ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר
Posted by admin On אוקטובר - 1 - 2014 0 Comment

פאס fes

(מלווה בצילומים מקוריים משנות ה-40-50)

לפני בתי-הכנסת אביא מעט רקע על העיר ותושביה היהודים:

אחת הערים המפורסמות של האיסלאם,נוסדה בשלהי המאה השמינית.בראשית המאה התשיעית (805) התיישבו כאן יהודים רבים,עסקו במסחר ששלוחותיו הגיעו מצד אחד לאירופה ומן הצד השני מזרחה עד להודו.עקב הצלחתם הכלכלית הרבה של יהודי פאס נתאפשרה התפתחות חוג אינטלקטואלים שדחק את רגלי קירואן ונתן ליהדות אישים בעלי שם כמו דונש בן-לברט,יהודה אבן-חיוג' ויצחק בן יעקב אלפסי (הרי"ף). באורח יוצא-מן-הכלל לא נהרסה המדרשה הרבנית של פאס ע"י האלמוהדים.  הרמב"ם ישב בפאס עם משפחתו ובעיר זו כתב את חיבוריו הראשונים.בשנת 1165 החלו נגישות שגרמו לירידתה של הקהילה. בשלהי המאה הי"ג ובמשך המאה הי"ד נתחזקה הקהילה מחדש,מעמדה נשתפר ואישיה הגיעו למעמדות חשובים,בתוכם משפחת באנו-ואקאסא,שממנה יצאו שרים לממלכת מארוקו.שוב היו כאן אסטרונומים,מתימטיקאים ופילוסופים כמו יהודה בן ניסים איבן-מלכה. אך משגברה הקנאות המוסלמית במאה הט"ו היקצה הסולטן ליהודים איזור-מגורים נפרד (1438) הראשון במארוקו ובמשך זמן רב היחידי. השכונה הנפרדת נקבעה ב'פאס החדשה' וקיבלה את השם 'מלאח',שם שנתאזרח במהרה ברוב איזורי מארוקו שישבו בהם יהודים.

מלכה האחרון של השושלת הזמין את אחד מבני הקהילה,הציע לו לקבל את הנהלת ענייני המדינה ומינה אותו לראש ממשלתו. המהומות החברתיות והשערוריות שנתעוררו כתגובה על מעמדם הפוליטי של היהודים הביאו למרד אלים שבו נרצחו המלך האחרון ועוזרו היהודי. זה היה אות להתפרצות אל תוך המלאח ולטבח כללי ביהודים. הקהילה היהודית לא יכלה להתאושש מן האסון הזה עד אשר באו מגולי ספרד בשנת 1492 . בין הבאים היו אנשי כל המעמדות,מלומדים רבים וגם פשוטי עם. מעתה היתה הקהילה מחולקת לשתי חטיבות,מכאן תושביה הוותיקים,ומכאן ה'קאסטיליאנוס' שחיברו להם 'תקנות' והתארגנו לפי נוסח 'אלהאמה'(אלאהאמה=אלהאמות=קהילות) של ספרד ופורטוגל. בימים ההם הגיע מספר היהודים בפאס לכדי 10.000 נפש. למעלה ממחצית המאה (1500-1550) היתה פאס מרכזה של יהדות אפריקה הצפונית.מנהיגיה זכו להערכה רבה,היו בינהם ששימשו בתפקיד של 'נגיד' ובו בזמן כיהנו כשרי-חוץ בממשלת מארוקו,ניהלו ועמדו בקשרי משא-ומתן עדינים עם חצרות הממלכות של אירופה. מעמדם זה של האישים היהודים איפשר להם להעביר אנוסים רבים מחצי-האי האיברי למארוקו,שכאן חזרו לחיק היהדות.חשיבותה החברתית והפוליטית של פאס ירדה בהדרגה באורח ניכר החל משנת 1550. העיר חדלה לשמש כבירה שהועתקה תחילה למאראכש ולמכנאס ולאחר מכן לרבאט.שמה הנכבד של הקהילה לא נשמר לה אלא בזכות עברה. תוך-כדי כך השתנה גם ההרכב הכלכלי – הסוציאלי של הישוב היהודי. רוב היהודים עסקו במלאכות והסתפקו במילוי תפקידים מישניים בתוך סביבתם הכללית.אף-על-פי-כן המשיכו לשמור על מסורתם הישנה ועל יחסם לתרבות וכיבוד תורה. בזכות כמה אישים רבניים בעלי-שם-וסמכות שימש בית המשפט היהודי בפאס במאות י"ז וי"ח כבית-דין לעירעורים בשביל כל יהודי מארוקו שנהנו מאוטונומיה מוחלטת בהנהלת ענייני הקהילות שלהם ומבחינת מעמדם האישי. רק בזכות כמה עשרות משפחות נכבדות נשתמרה לה לפאס יוקרתה במשך כאלפיים שנה,ופירסומה ויוקרתה איפשרו לה התחדשות מתמדת של קהילתה וגידולה. במאות האחרונות נע מספר הנפשות בקהילות פאס בין 6000- ל – 15.000 יהודים.

נעבור לבתי-הכנסת בעיר:

בערב נסענו לפאס,הגענו בחשיכה ולא ראינו אלא בתים גדולים מעין ראשיתה של עיר אמריקנית חדישה.

ביקרנו בשבעה בתי-כנסת החשובים מתוך השלושים שבעיר והחשוב ביותר נבנה לפני כ-300 שנה.

מסתמנת כאן נטייה ברורה של בניה לרוחב.עמודים בשורה אחת או בשתי שורות. באולם התפילה ספסלים מסביב . הבימה מול ארון הקודש ולא באמצע האולם.

נקבעה לנו פגישה עם אחד הרבנים החשובים בעיר,הרב מונסוניו שיספר לנו על קורות בתי-הכנסת ועל קהילת פאס.

שמענו שיש כאן בתים שחצובות מתחתיהם מערות של קברים שנקברו בהם בעיקר קרבנות של פרעות שנערכו ביהודים שבאו לכאן מספרד. במערות הללו אין מצבות וגם שמות הקבורים ש אינם ידועים. לא היתה לנו לצערינו אפשרות לבקר במערות ולראות במו עינינו. בבית-העלמין שהכניסה לשם היא בשער המלאח,לא מצאנו מצבות עתיקות ביותר.העתיקות ביותר שראינו גילם אינו עולה על 200-300 שנה. רשמתי צורותיהן ודוגמאות של כתב שעליהן.יש שורות של מצבות שהוקמו על שטח שכאילו מכוסה בטון.בין המצבות שראינו רבות הן של קדושי פרעות.ראינו מצבה של נערה (מדובר בציון של לאלה סוליקה זצ"ל) בת י"ז ועליה כתוב בין השאר 'שנפחה נפשה על קידוש השם בסרבה להלקח אל ארמון הסולטן'.לקברה באים עולי-רגל רבים ונרות-תמיד דולקים תדיר על המצבה.

ביקרנו גם בבית-הספר 'אם הבנים'-בית ספר עברי מרכזי שבו לומדים כאלף תלמידים. הסימטאות במלאח צרות ביותר.הלכלוך והעוני גדול.עברנו ליד בית תמחוי ובו חילקו מרק לעניים.

באחד מבתי-הכנסת מצאנו גן ילדים לשישים ילד.בעל בית-הכנסת,ר' שמואל בן דנאן,זקן כבן תשעים,דובר עברית,סיפר לנו כי שושלת היוחסין שלו מגיעה עד לרמב"ם,כעשרים דורות לפניו.

את בית-הכנסת על-שם ר' מימון בויסידאן קיבל בנדוניה אחד מאבותיו שנשא לאישה בת מבית מימון.

יצאנו עם מורה-דרך ערבי לביקור ב'מדינה' ,העיר העתיקה כאן גדולה ומקורית מאוד. שערי העיר מונומנטאליים,גדולים ויפים,כל קירותיהם מצופים מוזאיקה וסטוקו באורנאמנטיקה ערבית גיאומטרית. כאן הבינותי מה הוא ההבדל בין האדריכלות הערבית למערבית,היוונית,הרומית,הגותית וגם היהודית העתיקה בארץ-ישראל.

צילמתי בעיר: שער עצי-הארזים של בית המשטרה עם מזרקת המים של צידו ובית-הפעמונים המיוחס לרמב"ם עם קישוטיו מעצי-ארזים.

ב'מדינה' רבים המעברים מתחת לבניינים שמזכירים את צורת הבניה של הברברים.

ביקרנו בבית-הכנסת שבעיר החדשה שנבנה לפני כעשרים שנה (להזכירכם חומר זה נכתב בשנות 40-50),האולם מרובע ובו ריבוע אמצעי מורם שבארבע אבריו קבועים חלונות צבעוניים,ההיכל מוגבה ובכללי היה בנוסח בתי-הכנסת האיטלקיים.

 

בית-הכנסת שלמה אבן דנאן:

נקרא לפני כן ר' מימון בן סדאן כפי שנמסר. נבנה לפני כשלוש מאות שנה וחודש לפני שבעים שנה. הכניסה מן הרחוב דרך מעבר צר אליו יורדים במדרגות וממנו פתחים לשאר חלקי הבניין. מן המעבר הזה מוליכות מדרגות לאולם בית-הכנסת. האולם רחב,שלושה ארונות קודש תופסים את רובו של הקיר הדרומי-מזרחי,סביב ארונות הקודש אדריכלות קיר עם סטוקו ומוזאיקה. נרות תמיד בצורת כוסות-זכוכית גדולות ממוטות ברזל על שרשרות עם ידיים ממתכת.

ישנה אגדה הקשורה בתולדות בית-הכנסת הזה: ר' מימון בן סידאן היה מגולי ספרד שהגיעו לפאס,יושבי המלאח בעיר זו לא נתנו להם להיכנס והם ישבו מחוץ לעיר,פנו למלך,אך זה קבע כי אם הם חכמים גדולים ימצאו דרך להיכנס.היתה בצורת קשה ואלוקים שלא נענה לתפילות תושבי המלאח נעתר לתפילת הגולים וכך השיגו את הרשות להיכנס למלאח. בתו של ר' מימון סידאן שהיה ידוע במעשי נסים נישאה לאחד האבות של משפחת ר' שמואל אבן דנאן.

 

בית-הכנסת ר' יהודה בן עטר:

בניין חדש,אין לדעת מתי נבנה יש אומרים שהוא קיים למעלה ממאתים שנה. אולם קטן,שני עמודים ובינהם בימה גבוהה ומתחתיה ספסל. ארון הקודש עומד בפינה של הקיר המזרחי.החלונות בסמוך לתיקרה.

 

בית-הכנסת 'אלפאסיין':

נחשב העתיק בין בתי-הכנסת שבעיר,הוא נבנה לראשונה על-ידי גולי ספרד אך חודש פעמים רבות. הקירות שמעל ספסל העץ המקיף את האולם מקושטים באורנאמנטים סטוקו בצורת ארקדות שצבען לבן וירוק.ארון הקודש נמצא בתוך הקיר הארוך וממולו בין שני עמודים – הבימה שצורתה ביתן בעל ארבעה שערים וכיפה.

 

להזכירכם,אתם מוזמנים לשתף בשמחה רבה אך אין להעתיק לאתרים ולחשבונות פייסבוק אחרים בלי אישור ממנהלת אתר ד'אר דייאלנה !

 

הצילומים מקוריים משנות ה – 40-50

 

פאס, בית הכנסת אבן דנאן פאס, בית הכנסת אבן דנאן פאס, בית הכנסת אל פאסיין פאס, בית הכנסת אל פאסיין פאס, בית העלמין היהודי פאס,בית הרמבם \ בית הפעמונים

 

השאר תגובה

עליך מחובר על מנת להגיב

פוסטים מאופיינים