ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On מאי - 7 - 2012 0 Comment

בסוף שנת תק"ב עלה ארצה וכאשר עבר דרך דמשק ,נפגש שם עם הרב אברהם גרשון קוטיבר,גיסו של הבעל שם טוב מיסד תנועת החסידות.במכתב ששלח הרב קוטיבר מצפת לגיסו הבעל שם טוב ברוסיה הוא מודיע לו כי נפגש בדמשק עם הרב חיים בן עטר ומתוך מכתב זה נראה כי הפגישה נערכה ע"פ בקשתו המיוחדת של הבעש"ט ,ששמעו על הרב בן עטר הגיע גם אליו ושמע גם על דבר הכנותיו לעליתו לארץ ישראל.
בקשר למכתב זה של רבי אברהם גרשון קוטיבר קמו עוררים לפני כמה עשרות שנים,משום שבספר של "הנודע ביהודה"(הרה"ג ר' יחזקאל לנדאו מפראג) נזכר אחד בשם רבי אברהם שהיה באירופה בשנים:תק"ד ותק"ה ,-ואם כן ,לא יכול להיות היה שנתיים קודם לכן בדמשק.
אבל כבר פורסמה הסברה שהמדובר ב – "נודע ביהודה" אינו אותו רבי אברהם גרשון קוטיבר וסברה שניה היא ,כי אמנם מדובר על גיסו של הבעש"ט ,שעלה ארצה דרך דמשק,אלא שנסע בשנת תק"ד לרוסיה לזמן מה .

ידוע היה ,כי רבי אברהם גרשון מקיטוב נפטר בירושלים ונקבר בהר הזיתים ביום כ"ה באדר תקכ"א,אולם בעשרות השנים האחרונות לא ידעו היכן מקום קבורתו המדויק.

רק חודשים מספר לאחר מלחמת שנת תשכ"ז,תוך שיפוץ בית העלמין העתיק שנחרב בחלקו ע"י הירדנים בזמן שירושלים העתיקה היו כבושים בידיהם ,זוהה קברו על המצבה היה חקוקות מילים אלו: מצבת מוהר"ר אברהם גרשון אשכנזי זלה"ה .כ"ה לחודש אדר שנת התקכ"ה,ע"י הרב שלום גפנר שליט"א.

יחד עם הרב חיים עלו ארצה שתי נשותיו ,מסופר עליהן כי היו צדקניות ואחת מהן –בתו של קרוב משפחה עשיר רבי משה הנגיד,בנו של רבי שם טוב איבן עטר,אף נוהגת הייתה להתפלל כל יום כשהיא מתעטפת בטלית ומניחה תפילין כאחד הגברים. אבל דווקא בשל אשתו זו סבל רבות.נראה הדבר,כי אביה הוריש לה נכסים רבים ונמצאו מערערים על כך. הירושה גרמה לסכסוכים ,לעוגמת נפשו של הרב בן-עטר ,כמוכח מדבריו בספריו. בספר חפץ ה' הוא כותב בין השאר:" דע לך אחי,שכל מה שלמדתי בחיי,לא היה אלא מאהבת ה' וחשק התורה,כי מאז פתחתי עיני סבבוני צרות צרורות".

אנשי ירושלים ידעו לספר,כי הרב בן –עטר חי חיי צנע,היה צם יומיים בשבוע –ולפעמים שני ימים רצופים-והסתפק במעט שבמעט.

היה יושב ולומד,או כותב,רוב שעות היום והלילה בבית הכנסת שלו (אשר עם עלות ה"פרושים" לירושלים בשנת תק"פ,קבע בו הרב מנחם מנדל משקלוב את בית מדרשו ,לפי הזמנת העדה הספרדית).

הרב חיים בן – עטר לא האריך ימים בירושלים,- ביום ט"ו תמוז תק"ג נאסף אל עמיו. על מצבתו חקקו את שמו ותאריך פטירתו וצוין ,כי "נתבקש בישיבה של מעלה ליהנות מזיו השכינה".

הוא העמיד תלמידים שברבות הימים היו מטובי הרבנים,גם החיד"א(הגאון רבי חיים יוסף אזולאי,שנולד בירושלים בשנת התפ"ד): מספר:"אני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו הרמה ועיני ראו גדולת תורתו,עוקר הרי הרים וקדושתו הפלא ופלא – בעוון הדור עלה השמיימה והוא רק בן מ"ז שנה".

ידוע על ארבעה ספרים תורניים שחיבר הרב חיים בן-עטר: "חפץ ה' ","פרי תואר","אור החיים", ו –"ראשון לציון". ספריו הם בדרך הפשט,אבל גם "בקבלה" עסק. ומעניינת ההערכה שנאמרה בקשר לכך בספר "שם הגדולים" :מלפנים בישראל היו הדרשנין נוהגים לדרוש מאמרים תמוהים,עתה חזרו לדרוש מאמרים פשוטים,וכמה מהם קןראים בכל שבוע ספר "אור החיים" להרב המופלא הרר"ח בן- עטר,ומחבבין את דבריו,כי הם על פי הפשט".
יצוין שגם ברבות מערי אירופה המזרחית (וביחוד בגליציה) נוהגים היו ללמד ביום החמשי בשבוע,בערב,מספרו זה "אור החיים" שנתקבל בכל העדות.

הציון של רבי חיים בן עטר זצוק"ל בהר הזיתים ירושלים עיה"ק

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים