ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On ספטמבר - 21 - 2015 0 Comment

בס"ד

יום כיפור

* בליל ט' בתשרי (ערב כיפור) מזמינים את השוחט הביתה ושוחטים עופות ל"כפרות".

* לאחר תפילת שחרית של ערב כיפור עורכים "התרת נדרים". לאחר מכן עומד אחד הזקנים בבית-הכנסת ובידו רצועת עור רחבה. כל אחד מהקהל עובר לפניו כדי לקבל מידיו ארבעים מלקות חסר אחת (תוך אמירת "והוא רחום" ג' פעמים, מכה בכל מלה; מסיימים במלים: "וסר עוונך וחטאתך תכופר").

* מרבים לאכול, כמצוות היום. רבים נוהגים לאכול "קוסקוס", תבשיל הנהוג בעדות אחרות בערבי שבתות וחגים.

* לפני הסעודה המפסקת מתלבשים לכבוד היום הגדול. בניגוד לראש-השנה, כמעט לחובה נחשב שאחד המלבושים יהיה חדש, ובעיקר מקפידים על בגדי לבן.

* בסעודה המפסקת נוהגים לסעוד בעופות שנשחטו לכפרות. אין יהודי מרוקו נוהגים לתת את העופות לעניים, כפי שנהוג אצל עדות אחרות.

* בליל יום הכיפורים מתכנסים בבתי-הכנסת אנשים ונשים וטף ופותחים בפיוט "לך א-לי תשוקתי". שלושה חזנים עומדים לפני התיבה, כמו בראש-השנה, והם שאומרים גם את "כל נדרי", בניגון מיוחד, כשזקן החזנים מתחיל. החזן השלישי, לאחר שגומר את כל נדרי, אומר:

שרוי לנו, מחול לנו, מותר לנו.
מחול לנו ולכם, שרוי לנו ולכם, מותר לנו ולכם.
שרוי לנו ולכם ולכל ישראל, מחול לנו ולכם ולכל ישראל, מותר לנו ולכם ולכל ישראל.
שרוי לנו ולכם ולכל ישראל מפי בית-דין של מטה, ומחול לנו ומותר לנו ולכם ולכל ישראל מפי בית דין של מעלה.

כל שורה מארבע השורות הנ"ל אומר החזן שלוש פעמים, והקהל חוזר אחריו שלוש פעמים.

* רבים נשארים לאחר תפילת ערבית בבית-הכנסת וקוראים תהילים, מסכת יומא, וקטעי זוהר מענינא דיומא. יש מהם הלנים בבית-הכנסת עד לאשמורת הבוקר ואח"כ קמים לומר בבכיה גדולה "כתר מלכות" לרשב"ג וקטעים אחרים, כפי שמובא במחזור ליום-הכיפורים.

* בין מוסף למנחה אין הפסקה גדולה, כנהוג אצל עדות אחרות. ההפסקה אינה עולה על מחצית השעה, ורוב הקהל אינו עוזב את בית-הכנסת, אלא נשאר לזמר את הפזמונים שבין מוסף למנחה.

* לעת ערב מתכנסות ובאות כל הנשים, אף אלה שלא בקרו בבית-הכנסת במשך כל היום, כדי לשמוע תקיעת שופר, אשר מהווה בשבילן עיקר היום. לשיא ההתלהבות מגיעים ב"ויעבור" האחרון, אותו אומרים החזן והקהל בקול חזק ובאותו זמן התוקע תוקע תשר"ת, תש"ת, תר"ת. יהודי מרוקו אינם נוהגים לעטוף את ראשיהם בטלית (כנהוג אצל רוב עדות ספרד ואשכנז כאחד), פרט לרגע שבו מגיעים לשיא ההתרגשות והקדושה.

* במוצאי יום-הכיפורים, מיד לאחר הסעודה, מתחילים בהכנת הסוכה, כדי לקיים "מחיל אל חיל".


* י"א בתשרי, מחרת יום-כיפור, נקרא בפי יהודי מרוקו בשם "יום שמחת כהן", על פי המשנה ביומא: "יום טוב היה עושה בצאתו מן הקודש".

צום מועיל וגמר חתימה טובה לכל בית ישראל ! 

גמר חתימה טובה

 

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים