ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On יולי - 12 - 2012 0 Comment

הפולקלור והמסורת היהודית במרוקו-קמיע לבית -מן המאה ה י'ח כנראה מצפרו

כאשר רוצים לנתח תופעה פולקלורית,מנהג,אמונה או סיפור בקרב יהדות מרוקו ולהגיע למקורה,יש להביא בחשבון את המטען התרבותי שהביאו איתם היהודים לאיזור:שרידים מתקופת המקרא ומתקופת התלמוד,השפעות ערביות וברבריות,ולפעמים גם השפעות של קהילות יהודיות שמחוץ לאיזור,כמו,למשל,השפעת הגאונים והשפעת גולי ספרד.ניתוח זה עשוי להעלות קווים אופייניים למנהגים שהתפתחו במרוקו ואף להצביע על מנהגים המיוחדים ליהודי ארץ זו בלבד,המשווים לפולקלור שלהם צביון מיוחד.

עצם קיומה של חברה מסורתית וסגורה עד ימינו אנו (ההשפעה הצרפתית לא היתה רבה במיוחד בקרב יהודי האטלס)איפשר את התהוותו של מכלול עצום של עובדות פולקלוריות.עובדות אלו משתקפות נאמנה בספרות שבעל-פה:עד היום ממלאים סיפורי המעשיות והאגדות תפקיד חשוב בחיי הקהילה.מנהגים רבים במחזור חיי האדם כגון מנהגי לידה,חתונה ואבילות מוסיפים להתקיים על-אף המציאות ההיסטורית החדשה שנתונים בה בעלי תרבות זו.מחזור השנה-שבת וימים טובים עדיין מושרש עמוק אף במקומות מושבותיהם החדשים,ובייחוד המימונה,חגם המיוחד של יהודי מרוקו.

פתגמים:

הפתגם נפוץ מאוד בקרב יהודי מרוקו,והשימוש בו מעיד על הבנה וחכמת-דורות.הוא מבטא בצורה תמציתית וקולעת מצב מסוים,נסיון חיים או עמדה מוסרית,והוא אספקלריה טובה של עולמם התרבותי של היהודים.אלפי פתגמים שגורים בפי יהדות מרוקו,ורבים מהם נרשמו בידי החוקרים.

חידות:

אשר לחידות-תופעה פולקלורית הראויה אף היא למחקר-הריהן שזורות במנהגים רבים.לדוגמה: בטקס התחדיד שלפני ברית-המילה,הנמשך כל הלילה,נשאלות חידות רבות.חידות אלה,שפותרים אותן הנוכחים במסגרת של תחרות,נועדו,ככל הנראה,להפגין חריפות-תפיסה ולהגביר את המתח,במגמה לגרש את השינה.

מקוננות:

מוסד המקוננות,הידוע עוד מתקופת המקרא,עדיין קיים,אף על פי שנחלש מאוד.הקינות הרבות שהוקלטו בידי החוקרים אינן אלא שרידים מעטים מספרות שירית עשירה מאוד בתחום זה,שרידים המעידים על מנהגים רבים שנעלמו במרוצת הזמן.

רפואה:

בדיקת המנהגים והאמונות בתחום הרפואה העממית מעלה מיגוון רב של נוסחאות-ריפוי.דרכי ריפוי אלו מבוססות על ידיעה טובה של תורת הצמחים ועל נסיון חיים,מזה,ועל אמונות מאגיות,מזה. האמונה המאגית מונחת גם ביסוד הקמיעות,המלווים את האדם עוד מלפני לידתו ועד מותו,אף על פי שרבים מן המלומדים והרבנים שללו אותם,כשם ששללו כל אמונה ומנהג שנדף ממנו ריח של עבודה זרה.הנוסחאות לקמיעות הועתקו מתוך ספרים שהיו כמעט מקודשים בעיני העם.לדפים שנועדו לשמור על היולדת ולתליוני הקמיעות למינהם נוספו איורים מעשי ידי אמן.

רבים גם התכשיטים שהנשים עונדות אותם לא רק לשם נוי,כי אם בשל האמונה בכוחם הסגולי.דוגמה יפה לכך היא החמסה-תכשיט קמיע בצורת יד-הנפוצה בצפון אפריקה בגיוון רב יותר מאשר בכל ארצות האיסלם האחרות.

הוא דינן של מחרוזות הפנינים ושל אבני החן השונות-אבן אבן וסגולותיה המיוחדות.ההשפעה יכולה להיות ישירה,כמו החרב ש-חותכים בה את הלילית המזיקה בליל התחדיד,או עקיפה,כמו זו של המנעול שעונדת אישה הרה במגמה לנעול את רחמה ולשמור מפני לידה מוקדמת.

הקמיעות והסגולות עדיין לא נרשמו ונחקרו,אף על פי שהולך ונעלם הדור האחרון המכיר אותם ונשקפת הסכנה,כי יאבד אוצר של מידע על אודות תחום תרבות ששורשיו בראשית התהוותה של החברה האנושית.

יששכר בן-עמי

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים