ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On אוקטובר - 15 - 2014 0 Comment

חג הסוכות ושמחת תורה במרוקו

אלי ביטון

 

 

בתורה מזכרים שלושה חגים המכונים ’שלוש רגלים’, על שום העלייה – לירושלים בכל אחד משלוש הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. אחד מהם הוא חג הסוכות, הקרב ובא עלינו לטובה. החג חל באמצע חודש תשרי. כלומר ביום ט"ו לחודש. שבעה ימים נמשך החג שמשמעותו לשבת בסוכה. אבל, היום השמיני קרוי שמיני עצרת = אספה ומפגש רחב ממדים וכה נאמר בתורה: "בחמישה עשר יום לחדש השביעי הזה {אז חודש תשרי…נחשב לחודש השביעי בשנה, כשניסן היה החודש הראשון…} חג הסכות שבעת ימים לה’, שבעת ימים תקריבו אשה (ש בסגול) לה’, ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם [ויקרא,כ"ג, 34-36].

"ובחמישה עשר לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא תעשו וחגתם חג לה’ שבעת ימים  במדבר,כ,ט, 12}.

לחג הסוכות מספר שמות: חג-הסוכות, בו בונים סוכה. פרט לחובה לאכול בסוכה, אין בו הגבלות מיוחדות.

חג-האסיף, בו אוספים את יתרת היבולים מן השדה, לפני רדת הגשם, ככתוב: "וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה". בילדותי, זכור לי מחזה שחזר על עצמו כל שנה, עשרות ומאות ערבים שנשאו וגררו חבילות ענק של צמח הקנה וכפות תמר, כמעשה של יום יום, אותם הביאו לבתי היהודים, בשכונותיה השונות של קזבלנקה ובשאר ערים,כדי לבנות את סוכתם.מצאת הכיפורים ועד ל-י"ד בתשרי, זה הפך למחזה נפוץ. בכפרים שיהודיהם היו קרובים יותר לטבע, לא נזקקו לעזרת הערבים. שמחתנו כילדים הרקיעה שחקים, לחזות בבניית הסוכה ובפרט כאשר נתבקשנו לעזור, להגיש פטיש, מסמרים, חוטים לקשירת הקנה זה  לזה, כדי שישמש מעין קיר מגן ואת כפות התמרים, לסכך מעל הגג ולעשיית שער כניסה בצורת קשת. משהסוכה עמדה על תלה, שמחת הילדים החלה גואה, כי מעתה מתחיל החלק האומנותי-קישוט הסוכה. האמהות הביאו סדינים לבנים וצבעוניים לרוב. תמונות, גזרי נייר, ענפים ועליהם פירות תלויים. בניית הסוכה מתקרבת לסיומה והשמחה וההתלהבות גואות וממלאות את לב הילדים שזכו לעזור בבנייתה. זכור לי שבניית הסוכה לוותה במעין קדושה. במיוחד זכו להבלטה…והכרה ארבעת עמודי הסוכה המרכזיים, המשמשים לא רק כעמודי התווך, אלא, כעמודים אפופי קדושה-וכאילו נשמה…"באפם"… לעיתים קרובות נשבעו יהודים בעמודי הסוכה…וכל מי ששמע שבועה זו, נחה דעתו…והתרצה. כאשר נמתח חוט החשמל אל הסוכה ובו נורות שהאירוה באור יקרות, כמעט שפרצה מגרוננו הקריאה:

מה נשתנה הלילה הזה? מתוך ידיעה שאתה תבלה כשבוע בחדר ירוק וססגוני זה.נראה ששמחתנו הקרינה גם על המבוגרים. בניגוד "לתפיסה" ששמיני – עצרת הוא היום האחרון של חג הסוכות, זו טעות.זהו חג בפני עצמו, למרות צמידותו לחג הסוכות. מאחר ובחג זה מסיימים לקרוא את התורה ומתחילים אותה מחדש, הוא נקרא גם חג שמחת-תורה.

בישראל, שמיני עצרת הוא גם שמחת תורה ואילו במרוקו, שמיני עצרת הוא חג בפני עצמו ורק למחרת מתחיל חג שמחת תורה.בתום התפילה, הצטרפו נשים וטף לגברים שבבית הכנסת, כשהילדים נישאו על כתפי אבותיהם ושמחת הילדים והוריהם מתמזגת, מתערבת והופכת לשמחה אחת גדולה, של כל הקהילה, היוצאת בישובים מסוימים אל הרחובות כשספרי תורה ותינוקות בידיהם, לתהלוכה שברוב עם הדרת מלך.בסוכה נהוג לארח באווירת חג אורחים המתבשמים מן התחושה, שיחד איתם מסובין גם האורחים החשובים: הם שבעת האושפיזין = שבעת האבות החשובים. אושפיזין, בשפה היוונית, פירושו אורחים.. מכאן שבית-חולים נקרא אושפיטל-בית אישפוז. למרות שחודש תשרי נחשב לתחילת השנה, הוא נחשב בתורה לחודש השביעי וניסן לחודש הראשון. עם הדורות, לוח השנה הוסדר ותשרי אכן נקבע כחודש הראשון-החליף מקום עם ניסן שהפך לחודש השביעי.

 

קריאה בספר תורה ,מרוקו

קריאה בספר תורה ,מרוקו

קריאה בספר תורה ,מרוקו

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים