ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On יוני - 10 - 2012 0 Comment

הרמב"ם בפאס

רבי משה בן מיימון הרמבם

 

בשנים בהם נשקפה סכנה ליהדות פאס במרוקו,סכנת חידלון רוחני ולא פיסי,דהיינו הפסקת הלימוד והעיון.דווקא אז –  בשנת 1159 -עברה משפחת הרמב"ם מספרד לפאס.הרמב"ם,גדול הפוסקים בכל הדורות ומחשובי הפילוסופיםביה"ה,למד שם אצל הרב יהודההכהן אבן סוסאן(ששמו מעיד על מוצאו מפרס).הוא נחלץ לחזק את רוחם של אנוסי האיסלאם,ולנערם מרוח התבוסתנות .היו בהם שראו באסונם אות לחבלי משיח  והטיפו להניח את המצב כפי שהוא ולא לדחוק את הקץ.להגנת אנוסי האיסלם,ובהמשך ל"אגרת הנחמה" של אביו,כתב את "אגרת השמד",בה לימד זכות עליהם ויעצם לעזוב את תחום השמד,ועד אז "ישב בביתו"….ואם צריך למעשה ידיו יעשה בסתר עד שיצא".את האגרת כתב כנגד חכם שאינו נוקב בשמו,שהחמיר עם האנוסים מאוד,ולפי סברת הרמב"ם נהג כך משום שלא חווה את אסונם.ב-1165 נדד ממרוקו לא"י וה-1166 קבע את מושבו בקהיר.גם תלמידו המובהק ר' יוסף בן יהודה עקנין והמשורר ר' יהודה בן עבאס וכן רבים אחרים התפזרו לכל עבר,בנהגם על-פי מסקנותיו כי יש לעזוב את הארץ שבה כופים את היהודי לעבור על מצוות דתו.

מלחמת הרקונקויסטה ("הכיבוש מחדש")דוחקת את רגלי המווחידון מספרד,ובמקביל עולים עליהם מן הדרום השייכים הברברים בני מרין.ב-1250 הם כובשים את פאס וכעבור עשרים שנה נופלת מרכאש הבירה בידיהם.המושלים החדשים קבעו את פאס כבירתם ורחקו מקנאות דתית.לפאס הושב זוהרה.גם בערי הפריפריה וגם בערי הנמל התחדשה התפתחותן של הקהילות היהודיות.ב-1276 בבנותו את בירתו החדשה,פאס אל -ג'דיד,הרשה מייסד השושלת המרינית ליהודים להתיישב ליד ארמונו כדי להנות מהגנתו.יועצו הקרוב והאהוב של בנו (1286-1307) היה היהודי חליפה בין חיון שתוארו "הממונה על בית המלוכה".מסתבר כי גם במשרה כזו לא היה כדי להבטיח את חייו של יהודי.זכויותיו לא עמדו לו מול קנאתו של חצרן מוסלמי וסופו שהומת מיתה משונה עם בני משפחתו.מרוקו מתוארת באותם ימים כ"אסם העולם" ובחיי המסחר התוססים שלה תופסים היהודים מקום נכבד הודות לקשריהם עם אחיהם באירופה ובאסיה.עם השפע הכלכלי חוזרים ופורחים בפאס חיי הרוח ולימוד התורה.החכמים הבולטים בשלהי המאה ה-13 הם ר' דוד בן זקרי,בנו ר' משה,ורבי יצחק בן מימון.במאה ה-14 כותב המקובל ר' נסים בן מלכה את הספר "צניף מלכות".בנו ר' יהודה המקובל והפילוסוף מחבר ספרים אך אלה אבדו ואינם.

ברם רווחתם של יהודי מרוקו היא יחסית ולעולם אינה מגיעה לכלל שאננות.המוסלמים אינם חדלים להתנכל להם,ומגורשי ספרד (בשנת 13919מעדיפים ברובם את המדינות השלוות יותר.רבי אפרים אנקוואה ,בנו של רבי ישראל הקדוש שנהרג על קידוש השם בטולדו בפרעות 1391,הותיר אחריו עדות על קשיי הקליטה במרוקו,שהניעוהו לנדוד הלאה ממרכאש לתלמסאן,שם נתפרסם כקדוש נערץ.

Categories: יהודי פאס

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים