ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On יולי - 2 - 2015 0 Comment

תכשיטים, מעשי אמנות וציורים, כלי קודש וכלי יום־יום, תלבושות מסורתיות וגלויות דואר. 
פול דאהן, שמחזיק באוסף הגדול בעולם של שרידי התרבות וההיסטוריה של קהילת 
יהודי מרוקו, מספר למה דווקא בישראל עוד לא היתה לו תערוכה.

פול דהאן

פול דהאן

לפני מעט יותר מ–70 שנה היה הבניין הזה בשימושם של הנאצים בבריסל הכבושה. מדרגות צרות יורדות אל המרתף, מסדרון ארוך החולף על פני מה שהיו חדרי צינוק מחניקים ואפלים שדלתות מתכת כבדות סוגרות עליהם, אך לא על צעקות המעונים שעוד נשמעות בדמיון. עוד כמה צעדים ואנחנו מגיעים אל אולמות תת־קרקעיים מוארים בניאון עז, כעת ממלכתו הזמנית של פול דאהן, האיש המחזיק באוסף הגדול בעולם של שרידי התרבות וההיסטוריה של קהילת יהודי מרוקו במאות השנים האחרונות.

זהו סיפור יוצא דופן על אובססיה ממוקדת — אולי דאהן, פסיכואנליטיקאי ידוע בבלגיה, ימצא לכך הגדרה אחרת — הנמשכת כבר כמעט 30 שנה. שלושה עשורים של מסעות חיפוש, חיטוטים היסטוריים, קשרים עם סוחרים ומוכרים פרטיים, רכישות מאסיביות ומציאות מרגשות. כל אלה הביאו בסופו של דבר לקיבוצו של האוצר העולה על גדותיו מרוב עושר וגיוון, שחלקים ממנו כבר הוצגו בכמה תערוכות בעולם ומשכו מאות אלפי מבקרים. בישראל, אגב, לא. מדוע? נגיע לזה.

כדי לסבר את האוזן, מדובר בכ–11 אלף ספרים של ועל יהודי מרוקו, בהם נדירים ביותר, מהמאות ה–16 ואילך, בעברית, במוגרבית, בצרפתית, ועוד. עשרות אלפי כתבי יד ותעודות, דברי שירה, כתובות, מכתבים ופסקי הלכה של רבנים, בהם רבי יעקב (המכונה "אביר יעקב"), איש המאה ה–19, אבי השושלת הרבנית אבו־חצירא וסבו של בבא סאלי. כ–8,000 צילומים, בהם רבים מראשית ימי הצילום במאה ה–19, המתעדים את חייהם של יהודי מרוקו ועשרות סרטים שצולמו במקום. כ–4,000 חפצים, תכשיטים, מעשי אמנות וציורים, כלי קודש וכלי יום־יום, תלבושות מסורתיות, גלויות דואר ועוד. אוסף גדול, המספר אולי טוב יותר מכל דבר אחר את סיפורה של קהילה עתיקה, שעדויות שונות מראות על קיומה כבר במאה ה–3 לספירה, קהילה אשר קלטה רבים ממגורשי ספרד במאה ה–15 ושערב הקמת מדינת ישראל מנתה יותר מרבע מיליון יהודים.

פול דאהן נולד בעיר פס שבמרוקו, ב–1947. אביו היה סוחר ביינות, שמוצא משפחתו מתאפילאלת, מחוז בקצה הצפוני של הסהרה ונוה מדבר. משם, באה משפחת המלכים השלטת עד היום במרוקו, וגם אנשי הקבלה הגדולים של יהדות מרוקו — "שהפכה לביזנס גדול בישראל", אומר דאהן בחיוך נבוך. ילדותו וחינוכו נשמעים מפיו כמסכת מרתקת של תרבויות וניחוחות: "זאת היתה חברה סקרנית, פתוחה, עם שורשים ספרדיים, ערביים, ברברים, והשפעות אירופיות. ההורים דיברו ביניהם ערבית ועם הילדים דיברו בצרפתית. היה קשר בלתי אמצעי בין יהודים, מוסלמים ונוצרים. אפשר היה לטעום קוסקוס, פאייה או ביף בורגיניון, להאזין למוזיקה ערבית, לפיוטים בעברית ואחר כך לעבור למוצרט. החינוך שקיבלתי היה יהודי מסורתי עם פתיחות גדולה לקבלת האחר, השונה".

הרוח שינתה כיוון והאופק החל להצטמצם בשביל דאהן באמצע שנות ה–60. הוא יצא לטיול בספרד, בצרפת, ובסקנדינביה. שם, בפאב בדנמרק, פגש לראשונה בחייו בישראלים. "הם התבוננו בי כבמשהו מוזר, ואני בהם". הוא הגיע לישראל אחרי ניסיון נוסף לבנות לעצמו עתיד במרוקו. הוא חי בקיבוץ פלמחים, שירת בצבא בנח"ל ובצנחנים כחייל בודד. אחרי השחרור נמשך ללמוד ארכיאולוגיה של מצרים והמזרח התיכון הקדום, "שמעתי שבאוניברסיטה בבריסל יש פרופסורים מצוינים לנושא, כאלה שחפרו ברחבי האזור, ונסעתי לשם". מאוחר יותר שינה כיוון, למד פסיכולוגיה והפך לפסיכואנליטיקאי מצליח. בריסל נהפכה למקום מושבו הקבוע ולמרכז חייו, "מצאתי כאן את הקוסמופוליטיות והדו־קיום של עיר הולדתי פס, של שנות ה–50 וה–60". לקראת סוף שנות ה–80, כחלק מתהליך של התבוננות עצמית, הוא יצא למסע למרוקו, למחוזות אבותיו. מסע שהוסיף גוון מיוחד לחייו מאז ועד היום.

"הקליק", כך בשפתו, היה כאשר נכנס לחנות קטנה לעתיקות בעיר ריסאני, ואת עיניו משך צמיד נישואים, מתנת חתן לכלה. "הוא היה יפהפה בעיני, מעוטר בגגות קטנים, סגולה להקמת בית משפחתי. רציתי אותו מאוד והתחלתי להתמקח עת ארוכה עם המוכר. לאחר שעה, הגענו לעמק השווה, ואז שאל אותי האיש, מהיכן אתה? אמרתי לו.

'לא יכול להיות', הוא צחק. 'אתה מכאן, מהמקום הזה ברדיוס של שני קילומטר לכל היותר. הדרך שבה ניהלת את המיקוח היא הדרך שלנו'. הייתי המום. אני פסיכואנליטיקאי. הבנתי איך הדבר הזה עבר אלי מאבי הסוחר, מאבותי, זה גם היה רגע מכריע בוויכוח הפנימי שלי על זהותי. ההכשרה המקצועית שלי נותנת לי את היכולת להבין עד כמה ההיסטוריה והזיכרון ממלאים תפקיד חשוב וצורך אצל בני אדם. באמצעות התרפיה האישית שלי הגעתי לאוסף הנותן תשובות בכל הקשור לזהות של היהודי המרוקאי".

דאהן החל לצאת למסעות מחקר ורכישה במרוקו, בישראל ובמקומות נוספים בעולם שם נפוצו יוצאי מרוקו. הוא הקים לעצמו רשת מודיעין, של מכרים אשר מסרו לו מידע בנושא. "קניתי גם הרבה יודאיקה של קהילות אחרות, ומכרתי ברווח רב, ואת הכסף הקדשתי להגדלת האוסף של יהדות מרוקו". ב–2001 קיבל עמלו של דאהן הכרה בארצו, כאשר הספרייה הלאומית המלכותית הבלגית ערכה לו תערוכה מרשימה שזכתה להצלחה גדולה, ומשכה גם יהודים ומוסלמים החיים בבריסל. "גורמים שונים כאן מגלים עניין רב בנושא, מכיוון שהוא נתפש כגשר תרבותי בין הקהילות". יוצאי מרוקו לא יהודים, וצאצאיהם, מהווים את הקבוצה המתאזרחת הגדולה ביותר בבלגיה בעשורים האחרונים, כ–450 אלף בני אדם.

בשנים שחלפו מאז הוצג האוסף גם בתערוכות מיוחדות שדאהן אצר באמסטרדם, בפריז, בלימוז', בניו יורק, בברצלונה והאחרונה עד כה, באוקטובר האחרון, בליסבון — משכה 97 אלף מבקרים, הוא מספר. בימים אלה הולכות ומתקדמות ההכנות לתערוכה נוספת במדריד.

ובישראל?

הוא מהסס לרגע. "בעבר השאלתי כמה פריטים לתצוגה כזאת או אחרת. אבל תערוכה — זה בעייתי. היה משא ומתן ועשיתי תוכניות עם הפדרציה של יוצאי צפון־אפריקה בישראל, אבל יש שם כל כך הרבה פוליטיקה. זה היה מסובך מדי. היו לי אפילו תורמים ערבים שהיו מוכנים לממן חלק מהתערוכה, אבל זה לא הסתייע. יש דיבורים כעת עם מרכז תרבות במשכנות שאננים, אולי יצא מזה משהו".

עד אז, ממתין דאהן להשלמת השיפוץ הגדול שעובר המוזיאון היהודי בבריסל. במשך כעשור היה האוסף ב"מרכז לתרבות יהודי מרוקו" שדאהן הקים בפרבר אוקלה בבריסל, במימון עצמי, ואשר נסגר לפני זמן לא רב. המוזיאון היהודי, שהיה מטרה להתקפת טרור רצחנית בחודש מאי בשנה שעברה, קיבל לאחרונה סיוע נדיב מכספי הציבור, ובמסגרת ההרחבה והשינויים במבנה יוקצה מקום מיוחד להצגת האוסף של יהדות מרוקו. על כך אומר דאהן בקול שקט, "אם רק היו לי חמישה מיליון אירו, הייתי מקים מוזיאון לאוסף הזה בישראל".

בשבע השנים האחרונות, דאהן הוא אחד משלושים חברי המועצה של קהילות יוצאי מרוקו החיים בחו"ל (CCME), שאותם ממנה מלך מרוקו באופן אישי. "יש למועצה הזאת תקציב העולה על זה של כמה משרדים ממשלתיים. למרוקו אינטרס חשוב לשמור על רב־תרבותיות, ובתוך כך גם לסייע במימון תערוכות כמו אלה שלי. זה חלק מהמאבק של השלטון באיסלאם הרדיקלי, והאוסף מדגים דו־קיום ועד כמה היו היהודים מעורבים בדברי ימי הממלכה".

במסגרת זאת, הוא גם התבקש על ידי המועצה לכתוב ספר, שיחולק לכל תלמידי בתי הספר במרוקו. ספר שישרטט בשפה בהירה וקולחת דמויות של אישים יהודים בולטים בהיסטוריה של מרוקו ואת תרומתם לתרבות המרוקאית. "הספר הזה יבקש לחנך צעירים הנוטים להיסחף אחרי קיצונים איסלאמים וסיסמאות המושמעות בעקבות אירועים במזרח התיכון ומגיעות למחוזות של אנטישמיות", אומר דאהן. הוא מבטיח כי הספר יהיה מוכן כבר במשך שנת 2016.

פורסם במקור באתר הארץ

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים