ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On מאי - 1 - 2012 0 Comment

קשיים כלכליים:

א. רבים מן היישובים בפריפריה היו מאוכלסים בעולים ובבני עולים מצפון-אפריקה בכלל וממרוקו בפרט לפחות עד תחילת שנות ה-90. חלוקת המשאבים בין הפריפריה ובין המרכז לא היתה שווה. מערכות החינוך ותעסוקה בפריפריה היו דלות משאבים, מה שהביא להגדלת הפערים במהלך שנות קיומה של המדינה.

ב. מיתון – בשנת 1952 הוכרזה בישראל "מדיניות כלכלית חדשה", שכונתה בציבור "צנע". למדיניות זו היו השלכות קשות, בפרט על אוכלוסיית העולים. הצמצום בכל ענפי המשק עיכב את חיסול המעברות, הרע את מצב התעסוקה והתזונה של העולים ופגע ברמת השירותים שניתנו להם. יש לציין שבשנים אלה הגיעו העולים לארץ בחוסר כול.

על כל הקשיים הללו נוספו קשיי הסתגלות המאפיינים כל עקירה של אדם מארץ מולדתו ויישובו בארץ שאופייה והמשטר בה שונים לגמרי.

האופי המסורתי של יהודי מרוקו

למרות שחלק מיהודי מרוקו נטשו בזמן החדש את דרך החיים הדתיים של אבותיהם, האופי המסורתי נשאר טבוע באורחות חייהם. במרוקו לא היתה תנועת רפורמה, ולא אידיאולוגיה חילונית אנטי-דתית. נטישת המצוות באה מתוך נוחיות או מתוך רצון להידמות למתקדמים ולאירופים. בין המנהגים העממיים, פולחן הצדיקים הוא אלמנט חשוב עד עכשו אצל יהודי מרוקו שעלו לארץ או היגרו לצרפת ולארצות אחרות.

על-פי מחקר שערך אנתרופולוג מארצות-הברית אצל יהודי צפון אפריקה בצרפת לגבי זהותם ויחסם למסורת, נמצא, כי רבים מהם, גם אלה שבימות החול מתנהגים כצרפתים ואינם שומרים על דיני ישראל, הרי בשבתות, בחגי ישראל ובאירועים משפחתיים כמו ברית מילה, בר-מצווה וחתונה הם מגלים זיקה רגשית למסורת המקומית של העבר במרוקו.

התערות העולים ממרוקו בישראל

למרות כל הקשיים הגיעה קהילת יוצאי מרוקו בישראל, המונה כיום כ-750,000 נפש,[16] להישגים מרשימים ביותר. קהילה זו, שבתחילת הדרך חשה פגועה, מקופחת ומופלית לרעה, הצליחה להתערות בחברה הישראלית; אנשיה הגיעו להישגים מרשימים בשלטון הארצי והמקומי ובכל תחומי התרבות והרוח.

יוצאי מרוקו הגיעו להישגים פוליטיים נכבדים – בכנסת ובממשלה – ומילאו תפקידים חשובים בשירות הדיפלומטי של מדינת ישראל; ברשויות המקומיות ובהסתדרות מעורבותם רבה וייצוגם ניכר, ויש להם מקום נכבד בחיי הרוח של המדינה – באקדמיה, במדע, בהנהגה הדתית, בספרות, באמנות ובזמר העברי. גם בעסקים, בכלכלה ובתעשייה התערו יוצאי מרוקו והם זוכים להצלחות מרשימות. ומילאו תפקידים חשובים בשירות הדיפלומטי של מדינת ישראל; ברשויות המקומיות ובהסתדרות מעורבותם רבה וייצוגם ניכר, ויש להם מקום נכבד בחיי הרוח של המדינה – באקדמיה, במדע, בהנהגה הדתית, בספרות, באמנות ובזמר העברי. גם בעסקים, בכלכלה ובתעשייה התערו יוצאי מרוקו והם זוכים להצלחות מרשימות.

העולים ממרוקו פיתחו 111 יישובים בנגב, בגליל ובכל רחבי הארץ, וחלק מיישובים אלה היו ועודם חומת מגן אנושית המחזקת את גבולותיה הצפוניים והדרומיים של המדינה. עיירות הפיתוח שיושבו בעולים ממרוקו התרחבו, התבססו והיו לקהילות לדוגמה: דימונה, יבנה, קריית-גת, אופקים, שדרות, בית-שאן ועוד.

כפי שצוין, בארץ מוצאה סבלה יהדות מרוקו רבות בשל זיקתה הציונית, ואחר כך סבלו העולים ממרוקו קשיים רבים בישראל, בגלל התרבות המיוחדת שהביאו עמם. יוצאי מרוקו השכילו לשמור על המסורת המיוחדת שלהם חרף הלחצים שנתקלו בהם כאן, והיום אומצו אלמנטים מתרבות זו בחברה כולה, והמימונה, חגה של קהילת יהודי מרוקו, היתה לחג רשמי בישראל. כיום יכולה יהדות מרוקו אף להיות לעזר לקבוצות אחרות בחברה הישראלית, ודוגמה לכך היא המלגות שהפדרציה העולמית של יהדות מרוקו מחלקת לסטודנטים מעוטי יכולת מכל קהילות ישראל.

 

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים