ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On מאי - 7 - 2012 0 Comment

ידיעת קורות חיי גדולי עמינו אשר באורם אנו חיים תועלותיה רבות ושונות, מראש אחרי אשר רוח האומה יתגלה בגדוליה וחזיוני חייהם הולכים ומשתלבים עם חיי העם כולו,על ידם נכיר מצב האומה בתקופה שבה פעלו.
וגם כי לשמע מפעלות איש צדיק במעשיו ותמים בדעותיו תתפעל שלכן גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה.
והכי נכבד כי עם אשד נדע להעריץ שם גדולי הרוח ע"פ מפעליהם אשר לדור אחרון השאירו בכל זאת לא תוכל לקונן בקרב לבנו אותה התשוקה אשר בכחה לעשות גדולות המעוררת את האדם להתחרות
בלמודים ובכישרון המעשה, התשוקה להדבק במעשיהם. לאשר רואים אנו את מחברי הספרים שבם אנו הוגים אחרי אשר הגיעו למרום קץ התפתחותם במשך ימי עמלם.
רואים אנו אותם בנצחי שמים ואין אנו רואים הסולם שעליה עלו שמיימה –רבותינו שבכל דור הם וכל דרכי חייהם עם כל מסבותיהם התאמצותם בשלבי הסולם יוכלו היות לנו למופת לאדם העליון אשר אליו צריכים גם אנחנו לכוון דרכינו והלוך נפשינו.

א.

אחרי ימי התלאות של ימי הביניים אשר כמעט נכחד שם ישראל בארצות המערב הוטב מצב בני ישראל במרוקו בשנות רמ – ש. ולא לבד היהודים התושבים החלו לחיות שם חיי שלוה כי אם הייתה ארצם
גם למקלט למגורשי ספרד ופורטוגל, לאשר שלטוניה הבינו התועלת להפרחת המסחר והתעשייה בארץ שתביא חריצת וכשרון אנשי מעשה.
ביובל שנים זה הצליחו הרבה מהיהודים אזרחי הארץ וגם מקהל המגורשים לאסוף הון מסוים ולהרבות השפעתם המדינית.
אבל לא ארכו ימי שלותם, סכסוכים ותגריות מדיניות הפריעו את שלום הארץ, והסיבו מסים כבדים אשר העיקו על כל העם, והתמרמרות ההמון שהורע מצבו הכלכלי חידשה את השנאה הגזעית, וגם יחס השולטן ליהודים נשתנה לרע, ובהיותם בעלי מסחר ומרכולת הוטל עליהם כובד משא המיסים במידה שהביאה התדלדלות איומה רעב ומחלות. והעניות המנולת העבירה אותם על דעתם והסיבה גם התדלדלות מוסרית,החלו סכסוכים בין איש לאיש בין משפחה למשפחה ובין קהילה לקהילה על דבר התחלקות המיסים השתדלו לפתור עצמם ממנם בהטילם כובד המשא על זולתם,ובכן התחילו הדלטוריות והמלשינות להשולטן.
בימים האלו בהיות היהדות המערבית טובעת בים של צרה הגיע לאזנם שמע שבתאי צבי,ואסורי התקווה נמשכו אחרי האור המטעה אשר בכבותו הסיב מלבד ייאוש מר גם לעג השאננים ורדיפות מהשולטן,ובעת ההיא נכבד עול המיסים עד לבלי נשוא.

אז בהתקדר שמי ישראל במרוקו נולד בשנת תנ"ו בעיר סאלו רבינו חיים לאביו הרב ר' משה בן הגאון הקדוש מוה"רר חיים ממשפחה מעוטרת מגולי ספרד. ואם כי היה זקינו עוד בחיים על ברכיו גודל וממנו קיבל רוב תורתו נקרא גם הנכד "חיים".
ימי נוער עברו על רבינו בטלטולים ונדודים מעיר לעיר בצוק העיתים,וגם בהיות רבינו חיים הזקן איש המעשה מנהל בית מסחר בעיר מכנאס עם אחיו הנגיד ר' שם-טוב בן עטר הוכרח להעתיק משכנו בשנת תס"ה לעיר מכנאס.
שם דר יותר משתי שנים והתחתן עם הרב ר' משה בן
לא עברה עליו לילה בשינה ובבכי גדול קנן על שריפת בית אלוהינו ואפילו בלילת טבת הארוכים השלים הלילה בלימוד עמי ואף כי הרבה צרות עברו עליו והוצרך לנוד ממקומו בכל זאת בכל מקום סגלה גלתה שכינה עמו ולא מנע עצמו מ- ד' אמות של הלכה…
וכן הפליגו בשבחו הרבנים המסכימים על ספר חפץ ה' ונכדו הרב רבי שמואל דיאבילה בהקדמת ספרו אוזן שמואל,ורבינו הביא ממנו דברי תורה כפעם בפעם בספרו חפץ ה' וגם בספרו אור החיים וכן בספרו פרי תאר משפט וצדקה ביעקב ובמקור חיים.

הביא מכתב הרב יעקב אבן צור שכתב:להחכם השלם כמר חיים בן עטר נר"ו,זה האיש ירא ה' בכתר ציץ נזר קודש התורה מוכתר ובעטרת צבי פאר המעשים מועטר ה'ה כמוהר"ר רבי חיים בן עטר ישמרו ויהי בעזרו ולהצילו מכל צרה וצוקה ציד אשר מעין בריאותיו נעלם ונסתר אכי"ר ,אחדש"ה באנו במורים אלה להודיע ולה'…כי ראה ראינו האיגרת הנשלחת מאת כת"ר ובבואה אזרנו חיל ובעוז ותעצומות חשתי ולא התמהמתי וגפן ונעל אל פ"ר הגבר אחיך נ"ע ,ושם ישבנו עד אם דברנו דברינו ויענו ויאמרו שלעת הזאת הדיעות פרודות ומבוהלות נעכרות ומבולבלות מחמת צרה זו הבאה עלינו מצרת מאת ככר הכסף שהטיל המלך יר'ה על קהלות הקודש ואין מעצור ופנאי לדבר זה ובכן יאות לשמור את הדבר ולהמתין ימים אחרים עד אשר תשוב חמת דר מרומים ויפן ברחמים

ר' יצחק דיאבילה בלקחו את בנו ר' שמואל לחתן לנכדתו בת רבי משה בנו אחות רבינו. אבל בשנת תס"ח חזרו לעיר מולדת רבינו היא סאלו ,ואך אחרי מות הר' שם טוב אחי רבינו חיים הזקן חזרו למכנאס לנהל את בית המסחר יחד עם בן אחיו ר' משה . שם התחתן עם בן אחיו זה כי רבינו חיים נכדו לקח לאישה את בתו של רבי משה בן הרבי שם טוב מרת פאצוניא. בבית חותנו זה ישב רבינו בימי עלומיו למד ולימד והרביץ תורה בישראל וגם התחקה על שורשי מנהגי בני מדינתו ועמד לגדור פרץ כאשר התבונן כי לא ממקום קדוש מחצבת המנהג.
אבל גם ימי שלוותו לא ארכו כי במצב האיום ששרר אז רבו העלילות על כל איש אמיד ובעל נכסים וגם רבי משה חותן רבינו לעדתו העניה והנכאה מלאה מרגשת והוציא כרננה צדקה ומשפטי כצהרים.

נתפס למאסר, והוטל עליו ישלט סכום עצום אשר עד מותו בשנת תפ"ה לא הספיק לסלקו, אז לקחה הממשלה את חצירו וביתו תחת תביעותיהם והתחילו מריבות בין בני המשפחה בדבר תביעותיהם הם, המריבות האלו
נמשכו כשבע שנים ובהן איבד רבינו כל שארית הונו עד אשר נאלץ לקחת עזרה מאביו הרב ר' משה.
ועסקי ממון אלו הסבו גם עסקי נפשות עד כי גם רבינו נאסר למאסר ואז הוכרח לעזוב ארץ מולדתו ולנדוד לארצות רחוקות.
ולאשר כבר אז אם כי היה עוד בדמי ימיו מצא די מדתו בתורה והסידות, עשר ידות בחריפות ובקיאות ועל כולם הצטיין בקדושה וטהרה, נתקבל בכל מקום בואו בכבוד גדול, ומדי יום ביומו דרש פעמים בערב ובבוקר לפני קהל ועדה יי( וחכמי זה הזמן הכתירוהו בהסכמותיהם לספרו הראשון "חפץ ה" אשר בהן ספרו מני גדלו בתורה והפלגת חסידותו.
אז בימי נדודו בארצות אירופה השלים ספרו על התורה שקרה בשם "אור החיים" וגם ספרו בהלכה "פרי תואר" הספרים האלו הדפיס מדי עברו ערי ליוורנו ווניציאה ואמסטרדם טרם בואו למחוז חפצו להשתקע בארץ הקדושה שאין מקום בלעדה שנקרא טהור ולכן אין לשמוח כי אם בישיבתה וחתם הקדמות באמרו:
ותשלם מלאכת שמים זו בחודש אב הרחמן ביום שקבעו ישראל יום טוב גמר מלאכת עצי המערכה,שנת אשר לו אור בציון אשר אני עולה שמה ולכן אשר הביא בספריו אלו ממצב ארץ ישראל היא אך מאשר סיפרו לו מכיריה.

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים