ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On ספטמבר - 25 - 2015 0 Comment

בס"ד

ארון הקודש ר' דוד ומשה זצ"ל

ארון הקודש בציון ר' דוד ומשה זצ"ל

נפטר וקבור בקרבת הכפר "אסלאן",מרוקו

לפני מאות שנים יצאו מירושלים כשליחי הכולל שלושה רבנים גדולים כשלוחי מצוות,על מנת לקבץ נדבות עבור יושבי ירושלים וענייה. שם האחד סידי מאסעוד (רבי מסעוד),שם השני עמר סחאייק (רבי יצחק),שם השלישי רבי דוד ומשה.

נדדו השלושה בכפרי מרוקו הרחוקים והנידחים עד שנחה רגלם בעיר תאמאססינת. מסופר כי הרב הראשון והרב השני נתפסו על ידי הערבים אשר הכריחוהום להמיר דתם ומשום כך ניתנו להם שמות ערביים,קברוהום בבית קברות שלהם ואין יודעים עליהם דבר.הם עורכים להם טכסים מוסלמיים שנה בשנה,אך כאמור אין ביטחון שאמנם המירו הרבנים הללו את דתם וחידה זו לא פוענחה עד היום ומה שנאמר הוא בגדר נחיוש וסברה וללא בסיס כלשהו.

רבי דוד ומשה המשיך בנדודיו ומקלו בידו,נע ונד בין הכפרים תאדויאבת,תימזריט,איגאדאיין ולבסוף מצא מנוחה לרגליו בכפר אסלאן,בימים ההם אין כבישים ואין תחבורה,והמסעות המפרכים התנהלו ברגל או על גבי בהמות,ובליווי משרת שהיה גם מורה-דרך בשבילי ההר ובנתיבי ארץ המישור,כזה היה גורלו של רבי דוד ומשה.

באחד הימים:נעצר הרבי הקדוש בסביבת הכפר אסלאן כאשר נחה עליו רוח נבואית אשר אמרה לו שהנה הגיע זמנו בזה הרגע להיפטר מן העולם ולמות.מיד צעד אל סלע בסביבה הוציא שם המפורש מפיו – ומן הסלע הלוהט והצחיח נבע מעין מים צלולים וקולחים. ערך הרבי טבילה כדת וכדין,קרא על עצמו קריאת שמע לאחר שעשה את ציפורניו,והמשרת עומד משתומם ומשתאה על מה שעינו רואות. לאחר מכן אמר הרבי למשרת,שהיה ערבי והיה שמו מבארק,לחפור לו את קברו,וכאשר היתה הקבורה מוכנה,סיפר לערבי כי הוא יורד אליה לשכב,כדי לדעת את מידותיו,ירד הרבי ושכב מלוא קומתו ועפר החל לרדת ולכסותו עד סתימת הגולל,לפליאתו של הערבי אשר נמלט על נפשו מחוסר יכולת להבין ולהאמין את שראו עיניו , ברור עתה שבלעדיו לא ידע ולא ראה איש את כל הפלא שהתרחש.

חלפו ימים מספר,וערבי אחר בעל האדמה הזאת,עליה היו לו שדות וגינות ירק בא להשקותם ולטפל בהם.לפתע יצא ועלה מקבורתו רבי דוד ומשה וקרא:…"יא ממדוח עלי,קרב הנה ושמע ממני דבר!" הסתובב הערבי הנדהם וראה את הרב הקדוש עומד ניצב על שפת קברו, אמר לו הרבי:"הנה אנוכי מוסר לך דבר ולך עתה לכפר וספר לרבי מכלוף ואמור לו – מדוע היהודים בסביבה עורכים סעודות לרבנים אחרים,ורק אותי שכחתם בתכלית השכחה".והוסיף,"אם תמסור את דבריי אעשה אותך לעשיר גדול,ואם לא-סופך רע יהיה." כמובן שהערבי הסכים אם או בלי תנאי כלשהו,פנה והפסיק זרימת המים,ראה כיצד שוב נעלם הרבי ונבלע,והערבי שם פעמיו אל הכפר,אל רבי מכלוף.

המקרה הזה היה בערב שבת,הערבי העייף הגיע עם רדת השמש וכניסת השבת,סיפר לרבי מכלוף את כל שראו עיניו ואת אשר ציווה אותו המת לעשות ביום הזה.

רבי מכלוף נצר את הדברים בלבו,ורק במוצאי השבת אסף את יהודי הכפר וסיפר להם הכל.למחרת,ביום ראשון השכם בבוקר עלו רובם ככולם על בהמותיהם,ומעדרים בידיהם,ונסעו עם הערבי אל הסביבה בה התרחש המאורע. בכל מקום שציין הערבי נעצרה השיירה ואנשיה חשפו במהירות את שכבת הקרקע , תוך כדי קריאת מזמורי תהילים.על מעשה זה חזרו פעמים מספר.עד שבמקום אחד אליו הגיעו,נשמעו דפיקות מעל פני האדמה.עכשיו ידעו שכאן מקום קבורת הרבי. ניגשו בזהירות וביריאת קודש והחלו לחשוף את השכבה העליונה.לעינהם נתגלתה מצבה גדולה, ועליה חרוטים פרטי הקדוש שמו וזמן פטירתו.מיד שבו אל הכפר,ומשם שלחו שליחים אל הכפר להודיע את שקרה באותות ובמופתים.

בתחילה בא הקהל להשטח על קבר הקדוש מהסביבה,אך עם הזמן באו ממרחקים גדולים.כי מעשי הנס התפרסמו למרחוק ושמו של רבי דוד ומשה איש אלוקים זכה לאין ספור מוקירים ומעריצים,מאמינים ונושאי תפילה אליו בעתות שמחה ויגון.ואם לפני באו מערים קרובות כמו וורזאזאת,תלוואת,תאזנכאת להשתטח ולעשות סעודות על ציונו של הרב הקדוש,הנה למשמע נפלאותיו באו גם מן הערים הגדולות,כמו קאזבלנקה,מארקש,מכנאס,פאס ועוד.הסעודות וההילולות רדפו את ימות השנה ומילאו אותם תוכן.

 

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים