ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On מאי - 6 - 2012 0 Comment

בס"ד

מעשיות והנהגות מהאדמו"ר כמוהר"ר ישראל אבוחצירא סידנא "בבא סאלי" זצוק"ל

 

 

הבבא סאלי זצוק"ל

בתקופת המנדט הצרפתי ,במרוקו באזור תאפיללת,היו שני מושלים.מושל צבאי של כל האזור,ומושל אזרחי בכל עיר ועיר.שני המשלים היו קצינים בכירים בעלי דרגה שוה.

בשנת התרצ"ט 1939,הגיע לעירה "בודניב",המושלהצבאי החדש שמונה זה עתה וקבע את מושבו בדירה לא רחוקה מבית המשפחה ומבית הכנסת המשפחתי-משפחת אביחצירא.

הגיע חודש הרחמים והסליחות,הוא חודש אלול וכמנהג ישראל קדושים,החלו באשמורת הבוקר הראשונה,לומר סליחות בקולי קולות ותקיעת שופר.

לשמע הרעש הגדול ,התהפך המושל הצבאי החדש במיטתו מצד אל צד ולא יכול היה לישון.חיכה עד אור הבוקר ובחרון אפו,בא לפני אדמור "בבא סאלי" ולפני אחיו רבי יצחק,והזהיר באזהרה חמורה,כי אם יפריעו לו שנית,הוא ישלח פלוגת חיילים ויהרוג את כל המתפללים הנמצאים במקום.

פנה אדמור אל מושל העיר וקבל בפניו על התנהגותו ואיומיו של המושל הצבאי החדש.
המושל השיב לאדמור,כי גם הוא מצטער מאוד על ההתנהגות המחפירה של חברו ומשתתף בצערו של אדמו"ר,אך עם כל זאת הוא לא יתערב בדבר,מאחר ששניהים דרגתם שוה וכל אחד מהם בעל סמכויות שונות ואין האחד יכול להתערב במעשיו של חברו.

יצא אדמו"ר מאת המושל מאוכזב,ואמר בצער,אם כך הוא הדבר,אם אין דין למטה,יש דין למעלה….

קרא אדמו"ר לאחיו רבי יצחק ואמר לו:"אחי!אני עוזב את העיר ונוסע לעיר ווהראן שבאלג'יר.איני יכול להשאר בעיר,שבה מפריעים לי בעבודת ה' יתברך ובפרט בחודש הרחמים והתשובה.אך דע לך,המושל הצבאי חיב למות בקרוב מאוד!וברגע שתשמע שמת,שלח לי מברק בנוסח זה וזה…

נסע האדמו"ר לעיר ווהראן באלג'יר,כפי שאמר.והיהודים היו אומרים סליחות בלחש,שלא כנהוג.

כעבור שבוע ימים,שב המושל מהמחנה הצבאי הסמוך,התישב בכורסתו כולו מתמוגג מנחת,שהנה היהודים פוחדים ממנו ואינם מפריעים לו יותר בצעקותיהם וביקש מאשתו שתכין לו כוס של תה.

בהביאה לפניו את התה,מצאה אותו רדום בכורסתו,ניסתה להעירו,אך כל מאמציה היו לשוא,בעלה מת על כורסתו,כדברי רבנו,כן יאבדו!.

ביודעה,כי כל המתגרה בעם ישראל,נענש כהמן בשעתו,הבינה כי בעלה נענש על ידי אדמו"ר "בבא סאלי"והיהודים,ורצה מיד לבית אדמו"ר לבקש את סליחתו ואת עזרתו,להחיות את בעלה.אך מה גדלה תדהמתה כשאמרו לה שאדמו"ר עזב את העיר זה שבוע ימים.

מיד נשלח המברק לאדמו"ר ואדמו"ר חזר מיד לבודניב,והעיר בודניב צהלה ושמחה.

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים