ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On מאי - 6 - 2012 0 Comment

 בס"ד

רבי עמרם בן דיוואן (4)

מגורי רבי עמרם בן דיוואן באז'ן בשנים 1764- 1772 ופטירתו בה בשנת 1782


באדיבות אתר ברית כתב העת של יהודי מרוקו

האירוע המשמעותי ביותר שהנציח את קהילת אסז'ן בתולדות יהודי המגרב, הוא- פטירתו וקבורתו של ר' עמרם בן דיוואן , בבית העלמין שלה. ר' עמרם דיוואן נפטר ונקבר בבית העלמין של הקהילה בדרכו חזרה לארץ ישראל בביקורו השני, ביום טו' מנחם אב התקמ"ב
ר' עמרם בן דיוואן היה נצר למשפחת רבנים ידועה בירושלים. ר' יהודה בר עמרם דיוואן – דודו של רבי עמרם בן דיואן יצא בשליחות ירושלים, צפת וחברון כשד"ר לגולה. בהיותו בקושטא הדפיס את "זבחי שלמים" בתצ"ח ו"חוט המשולש" בתק"ט. ר' עמרם ב"ר אפרים דיואן כמו סבו, אביו ודודו לפניו, אף הוא היה מחכמי ירושלים. בשנת תקי"ח [1758] נמנה על חכמי ישיבת "נוה שלום" בירושלים, שנוסדה ע"י קהילת קושטא בשביל דודו ר' יהודה דיואן בשנת תקכ"ג [1763] יצא ר' עמרם ב"ר אפרים דיואן בשליחות חברון למערב הפנימי. על אגרת שלחותו חתם ר' יצחק זאבי בנו של בעל "אורים גדולים".

ר' עמרם דיוואן התיישב באסז'ן מיד עם הגיעו למערב הפנימי בשנת תקכ"ג [1763] ופתח בה ישיבה, בתוך תקופה קצרה תלמידים רבים מקהילות ישראל במערב הפנימי נקבצו ובאו ללמוד תורה מפיו בישיבתו באסזן. סיבת התיישבותו של ר' עמרם דיוואן במקום, נעוצה ככל הנראה במצב הביטחוני הרעוע בממלכה השריפית באותה תקופה [1763- 1766]. יש הגורסים שמוצא משפחתו הוא מכפר בקרבת טנג'יר בשם דיוואן הנמצא בקרבת מקום אין לשלול אפשרות שיהודים מהכפר דיוואן העתיקו את מגוריהם לאסז'ן לאחר כיבוש טנג'יר ע"י הפורטוגזים בשנת 1471 ושמשפחת סבו ר' עמרם או אבי סבו מקורה מאסז'ן.

לאחר שסבב בקהילות ישראל ברחבי מרוקו ואסף את התרומות למען כוללות חברון, שב ר' עמרם דיוואן לא"י. כעבור שלוש שנים לאחר שהות קצרה בארץ ישראל שב בשנת תקל"ד 1774 למערב הפנימי. בביקורו השני, שהה ר' עמרם דיוואן במערב הפנימי למעלה משמונה שנים, רובם במקנס בבית ר' זכרי משאש. כן סבב בין הקהילות והותיר רושם עז על מארחיו. סיבת השתהותו במרוקו נבעה ממלחמות השבטים שהתנהלו סביב מקנס, ואולם יתכן גם שמצבו הבריאותי מנע ממנו את המשך הדרך. באדר תקל"ה [פברואר 1775] הגיע למקנס ושהה בה עד ר"ח כסלו תקמ"א.[יום ראשון 18 בנובמבר 1781] בפאס שהה עד ד' תמוז תקמ"ב. [יום ראשון, 16 ביוני 1782] ונפטר באסז'ן בערב שבת ט' אב תקמ"ב. [יום שישי 20.07.1782] חודש לאחר הגעתו לאסז'ן מפאס. "בט' בחודש מנחם אב שנת באו בנים עד "משבר" היא שנת תקמ"ב [=1782] נפטר השד"ר מחברון רבי עמרם בן דיוואן באז'ן ונקבר בה" עם מותו הספידוהו גדולי חכמי מקנס, ר' דוד חסין שהכירו אישית הכרות רבת שנים, חיבר לכבודו פיוט וקינה סמוך מאוד למועד פטירתו ביקר ר' דוד חסין בקברו באסז'ן ובעקבות בקורו חיבר את הקינה "הר טוב" בהסבר המקדים לקינה כותב ר' דוד חסין, "את הקינה חיברתי על מצבת קברו באג'נה" [צורה פיוטית כמו מצרימה, ירושלימה]

במאמר על רבי עמרם בן דיוואן שנכתב על ידי לאון פינס מנהל בית ספר אליאנס בוואזן, בשנים 1946 – 1960 שהתבסס, קרוב לוודאי, על המסורת בעל פה ששמע מפי זקני הקהילה, ילידי המחצית השניה של המאה הי"ט, נאמר "רבי עמרם עזב את מקנס במטרה לבקר באסזן שהייתה העיר השביעית בגודלה במרוקו ושבה חיו יהודים רבים. עתה אסזן הוא כפר חרב במרחק 9 ק"מ מוואזן. באסזן רבי עמרם התארח אצל רווימי נשיא הקהילה, חודש לאחר הגיעו נפל למשכב ונפטר, היה זה ביום שישי בערב. השמש נטתה לשקוע וכניסת השבת הייתה קרובה. פרנסי העיר החליטו לקברו רק ביום ראשון בבוקר. אחד מבניו של רווימי שישן באותה שעה ראה בחלומו את רבי עמרם אומר לו" בני אמור לחברה (קדישא) שיקברוני כי עדיין מוקדם, השמש תראה את העפר מכסה אותי לפני שקיעתה" מרגע שבן נשיא הקהילה סיפר את חלומו, החברה שינתה את דעתה והרב נקבר לרגלו של עץ זית צעיר. חודש לאחר מות רבי עמרם הניחה אבן מצבה גדולה ויפה, למחרת אבן המצבה נמצאה הרוסה. תחילה חשבו שהיה זה מעשה חבלה של ילידים מהסביבה. הקהילה בנתה את המצבה מחדש, עוד באותו לילה הופיע רבי עמרם בחלומו של נשיא הקהילה רווימי" בני איני רוצה במצבה מעל קברי, אני רוצה שמצבתי תהא בגובה פני הקרקע כשל האביונים ביותר." כאשר התעורר מצא להפתעתו הנשיא את המצבה הרוסה שוב, זה מקור ערמת האבנים המכסה את הקבר רבי עמרם בן דיוואן הנח בצל הזית הצעיר שמאז צמח והיה לעץ גדול ומרשים."

שנה לאחר מות ר' עמרם דיוואן המשורר ר' שלמה חלואה מספר "נדרשתי ולי שאלו קהל קדוש קהל לקסאר יע"א לפי שהם מזומנים לבקר קבורת החכם השלם והכולל שד"ר כמוהר"ר עמרם דיוואן זלה"ה שנבל"ע בוודג'אן, ולזה בקשו ממני לחבר שיר זה בדרך תפילה ובקשה לאמרו על קבורתו [..]" הערתו של המשורר ר' שלמה חלואה מלאת משמעות להבנת התפתחות הילת הקדושה סביב קברו של ר' עמרם בן דיוואן, זה לא קרה באופן הדרגתי כטענת י. צמח, אלא מיד לאחר פטירתו, קהילת קסר אל כביר הסמוכה לאז'ן מזמינה פיוט לכבוד הצדיק ומכוננת יחד עם קהילת אסז'ן ומקנס את מה שעתיד להיות ההילולה הגדולה ביותר בקרב יהודי המגרב.

בנו, ר' חיים דיוואן השתקע והתיישב באסז'ן ואף "קנה בה חצר[בית],ומכרה כעבור שנתיים כפי שראיתי בשטר מקנה כתב יד משנת תקמ"ד שנתיים לאחר מות אביו וקם להשלים את סבב ההתרמה בדרום מרוקו. ר' חיים נפטר בסופו של דבר ביישוב בשם ווירגאן [Virguane] שבדרום מרוקו. מגורי ר' עמרם בן דיוואן באסז'ן בביקורו הראשון במערב הפנימי ומגורי ר' חיים בנו באסז'ן, לאחר פטירת אביו, מחזק את הסברה שמקור משפחת ר' עמרם דיוואן הוא מקהילת אסז'ן ושסבו של ר' עמרם בן דיוואן עלה לארץ ישראל מקהילה זו, וזו סיבת מגורי שניהם ביישוב זה דווקא.

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים