאבדין ולא משתכחין, ברכתינו שלוחה ליקר באדם מר חנניה דהאן הי״ו על העצות וההדרכה שהואיל לסייע בידי, השם ישלח לו רפואה שלימה, בספר יסופר על חזיונות ונסים גלויים שהצדיק חולל למעריצים אותו. אני מקוה שע״י זה נגביר האמונה בקב״ה ובצדיקים הקדושים ואם נצליח למלאת משימה זו נוכל להגיד שמלאו משימותנו בהצלחה והיה זה שכרינו.

בדור שלפני ר׳ עמרם בו דיוואן דידן, ידוע לנו על דודו בשם רבי יהודה בן רבי עמרם דיוואן הראשון. אשר היה תושב ירושלים.

בצעירותו עבר לגור בעיה״ק צפת ונהיה לחתנו של הגאון רב יעקב הכהן. בשנת תס״ח (1708) נשלח מטעם חכמי צפת כשד״ר לפרס, בשנת תפ״ח נשלח מטעם חכמי חברון וירושלים לערי אנטוליה ותימן בשובו נתמנה כרב בעיה״ק צפת.

יותר מאןחר נשלח לקושטא ושם הדפיס את ספריו ״זבחי שלמים״ אשר נדפס בשנת התצ״ח והספר ״חוט המשולש״ אשר נדפס בשנת התק׳׳ט. בהיותו בקושטא כמה מעשיריה ביקשוהו לייסד ישיבה בירושלים והם יממנו את הוצאותיה, וכך עשה בחזרתו לירושלים תיכף ייסד ישיבה אשר קרא לה ״נוה שלום וברית אברהם״ אשר בה למד יותר מאוחר בן אחיו המלומד בנסים רבי עמרם בן דיוואן כפי שיבואר לקמן בפנים הספר.

בשנת תק״א התמנה כדיין בבית דינו של הראשון לציון רבי נסים חיים משה מזרחי וחתם על כמה תקנות עם חכמי ירושלים.

בשנת תק״ב חתם עם רבני ירושלים על הסכמת הספר ״צח ואדום״ לר׳ רפאל טריווש, נלב״ע בסביבות שנת תקי״ב (1752) יש הסוברים שגם לו היה בן ושמו עמרם מחכמי חברון. בתמצית כל דברי חוקרי חכמי הזמן ההוא, יוצא, שרבי עמרם דיוואן הראשנן הוליד שני בנים, יהודה ואפרים. יהודה הנ״ל הוליד בן וקרא את שמו עמרם שגם הוא היה אחד מחכמי חברון, ור׳ אפרים הוליד את מורינו הצדיק רבי עמרס בן דיוואן הקבור בוואזן והוא הוליד את ר׳ חיים הקבור בווירגן כמבואר לקמן.

החכמים אשר למדו עמו בישיבה היו: ר׳ משה בורלא אשר עמד בראש. רבי ישראל יעקב בורלה אשר שימש אח״כ כראב״ד בירושלים, הרב אפרים נבון מחבר הספר מחנה אפרים רבי נסים ברכה חתנו של החיד״א, הר׳ אליהו פרחי ר׳ דוד פראג׳, ר׳ אברהם בן שושן ורבי דוד אשכנזי, היו משתכרים בסך שבע מאות גרוש. סדר לימודם היה, בבוקר לימוד הלכה, בצהרים חמשה דפים ראשית חכמה וב״י.

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים