ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On אוקטובר - 21 - 2014 0 Comment

בתי-הכנסת במרוקו-מוגאדור\סאווירה MOGADOR

(מלווה בצילומים מקוריים משנות ה-40-50)

לפני בתי-הכנסת אביא מעט רקע על העיר ותושביה היהודים:

מוגאדור -MOGADOR

בערבית סאווירה (as-saouira) נוסדה בשנת 1760 מול אי קטן שרק בזמן האחרון נתגלו שם שרידים של יישוב פניקי עתיק. מוגאדור,ששמה הוא גלגול של השם אמגדול (Amgedoul). היתה בימי-הביניים אחד הנמלים של סוס (souss ).יש סימוכין לכך כי במאה הט'ז נמצאו כאן יהודים ,יצואנים וספקי אניות המפליגות לאירופה. היהודים שנשתיירו כאן לאחר שהפורטוגזים עזבוהו בשנת 1541, הקימו להם מבצר בשם קאסטילו ריאל. מאז ייסודה של מוגאדור הנוכחית (1760) היו בסביבתה כפרים יהודים. לפי פקודת השלטונות התרכז תמיד כל סחר-החוץ של מרוקו במוגאדור והנמל הפך על-ידי כך לראשון ולחשוב ביותר בממלכה כולה. כן ניתנה הוראה לעשר משפחות יהודיות ראשיות במרוקו שיבחרו להם אחד מהם כנציגם. מסביב לגרעין זה נוצרה הקהילה היהודית של מוגאדור שהיתה במשך כמאה-וארבעים שנה הקהילה העשירה והתרבותית ביותר במרוקו. בקהילה נתקיימו שני מעמדות נפרדים: בני המעמד הראשון גרו בהשראת הסולטן בשכונות המכובדות והמפוארות ביותר,מקום מושבם של השלטונות ושל הקונסולים (יצוין,שרוב הקונסולים מבני ישראל היו) ואילו בני המעמד השני התגוררו תחילה בשכנות עם המוסלמים בתוך המדינה. בשנת 1807 קבע להם המושל איזור-מגורים נפרד בצפונה של העיר,הוא המלאח של היום. עם התארגנות הקהילה היו לה בית-חולים משלה,בתי-ספר רבים ששפת הוראתם היתה בתחילה אנגלית (גם שפת הדיבור של הדור כולו היתה אנגלית עד לשנת 1905). לבתי-הספר הצרפתיים של כי"ח לא נמשכו מעולם אלא ילדי המלאח שהיהודים העשירים דאגו להשכלתם ואף להזנתם,להלבשתם וכיו"ב.

רו-רובם של הילדים הללו היו לאחר שנים לרופאים ועורכי-דין ידועים.יהודי מוגאדור חיו תמיד בתנאים של שלום ועושר. רבים נמנו עם המשפחות שהיגרו במרוצת הזמן ללונדון והיו שם לנציגיה המכובדים של היהדות הספרדית בעולם.

בתקופת הפרוטקטוראט הצרפתי נשתנו פני הקהילה. את מקום המשפחות הוותיקות תפסו על-הרוב יהודים שבאו מערים אחרות,ומוגאדור קיפחה את מעמדה החשוב מבחינה איכותית וכמותית. במשך יותר ממאה שנים היתה מוגאדור העיר היחידה במרוקו שלמעלה ממחצית תושביה היו יהודים. כ- 12.000 יהודים ישבו כאן במשך רוב שנותיה של המאה ה- י'ט , אך בשנת 1950 היו כאן לא יותר מ- 5400 יהודים בתוך אוכלוסיה כללית של 23,000 נפש. חשיבותה של הקהילה ירדה עוד יותר כשרוב-רובם של אזרחיה עלו לישראל.

אחר-הצהרים יצאנו למוגאדור שבחוף האוקינוס האטלנטי,מסלול הנסיעה, קצתו חדגווני ומשעמם וקצתו עובר בנוף הררי משתנה חליפות. בהתקרבנו למוגדור עברנו ביערות של שיחים נמוכים ובמרחק נראה כבר הים. בדרך היה חם מאוד אך במוגדור עצמה ממש קריר. מן הים נושבת רוח חזקה לחה וקרירה מזג- האוויר אירופי ממש.

גם באופיה שונה העיר מכל מה שראינו עד כה: העיר אירופית יותר, נעלמו האורנאמנטים המזרחיים והופיעה האבן בצריחי המיסגדים,בחומות ובבתים. באדריכלות המקומית הרבה שערים ופתחי-קשתות.הקשתות עגולות ולא מחודדות או דמויות פרסה.

את העיר בנה במאה השבע-עשרה אדריכל צרפתי שנשבה בידי הפורטוגזים ששלטו כאן בזמן ההוא.

העיר נקיה מאוד,שקט שורר אף בשוק. אין כאן עמידה על המקח כבשוקי המזרח,אם כי רוב התושבים, כ- 12,000 ,הם ערביים. מספר היהודים 5,000 , מספר הנוצרים 1,500 . בעזרת מפה מצאנו את שני בתי-הקברות היהודיים על שפת הים בהמשכו של הרחוב הראשי מאחורי המלאח. השערים של שני בתי-הקברות היו נעולים. רק בקושי יכולנו להציץ פנימה מבעד לסדקים שבחומה. המצבות בדמות אדם מסוגננות עם רמז לכיוון הראש והרגליים. בתי-הקברות משתרעים ממש על שפת הים על רקע הגלים המתנפצים אל הסלעים. החלטנו לחזור לכאן ולצלם.

בית הקברות מוגאדור \ איסווירה

בית הקברות מוגאדור \ איסווירה

ביקרנו בבתי-כנסת ,רובם דו-סטווים עם שני עמודים.חלקם מרובעים עם ארבעה עמודים.אחדים ללא עמודים,אך אלה הם חדשים ועומדים מחוץ למלאח. אחר-הצהרים סיירנו בעוד בתי-כנסת אחדים.

ס"ה ביקרנו בשמונה בתי-כנסת , בכל העיר ישנם כשלושים בתי-כנסת. בשני בתי-כנסת הוסטה הבימה מן הציר של האולם.רוב בתי-הכנסת כאן הם בעלי שני עמודים. אך ראינו גם אולם אחד ובו שלושה עמודים,שניים עם ארבעה עמודים.

בבית-כנסת אחד יש רק עמוד אחד וי אחדים שאין בהם עמוד כלל.

בית-הכנסת מנשה

בית-הכנסת 'הקהל' (ר' יוסף כנאפו):

הבניין נבנה לפני כחמישים שנה ,האולם בעל שני עמודים,נמצא בקומה השניה. בין העמודים מתרומם פנס-תאורה. אל ארון הקודש הצר עולים בשלוש מדרגות.הבימה המרווחת אף היא מוגבהת מן הצד. מסביב לאולם לקירות האולם מתמשך ספסל.

בית-הכנסת ר' עמרם בן ישמעין:

האולם בקומה השניה,צורתו בעיקרה ריבוע.ארון-הקודש בעל שלושה חלקים ניצב בתוך שקע עמוק. ממולו עומדת הבימה. לאורך הקירות סביב האולם מתמשך ספסל.

בית-כנסת בן ג'אבלי:בהכ"נ בן ססי :

שני בתי-הכנסת נמצאים בבניין אחד, בן ססי בקומה א' ובהכ"נ בן ג'אבלי בקומה ב'. בתי-הכנסת כמעט וזהים.

גלריית תמונות של בית-הקברות היהודי במוגאדור:

 

 

2014-10-21

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים