ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On אפריל - 24 - 2015 0 Comment

בס"ד

"בבתיהם של 90% מיהודי מרוקו תלויה תמונת הרבי"

30 שנות פעילות במדינה הצפון אפריקנית, שמרבית יהודיה עלו בינתיים לישראל ● השליח הראשון, ר' מיכאל ליפסקר, נשלח עוד ע"י הרבי הקודם ● היום פועלים במארוקו שלושה שליחי ליובאוויטש, שפעילותם מתמקדת בקזבלנקה בקרב השארית של 17 אלף יהודי מארוקו

מגיש: הרב משה מרינובסקי

סקירה על פעולות חב"ד במרוקו שנתפרסמה לפני 35 שנה, מוגש לקראת היארצייט של השליח הרב יהודה לייב ראסקין שיחול בשבוע הבא

-מאת הרב אליהו טאוגר-

בראשית שנת תש"י (1950) כאשר העליה ההמונית לישראל מצפון אפריקה בכלל וממארוקו בפרט, היתה בעיצומה – לאיש לא היה איכפת מה קורה לאותם יהודים לא-מעטים, שעדיין נשארים במקומות מגוריהם. לאיש – זה לא מדויק: היחיד שחשב על כך ועשה משהו בנידון, היה רבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבי הקודם מליובאוויטש, שימים ספורים לפני הסתלקותו, בי' שבט תש"י, דאג לשלוח שליח מיוחד למארוקו, שיארגן את החינוך היהודי שם.

השליח היה ר' מיכאל ליפסקר, שיצא זה עתה מרוסיה, שהה בצרפת, ושאל את הרבי ריי"צ לאן לנסוע, לישראל או לארה"ב. במכתב שנכתב בכ' שבט תש"י 10 ימים אחרי הסתלקות הרבי, כתב לר"מ ליפסקר הרבי הנוכחי שליט"א, כי חמיו זצ"ל החליט לפני פטירתו, שעליו לנסוע למדינות אפריקה, לייסד שם סניף "המרכז לעניני חינוך" ולהמשיך בעבודת הקודש של הרבצת תורה וכן "גם להשגיח בל ייעשה עוול לבני הנעורים העולים מהתם לאה"קולשמור עליהם של ילכדו ח"ו לרשת הכפירה".

האיש קיבל עליו את המשימה אם כי לא ידע בדיוק לאן ב"אפריקה" עליו לנסוע. אפריקה היא יבשת ענקית ומרבית המדינות בה נשלטו אז ע"י מעצמות קולוניאליות, שלא הקלו על התישבות זרים.

לבסוף, בעזרת הרב ברוך טולידאנו ממכנס, ששהה אותה שעה בצרפת, בחר ר"מ ליפסקר במארוקו. הוא נסע לשם, תחילה בגפו ולאחר מכן הביא עמו גם את משפחתו. בואו למכנס גרם לזעזוע אצל יהודי העיר. הוא בא במכונית ומרבית יהודי העיר לא ראו דבר כזה מימיהם. בנוסף לכך היה ר"מ יהודי רוסי, עם הלבוש החסידי המסורתי, שיהודי המזרח לא היו רגילים לו.

הוא מצידו לא היה רגיל למנהגי והרגלי יהודי המזרח, לבושם, צורת תפילתם, מאכליהם וכו'. מיד החליט כי הדבר האחד שלא יעשה, הוא להפוך יהודים ספרדיים לאשכנזים, כנגד זה הוא החליט לשזור את גוון החסידות למסכת חייהם המגוונים.

עד מהרה התברר לר"מ ליפסקר כי במכנס אין ישיבה. מיד הזמין ספסלים ושולחנות וקיבל את רשותו של הרב להשתמש בבית הכנסת. תוך שנה היו לישיבה 75 תלמידים, ששמחו לרענן את שרשיהם היהודיים ולהעמיק את ידיעותיהם התורניות. אחדים מהם לא ידעו אף לקרוא עברית בשטף ור"מ ליפסקר הכין עבורם תוכנית שאפשרה להם לרכוש ידיעה בסיסית בחומש ובשולחן-ערוך וכן לטעום את טעם השחייה בים התלמוד. הוא השפיע עליהם מחומה ועליצותה של החסידות ודאג לכל מחסורם כולל אוכל, דיור וטיפול רפואי.

כותבי תפילין וביח"ר לתפילין

שמעה של הישיבה יצא למרחקים וידיו של ר"מ ליפסקר היו מלאות עבודה. מנהיגים יהודיים מרחבי מארוקו הפנו אליו את בקשותיהם לעזרה רוחנית וגם חומרית. אלה מבקשים לארגן תלמוד תורה ואחרים – מחנות קיץ. שיעורי אחר הצהרים וערב אורגנו לילדים שלמדו בבתי ספר ממשלתיים. הצעירים נהרו אל המפעלים שהקימו חסידי חב"ד, אחרי שהושפעו מהחיוניות והחום של התנועה החסידית הדינאמית. במכנס עצמה הקים ר"מ ליפסקר בית חרושת למצות, ארגן קורסים לסופרי סת"ם, אותם הושיב לאחר מכן לכתוב תפילין ולעשות "בתים", ושיקם מקווה טהרה שהיה הרוס והנהיג סידורים חדשים, מהודרים, בתחומי השחיטה.

פעילותו של ר' מיכאל ליפסקר, עלתה כסף רב. בתחילה כוסה התקציב על ידי המרכז לעניני חינוך בניו-יורק וסכומים קטנים נאספו מנדבנים במקום. כאשר הצלחת התוכנית היתה ברורה וגלויה, הצטרף הג'וינט אל הממנים, הודות לפעילותו של ר' בנימין גורודצקי מפאריס, שהיה נציגו של הרבי באירופה ואפריקה הצפונית, היה זה הרב גורודצקי שהזמין את ר' שלמה מטוסוב לבוא ולנהל את הרשת החינוכית הגדלה והולכת של אנשי ליובאוויטש במארוקו.

ר"ש מטוסוב התמסר בכל מאודו לחינוכם של יהודי מארוקו, לאחר שהרבי ריי"צ אמר לו פעם, כי השליחות המיוחדת של נשמתו היא הפצת תורה בקרב היהודים הספרדים. כשהוא יושב בקאזבלנקה, פתח ר"ש בתי ספר יהודיים בשבעים מקומות שונים במארוקו.

סמינר למורות בקאזבלנקה

המבצע החינוכי המקיף של חב"ד במארוקו נערך בתקופה בה היתה תנועת עליה גדולה משם לא"י. אולם, בעוד ששליחי התנועה החילונית דאגו רק למספרי העליה הגדלים, דאגו שליחי ליובאוויטש לנפש, לציוד העולים במטען רוחני מתאים, שיוכלו לעמוד ברוחות המצויות והבלתי מצויות שיקדמו את פניהם בארץ ישראל (ראה רמז ברור על כך במכתבו של הרבי לר"מ ליפסקר). כך ארע שלא בית ספר אחד, שנפתח ע"י ר"ש מטוסוב, נאלץ להיסגר אחרי כמה שנים, כאשר כל תלמידיו עלו ארצה – מצוידים בידע יהודי ובמטען חב"די חסידותי, שעזר להם לעבור את חבלי הקליטה הראשונים. תלמידים רבים, שלמדו במארוקו במוסדות חינוך של ליובאוויטש, המשיכו בארץ במוסדות דומים ובנו בתים נאמנים בישראל.

עם גבור העליה לישראל בשנות החמישים הראשונות, פחת מספרם של יהודי מארוקו בצורה משמעותית. במדינה שהיו בה פעם למעלה מ-300 אלף יהודים, יש בימנו אלה 17 אלף יהודים בלבד, מהם 13 אלף מרוכזים בעיר הגדולה קזבלנקה. מרבית הפעילות של ליובאוויטש, המתנהלת היום ע"י שלושה שליחים, מתרכזת בעיר זו, בה הוקם "כולל" של אברכים, בניהולו של ר' שלום אדלמן ובית ספר תיכון וסמינר למורות "בית רבקה", בניהולו של ר' ליבל ראסקין. על כל הפעילות החב"דית הענפה מנצח השליח הוותיק והמסור ר"ש מטוסוב.

בכולל חב"ד בקזבלנקה לומדים אברכים שבאים מבתים דתיים והחליטו להקדיש חלק מסדר יומם ללימוד אינטנסיבי של תורה וכן בעלי תשובה שמספרם גדל והלך באחרונה. בנוסף לכך משמש ה"כולל" כמרכז יהודי חינוכי לכל הקהילה.

בתיכון וסמינר "בית רבקה" יש השנה למעלה מ-700 תלמידות הלומדות לימודים יהודיים וכללים ברמה גבוהה מאד. בסמינר יש מורות, שלפני כמה שנים קורבו ליהדות ע"י שליחי ליובאוויטש ועתה הן בעצמן מלמדות אחרות. כל שנה נערכת בסמינר הגרלה ו"זוכה בגורל" נוסעת לימים הנוראים לניו-יורק, כדי לעשות את החגים בחצרו של הרבי, רשמי ביקור כזה משפיעות לטווח ארוך.

מבצע תפילין מבית לבית

בין 13 אלף יהודי קזבלנקה, שהם כאמור רוב יהודי מדינה זו היום, מתנהלים מבצעי הרבי בהיקף נרחב. תלמידי ישיבה וצעירי הכולל הולכים מבית לבית ומציעים ליהודים להניח תפילין. ר"ל ראסקין מציין כי אפילו אותם יהודים הרחוקים מקיום מצוות יום-יומי, יש להם יחס חיובי למבצעים וההיענות להם חיובית ורחבה. מבצעי החגים מגיעים כמעט אל כל יהודי ברחבי מארוקו. כך, למשל, חולקו בפורים תש"מ למעלה מ-6000 חבילות משלוחי מנות.

בנוסף לכך פיתח ר' ליבל ראסקין סניף מקומי של הוצאת "קה"ת" שהוציאה לאור את ספרי התניא ותהילים, וכן תרגום לערבית של חלק א' וג' של ספר התניא. זאת עשו לאחר שהרבי הסביר, כי התרגום לשפה הערבית מחזק את בטחונה של האוכלוסיה היהודית.

יהודי מארוקו רואים את עצמם קשורים אל הרבי בכל דרך אפשרית, הם מאמינים בכוחו של צדיק להושיע, ליעץ ולברך. מאות מכתבים מגיעים מדי חודש בחודשו ממארוקו ל-770 איסטרן פארקווי בניו-יורק. ר"ל ראסקין מעריך שבבתים של 90 אחוזים מיהודי מארוקו תלויה תמונה של הרבי על הקיר. ובאחרונה, כאשר ביקר בניו-יורק איש עסקים יהודי ממארוקו והוא נתקבל אצל הרבי ל"יחידות", הכריז בשמחה, כי "זה היום הגדול ביותר בחייו".

נשותיהם של שליחי חב"ד ממארוקו פעילות אף הן במבצעי נשי חב"ד, בנש"ק, מזון כשר, טהרת המשפחה ועוד. כל החיזיון של הצלחת חב"ד במארוקו, במרחק גיאוגרפי ניכר ממקום יניקתה של החסידות, בתרבות מזרחית שונה, בעלת רקע אחר, מוכיח – אם יש צורך בהוכחה כזו בכלל – עד כמה צדק הרבי כאשר ראה בעיני רוחו את הצורך, האפשרות והיכולת להצליח בעבודת הצלה רוחנית שם ואשר שלח את שליחיו הראשונים למדינה רחוקה זו לפני שלושים שנה.

(הרב אליהו טאוגר, שמאמרו הנ"ל הופיע ב"ופרצת ז'ורנאל", הנו עורך ה"שיחות" באנגלית וכן מחבר "ממעינות החסידות", המבוססות על שיחות הרבי. את המאמר אנו מביאים כאן בשינויים וקיצורים קלים – המערכת)

("ברשת חב"ד", תש"מ)

חב"ד במרוקו

חב"ד במרוקו

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים