ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On מאי - 6 - 2012 0 Comment

ד . מספר התלמידים ממרוקו שלמדו בישיבות ליטאיות

באחד המכתבים של הרב ליבמאן מוזכרים תלמידים שנקלטו בישיבה ממדינות אלג' יר ותוניס , אך מתוך רשימת תלמידים המצורפת למכתב רק שניים מתוך שלושים ושבעה התלמידים הרשומים באו מתוניס ואחד מאלג' יר, ואילו כל היתר באו ממרוקו .

מדוע התפתחה התופעה בעיקר במרוקו , ולא באלג' יריה ותוניס ? אדיקותם של יהודי מרוקו ,שטרם הספיקו ל" התקלקל" , בהשפעת כי" ח והתרבות הצרפתית, היתה גורם אחד ; גורם נוסף היה גודל הקהילה שהיתה הגדולה ביותר מכל הקהילות היהודיות בצפון " אפריקה והמזרח . לא בכדי הוקם בארצות הברית ועד למען המיליון הנשכח שמטרתו היתה לחנך את ה " מיליון הנשכח " , כלומר יהודי for the Forgotten Million צפון אפריקה והמזרח התיכון. בשל מספרם הגדול, היו יהודי מרוקו המשאב האנושי המשמעותי ביותר לתחיית העם היהודי לאחר השואה . הרב וולטנר הסביר זאת כך :"במרוקו ראיתי קהילה יהודית שלמה דתית שומרת מצוות ורוחנית. חשבתי בזמנו שמרוקו יכולה היתה להיות מרכז רוחני גדול בתורה אפילו בהשוואה לקהילות הגדולות באירופה.

זה היה המקום היחידי שאפשר היה לאסוף אלף תלמידים לישיבה , וזה היה החלום שלי " . קשה לאמוד במדויק את מספר התלמידים ממרוקו שיצאו ללימודים בישיבות ליטאיות מתום מלחמת העולם השנייה ועד סוף שנות החמישים , כיוון שאין רישומים והיתה תחלומה גדולה : חלק מהתלמידים נדדו מישיבה לישיבה , וחלק אף חזרו למרוקו, לאחר שלא עמדו בנטל הלימודים , התקשו ברכישת היידיש או בהסתגלות למנטליות האירופית.

קרה גם שישיבות נדדו והחליפו כתובות, וישיבות קטנות נפתחו ונסגרו חליפות. האומדן הבא מבוסס על פירסומי הישיבות, על נתונים מתוך מכתבים לגו' ינט עם בקשות לתקציב ,על התכתבויות של ראשי הישיבות עם הרב עבו , ועל שיחות עם רבנים ותלמידים שלמדו בישיבות באותה עת.

מספר התלמידים ממרוקו שלמדו בישיבות הליטאיות שבמרוקו, באירופה ובארצות
הברית, בשנים 1960- 1947 , היה בין שלושת אלפים לארבעת אלפים תלמיד. אשר למרוקו,בישיבת " עץ חיים " שבטנג' יר , הישיבה שהקים הרב וולטנר בשנת, 1953למדו במשך העשור הראשון של הישיבה כשישים תלמידים בשנה . ליד הישיבה היה " כולל" , שהיו בו כשישים אברכים במשך העשור . בסך הכול למדו בישיבה בתקופה זו בין חמש מאות לשש מאות תלמידים.

כאמור , ישיבת אקס-לה-בן יצרה קשר עם יהדות מרוקו באוקטובר 1945 , ויכלה
לקלוט כמאה תלמידים . בשנת תשי " ח 1958- 1957 פירסמה הישיבה, בקטלוג פירסומי שלה , שעד לאותה שנה למדו בישיבה כשש מאות תלמידים , מצפון אפריקה , משוויץ ,מאיטליה , מבלגיה , מאנגליה ומארצות נוספות; תלמידים ממרוקו היוו אז כשבעים אחוז מתלמידי הישיבה .

יש להניח שבתחילת הדרך היה מספר התלמידים ממרוקו בישיבת אקס-לה-בן קטן
ממספר התלמידים ממזרח אירופה . המגמה החלה להשתנות לאחר שנות החמישים
המוקדמות, כשתלמידים אירופיים גמרו ללמוד והיגרו לארצות הברית ולמדינת ישראל;את מקומם תפסו בעיקר תלמידים ממרוקו, ואלו המשיכו להוות מרכיב מרכזי בישיבה במשך שנות השבעים והשמונים. בתחילה היו אלה תלמידים שהגיעו בגפם , ולאחר
1956 תלמידים שהוריהם הגיעו ממרוקו לצרפת. תכנית הלימודים היתה ארבע-שנתית,ואם מידי שנה התחלפו כרבע מהתלמידים , מסתבר שבין סוף שנות הארבעים ועד לסוף שנות החמישים למדו בישיבת אקס-לה-בן לפחות כשבע מאות תלמידים ממרוקו.
בשנת 1949 ן הגיעו לישיבת "בית יוסף" בפובלן כחמישים תלמידים . עם הזמן גדלה הישיבה , ומספר התלמידים ממרוקו גדל לשישים , לשמונים ואף למאה ועשרים . בשנות החמישים פתחה הישיבה סניפים רבים , במרוקו, בתוניס ובערים שונות בצרפת; לא כל הסניפים החזיקו מעמד , אך חלקם קיימים עד היום . ניתן להניח שבין שנות החמישים לשישים למדו בישיבה זו לפחות כשמונה מאות תלמידים ממרוקו, וכמה מאות בסניפיה השונים .

אומדן גס מצביע על כמאה וחמישים תלמידים בשנה במוסדות השונים באנגליה .
כעשרים תלמידים ממרוקו למדו בישיבה של הרב שניידר בלונדון. כאמור, הרב ווינגערטן מישיבת " תורת חיים " ביקש לקלוט כארבעים תלמידים . אל הישיבה בסנדרלנד הגיעו עם הרב וולטנר בשנת 1949 ארבעים תלמידים. בישיבה בגייטסהד למדו כעשרים וחמישה תלמידים , וכאותו מספר ב"כולל" .

בתקופה הנידונה היגרו אלפי משפחות ממרוקו לצרפת, וההגירה הזינה את ישיבות צרפת לא רק בתלמידים של משפחות המהגרימי אלא אף בתלמידים שקרוביהם השתקעו בצרפת. ככל שמרכז הכובד של יהדות מרוקו עבר לצרפת, הלך והתמעט מספר התלמידים הלומדים באנגליה. יש להניח שמספר התלמידים ממרוקו שלמדו בישיבות באנגליה מסוף שנות הארבעים ועד תחילת שנות השישים היה כמה מאות.

על פי העיתון "יתד נאמן" , לקח עימו הרב קאלמאנרביץ' חמישים תלמידים לישיבת מיר בארצות הברית: הרב שלום משאש סיפר שבביקור הרב קאלמאנוביץ' במרוקו בשנת 1949 הוא לקח מישיבת " כתר התורה " בפאס , שהרב משאש עמד בראשה , שבעה-עשר תלמידים לארצות הברית; קשה לדעת אם שבעה-עשר התלמידים כלולים בחמישים שעליהם דיווח העיתון.

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים