ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On אוגוסט - 21 - 2012 0 Comment

בס"ד

רבי יצחק בן וואליד זיע"א

 

נר המערבי-רבי יצחק בן וואליד זיע"א:

 

תולדות חייו –

 

רבי יצחק בן וואליד נולד בעיר גדולה של חכמים וסופרים אשר היללוה בשערים טיטואן יע"א שבמרוקו לאביו החכם והצדיק רבי שם טוב זלה"ה. חוטר מגזע היחס והמעלה של רבנים גדולים ממגורשי קשטילייא שנתיישבו אחר הגירוש בעיר טיטואן.נקרא על שם זקנו הרב הגדול רבי יצחק זלה"ה אשר נודע שמו לתהלה בשקידתו בתורה ובמעשיו הגדולים כאשר העידו עליו גדולי הדור ההוא ".פרקי ילדותו של רבינו הנם מובלעים ואינם ניתנים למישוש על כי התבגרותו הנפשית גדלה בממדי ענק בלתי טבעיים.

משחר טל ילדותו נכרו בו סימני טהרה וקדושה וניכר היה בו שלגדולות הוא נוצר: עודו נער ניער עצמו ממעשה ילדות ולא הלך אחרי שרירות השחרות, "וגם במהלליו יתנכר נער אפוד כל מדות יפות". הצטיין בכשרונות נעלים, ניחן בכח תפיסה העמקה והבנה, ועוד בטרם מלאו לו גיל המצוות ספג בקרבו תורה ודרך ארץ, כל ימי נעוריו היו קודש הלולים לעבודת בוראו וליראה ממנו "קדוש מרחם ומלידה ותהי ראשית ממלכתו ראשית חכמה יראת ה' היא אוצרו", שקדן בתורה, ויומם מגדולי רבני המערב בסוף המאה הה' וראשית הג', היה תלמיד למהריב"ע ז"ל ובר פלוגתיה של הרב יעב"ץ, וברעב ש"ש ת"ץ גלה לטיטואן ונתמנה לחבר בי"ד עם הרבנים מהר"מ עטייה ומהר"ש אבודרהם ז"ל ואח"כ נתנמה לאב"ד ונתפרסם שמו עוד יותר ובנה לו ביהכ"ן שעד היום נקראת על שמו בשם ביהכ"ס "מהריב"ם-, בנוסף לגדולתו בתורת הנגלה כן היה גדול בתורת הקבלה ובהקדמה לשו"ת זרע יעקב בנאיים תארהו, "הרה"ג המקובל האלהי. הרב חיד"א בס' שה"ג כ' "מו"ה יעקב מלכא רב מובהק במערב הפנימי בר פלוגתיה דהרב מו"ה יעב"ץ זצ"ל ושמענו מהפלגת בקיאותו והפליג בזקנה ע"כ. הניח אחריו פס"ד והרב המאסף קרא לספר "נר מערבי" ח"א נדפס בירושת-ו שנת תרצ"ה, ובספר וי"ץ בליקו"ד חיו"ד העתיק מכתבי הרב מהריב"ם זלה"ה. נתבע-ם שנת תקל"ח זקן ושבע ימים והוא בן צ"ג שנים זיע"א ראה עליו מ"ש ב"פאס וחכמיה הנד"מ ח"ב צד.

כתב הרב מלכי רבנן בערכו מו"ה שם טוב בן וואליד הא' זל מחכמי טיטואן ראיתיו חותם בש' נחלתכ"ם פ-ק (תקסח) עם מוהר"ר מנחם נהון ז"ל בסוף פס"ד אחד שלמדו בפני הרהג מו"ה אפרים מונסוניינו ז"ל וכו' יעויי"ש. זאת ידעתי מפס"ד שהובא בס' "נר מערבי" ח"א למהר"י מלכא ז"ל סי' נז דף נו וענין הפס"ד הוא שרצו הק"ק שבטטואן בשעת דוחקם בהכבד עליהם ההטלות ומסים וכו' לחייב את מהרי"ץ הנז' לפרוע מסים בראותם כי הוא מתפרנס בריוח ופרנסתו משכמת לפתחו ואיש חסד הוא לחונן דלים ואביונים כפי השגתו, והבי"ד כתבו בפס"ד וז"ל: וידענו ידיעה נאמנה כי הוא (כלומר מהרי"ץ הנז') תורתו אומנותו הן בהיותו כאן בביתו הוא יושב בבית המדרש ולומד תורה בחברת הלומדים ובעלי תורה וידיו רב לו במלחמתה של תורה ויודע לישא וליתן ולהבין ברוב מקומות הש"ס ופי' ובפוס' ואינו מניח תלמודו כלל הן בלכתו למתא גי'באלטאר יע"א ששם פרנסתו שהוא ש"ץ וטבח וסופר שם ושאר היום כשפונה מעסקיו, אליו יאספו כל חרד כת הלומדים ולומד תורה עמהם וקובע ישיבה עמהם ביום ובלילה והוא ראש המדברים ונהנים מתורתו ושמחים בדבריו כאשר נודע לנו ידיעה אמיתית ע"כ. וזמן הפס"ד בשנת תקכ"ג וחתומים עליו מהר"ש אבודרהם מהר"י ן' מלכא ואחריהם מהר"א מונסונייגו מהר"י אבודרהם מהר"י קורייאט ומהר"י הלוי זלה"ה.

לילה לא מש מתור האהל אהלה של תורה ויחד עם שקידתו הגדולה, התגלו בו ניצני קדושה וטהרה והתנזר ממאכלים והרבה בתעניות ובסיגופים "קידש את עצמו במותר לו… ואין קדוש אלא במקום סעודה…", וכך צעיר לימים היה מתחסד עם בוראו ומיום ליום היה מוסיף קדושה על קדושתו וטהרה על טהרתו ומפליג בעבודת קונו ביפעת אור תורה ופרישות, ומדקדק בכל המצוות קלות כבחמורות כאשר מידותיו האציליות היפות והנעלות שימשו לו כזר זהב סביב לכשרונותיו ולגדולתו בתורה.

בעודו צעיר לימים נתייתם רבינו מאביו הצדיק וכלכלת הבית הוטלה על שכם אמו הצדקת אשר נתפרסמה במעשיה הטובים ופרנסה את ביתה במעשי ידיה. באחד הימים כאשר אזל הפת מן הבית והמשפחה עמדה בפני משבר כלכלי קשה, הוכרחה שלא מרצונה למכור את הש"ס של בעלה כדי לקנות לחם לילדיה הקטנים, ורבינו הרגיש בזה וראה תוגה על פניה כי דאבה נפשה על כי מכרה את הש"ס היקר לה מכל חמדה, ורבינו בטובו קיבץ פרוטה לפרוטה ורכש לעצמו את הש"ס של אביו בחזרה והביאו לביתו לשמחת לבו ולב אמו הצדקת.

הנהגתו היתה להפליא כמלאך ה' ובמעט שנות הנערות הרבה מקנתו וכבר היה בקי בשקו"ט ובהויות אביי ורבא וכה עלה ונתעלה בבתר התורה וכתר שם טוב עד שהיתה תהלתו בקהל חסידים, קומתו התמירה ויופי פניו משכה אליו תשומת לב מיוחדת מכל חכמי הדור ההוא והכירו בו כי לא יארכו הימים וייף בגדלו את כרם בית ישראל כי חונן הוא בכל המידות של רועה נאמן לעדת ישורון. חוכמתו האירה פניו, וגידולו נאווה קודש במראה בנוי ובכח וכבר "בין שבע עשרה שנה היה רועה בש"ס ובפוסקים הלכות והגדות וימצאם עשר ידות ויזר'ח יצחק בארץ זריח זרו'ח ותלמודו בידו ויהי כזית הודו, ויגדל האיש עד כי גדל מאוד ותורתו מכרזת עליו בקדש ובכליו ויהי שמעו בכל הארץ עם מלכים ויועצי ארץ ועל המדינות בו יאמר דכאן נמצא וכאן היה חד מקמייא מפליא עצה מגדיל תושיה".

 

 

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים