ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On מאי - 6 - 2012 0 Comment

בס"ד

מוקדש לעילוי נשמת תמר בת עישה ז"ל

"עדי אובד"

בעירה קורנדו במרוקו,התגורר הקייד (מושל העיר)ביהי. הוא היה קשור בעבותות אהבה,עם אדמו"ר רבי מסעוד,אבי רבנו ישראל אביחצירא ועם עטרת ראשנו,רבי דוד,כל שנה,בזמן החריש,היה מיעד שתי חלקות של חיטים למשפחת אביחצירא,עבור כל ימות השנה ובפרט חיטי שמורה לפסח,בהשגחת רב העירה,מוהר"ר יחיא שלום דהאן ,זכר צדיק לברכה. לקייד ביהי היה בן בשם עדי.בהגיעו לגיל שבע,חלה עדי מאוד והגיע לשערי מות. בבא סאלי היה אז בסביבה,והקייד רכב על פרדתו ובא אליו בתחינה ובבקשה,שיתפללעל בנו,שיחלים ויתרפא,והזכיר לו את קשריו עם המשפחה.

לרבנו ישראל,היה בכיסו שעון,מסרו לו ואמר:קח את השעון ושים מתחת לכר הילד והילד יבריא בעזרת השם,עד הבוקר. רבנו עמד בתפילה ותחנונים לבורא עולם,שיקדש שמו בעיני הגוים,וישלח רפואה שלמה לילד עדי. הבוקר אור והילד פקח עיניו וקרא לאביו:אבא,אבא,ומצבו החל משתפר מרגע לרגע.כשהחלים הילד כליל,אמר לו אביו הקייד:עדי!מהיום אינני אביך,אלא אביך הוא בבא סאלי,הוא החזירך לחיים ואתה חייב לו את חייך.זכור ואל תשכח לכבדו ולהוקירו כל ימי חייך.וכמובן שנסעו שניהם להתברך מפי רבנו,אך את השעון לא החזירו והחזיקוהו אצלם כסגולה.

נכנסו הדברים באוזני הילד ושמרם בלבו.לימים,נתמנה לקייד,במקום אביו.והמשיך במסורת משפחתו ובכל שנה שלח לרבנו,חיטים ודבש ותמרים לקראת חג הפסח,בהשגחת רב העירה,הנזכר למעלה ובנו המוהר"ר,שמעון דהאן.

בכל עתשהיה רבנו בנסיעותיו ועובר דרך העירה קורנדו,היה קייד עדי בא לבקרו,מכבדו במתת ידו,נותן לראשי קהילת היהודים כבשים ומצרכי מזון,כדי שיערכו סעודה מיוחדת לכבוד "אביו" (בבא סאלי).

בשנת תש"י (1950 למנינם),החליט רבנו לעלות לארץ הקודש,ועבר בכל הקהילות,לעודדם ולהפרד מהם.במרוקו באותה עת,התקוממו המלוכנים נגד השלטון הצרפתי,ועדי היה אחד מראשיהם. באותה עת,העולם הערבי קשר קשר נגד היהודים,ונגד קיום מדינה יהודית והערבים ערבבו את התחומים.שנאת ישראל נפוצה,ועלילות שוא נרקמו בין הערבים,כי כל אחד רצה למלך,והבליט את שנאתו לעם ישראל,ולקים בעצמו "היו צריה לראש".

אדמו"ר בבא סאלי,הגיע לעירה קורנדו,אך הפעם,הקייד עדי,לא בא לבקרו.חכה רבנו באותו ערב לבואו,כדי לנצל את השפעתו,להתיר עליה לארץ,ליהודים. משבושש לבוא עד חצות הלילה,עמד רבנו ליד מזוזת הפתח ואמר "שמעו יהודים,עדי אובד" !

אמר ולא יסף,ועזב את העירה לעבר עיר מכנאס ומשם זכה ועלה לארץ הקדש.לא עברו חודשים ספורים,והצרפתים הגלו את המלך למדגסקר,ואת הקייד עדי השליכו לבית כלא ולא נודע מקומו איו.

בשנת התשט"ז,החזירו הצרפתים את המלך משביו ואז שוחרר גם הקייד עדי מכלאו ומונה כמושל המחוז כולו.או אז זכר,כי אף אדם,לא יהודי ולא ישמעלי,התענינו בגורלו ולא התאמצו לשחררו והחליט לנקום נקמת כבודו,מהגויים ומהיהודים.בו כעת,שהתמנה עדי למושל המחוז כולו,הגיע אדמו"ר מצרפת לעיר מכנאס.בהגיע השמועה לעיר ארפוד,הזדרז מר אליהו תורג'מן להקביל פני אדמו"ר ולהביאו בכבוד לתאפיללת\ארפוד.

בדרך הארוכה,סיפר מר אליהו תורג'מן לאדמור,על מאסרו ושחררו של עדי ועל מנויו מחדש כמושל המחוז כולו והביע את חששותיו,כי אולי ינסה עדי לעשות חשבונות עם היהודים והערבים,משום שאף אחד,לא התענין בגורלו,במשך שנות מאסרו ומן הסתם,יטיל מסים כבדים ובפרט על היהודים ולכן,רצוי שיעלה אדמו"ר לביתו ויבקרו בקור נימוסין,שהרי סוף סוף,עדי מחשיבו כאביו. הסכים אדמור להצעה,וכאשר הגיעו לארמונו של עדי,עלו כולם לארמונו. במכונית היו מלבד אדמו"ר ואליהו תורג'מן גם הרב הגדול שמעון אביחצירא,שיבדל לחיים ארוכים אמן והאדמו"ר רבי ברוך. בהכנסם לטרקלינו של עדי,קבלם בשמחה ובצהלה,נשק את ידי אדמו"ר והושיב את כולם בכבוד,על כרסותיו המפוארות.צוה להביא כבוד קל וכוסות תה,שוחחו על דא ועל הא ועדי שאל את רבנו,היכן היה עד כה.ענהו רבנו:הלכתי ממרוקו,אתי הלך המלך והלכת אתה,חזרתי למרוקו,חזר המלך וחזרת אתה. אם כן,אמר עדי:מדוע אחרת עד כה,לו הקדמת,גם אנחנו היינו חוזרים יותר מוקדם. אמר לו רבנו,אם זכית להבין,שהדבר תלוי בי,דע לך להתנהג עם בני עמי,כדי שתכון ממשלתך לאורך ימים. בשעה שנפרדו,הביא עדי את שבעת בניו,חייבם לנשק את כתפיו וידיו של אדמו"ר ולקבל את ברכתו ונפרד מאדמו"ר בהכנעה ובהבטחה להתנהג עם היהודים,בחסד וברחמים.

ביציאתם מן המקום,אמר מר אליהו תורג'מן לרבנו,מן השמים שלחו את כבודו בזמן המתאים,להצילנו מידיו של המושל עדי וגזרותיו.אם כן,דע לך!כל זמן שאני כאן במרוקו,גם הוא ישאר על כסאו.וכשאחזור לארץ ישראל,גם הוא יעלם בחזרה,אמר אדמו"ר. וכן היה,בעלות אדמו"ר לארץ,בשנת התשכ"ד,התנכלו הצרפתים לכל המלוכנים המורדים,תפשו שוב את עדי,והזריקו לו רעל והאבידוהו מן העולם.

וכך התקימה בו ברכת אדמו"ר:

"עדי אובד"-כן יאבדו כל אויביך , ה'!

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים