ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר

ארכיון פוסטים עבור ‘חג המימונה-מנהגי החג במרוקו’ קטגוריה

תרבחו ותסעדו…מימונה 2017

פורסם ע"י admin ב אפריל - 17 - 2017 0 תגובה

בס"ד

 

[subscribe2]

אתם יוצאי מערב-פיוט לחג המימונה\רבי דוד בוזגלו-רבי דוד בוזגלו זצ"ל

 

פיוט זה נכתב בידי רבי דוד בוזגלו זצ"ל בשנות ה – 60 .זהו אחד השירים הבודדים שנכתבו לחג עממי זה. בפיוט מוסיף רבי דוד הברים מקוריים משלו למקור החג ומנהגיו ומעלה בעיקר את הרוח הטובה והאחווה ששררה בחג זה בין יהודים למוסלמים במרוקו .

 

אַתֶּם יוֹצְאֵי מַעֲרָב / ר' דוד בוזגלו

(שיר לליל המימונה)

אַתֶּם יוֹצְאֵי מַעֲרָב\מָארוֹק אַנְשֵׁי אֱמוּנָה

הַלְלוּ אֵל בְּעַם רָב\יוֹם זֶה יוֹם אַלְמִימוּנָה.

אֶתְמוֹל פָּעַר אֶת לוֹעוֹ\יַם סוּף לְנֶגֶד פַּרְעֹה.

עִם כָּל רִכְבּוֹ בְּנָסְעוֹ\וּלְקָחָם לוֹ לְמָנָה.

וְעָבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו\צֹאן יִשְׂרָאֵל עֲבָדָיו.

עֵת נֶעֶרְמוּ מִשְבָּרָיו\עַל יְדֵי רַעְיָא מֵהֵמְנָא.

וּרְכוּשׁ רוֹדְפָיו וּמוֹשְׁלָיו\שָׂם יִשְׂרָאֵל אֶל כֵּלָיו

מִתּוֹךְ הַיָּם וְגַלָּיו\ נִתַּן לוֹ לְמַתָּנָה.

וְשָׁמָּה עַל כָּל מִדְרָךְ\ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בֵּרַךְ.

חָבֵר תִּהְיֶה מְבוֹרָךְ\ בְּכָל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

וּבְמָארוֹק לְדוֹר דּוֹרִים\ כָּכָה יֹאמְרוּ הָעִבְרִים.

בִּבְרָכָה לַחֲבֵרִים\ אַרְבְּח יָא כָאי וּלְגִ'ינָא.                       

וּבְנֵי נֵכָר,נוֹזְלֵיהֶם \נִבְקְעוּ תּוֹךְ כְּלֵיהֶם,

וְתִפֹּל שָׁם עֲלֵיהֶם\ יִרְאַת שׁוֹכֵן מְעוֹנָה.

וּמַשָּׂאוֹת עַל מַשָּׂאוֹת.\מִלְאוּ כָּל טוּב וּתְבוּאוֹת.

הוּבְאוּ מֵאַרְבַּע פֵּאוֹת\ לְעַמּוֹ אֲשֶׁר קָנָה.

וִילִיד עֲרָב זֶה דַרְכּוֹ\ עַד עַתָּה תּוֹךְ מָרוֹקוֹ

וְלַיְהוּדִי כְּעֶרְכּוֹ\ יַקְרִיב מִנְחָה שְמֵנָה.

שְׂאוֹר וּדְבַשׁ וּתְבוּאָה\ חֲלֵב פָּרָה בְּרִיאָה.

דָּגִים נַעְנָע וְחֶמְאָה\ עִם פִּרְחֵי בָּר וְגִנָּה

שָׁמָּה עִבְרִים וַעֲרָבִים\ יַחְדָּו כֻּלָּם מְסֻבִּים.

וְאֶת לִבָּם מְטִיבִים\ עִם כְּלֵי שִׁיר וּנְגִינָה.

וְלָבְשָׁה הָעִבְרִיָּה\ תִלְבֹּשֶׁת עַרְבִיָּה.

וְגֶבֶר עִם אַדְרָעִיָּא\ וּקְטֹרֶת מֹר וּלְבוֹנָה.

וְלֹא נִכָּר הָעִבְרִי\ לִפְנֵי אָחִיו הַהֲגָרִי.

אִם עִירוֹנִי אוֹ כַּפְרִי\ רוּחַ כֻּלָם נְכוֹנָה.

שָׁם טֻשְׁטְשׁוּ הַתְּחוּמִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים,

אִלְמָלֵא אַנְשֵׁי דָּמִים\ אֲשֶׁר עַל הַמְּדִינָה.

הֵמָּה הַדמְגוֹגִים\ מוֹסְרִים עַמָּם לַהוֹרְגִים,

כִּי לְכִתְרָם דּוֹאֲגִים\ לֹא לְנֶפֶשׁ נַעֲנָה.

עִזְבוּ רִיבוֹת וּמְרוֹרִים\ לָעַד וּלְדוֹרֵי דוֹרִים

וְעַל שָׁלוֹם וּדְרוֹרִים\ קְרִיאוֹת הוֹי תֶּחְדַּלְנָה.

אתם יוצאי מערב – קהילות שרות\הפייטן מימון כהן

מימונה ביהדות מרוקו

פורסם ע"י admin ב יולי - 23 - 2012 0 תגובה

המימונה

לחג המימונה הנחוג אצל יהודי מרוקו, אין מקורות ברורים ומובנים מאליהם, לא בתנ"ך ולא בספרי ההיסטוריה שאפשר להסתמך עליהם חד-משמעית,אלא, מדובר בחג-מנהג, של פרשנויות, שכל כולו מכלול של סממנים וסמלים, הבא לסיים את חג הפסח. סיומו של חג הפסח-הוא תחילתו של חג המימונה. כמו לכל חג, גם למימונה יש סממנים וסמלים משלו.

הסמלים הם:

מים. יהודי מרוקו בילו חג זה למחרת [לאור היום] ליד נחלים, נהרות, אגמים וליד כל מקור מים מתוקים אפשרי, כי בניסן נגאלו אבותינו וחצו את מי-הים, לכן, הולכים לבלות בל היום ליד מקורות המים.
ירק וצמחים כל בית ושולחן בעדה המרוקאית בליל המימונה, קושט ברוב טעם בשיבולים ירוקות שזה עתה נקצרו משדה הקמה ופרחים וכל מיני צמחי בשמים, שזה עתה נקטפו בידי ישמעאלים והובאו בעודם טריים לבתי היהודים.הצמחים והבשמים נחתו על המפה הפרושה שעל השולחן, בינות לצלחות ומגשי העוגות ודברי המתיקה, יינות, מאחיא וליקרים, כיאה לחג הפסח והמימונה המתקיימים בעונת האביב. לצורך השלמת הרעיון שחג המימונה הוא חג של שפע, גאולה ומזל, הסמלים הנוספים הבאים, ממחישים זאת: ליד השולחן בין המטעמים מגרי החך, הונח דג שלם וטרי כשהוא טובל בקמח-הדג הנו סמל לפריון ושפע. ליד הדג הונחו מטבעות מכסף וזהב בצלחת הקמח, שסימלו איחולים לעושר ופרנסה טובה.

המתיקות:

המתיקות מבטאת שמחה וסמל לשנה מתוקה אושר וחיי שלווה.

מימונה= מימון= מזל וגורל טוב. לכן,שם של איש מימון פירושו מזל.אם לאישה קראו מזל, אזי, לאיש קראו מימון=מ-ז-ל. אחת הסברות למקור השם: על שם ההילולה של רבי מימון אבי משה בן מימון=הרמב"ם…אם תרצו…משה בן…מזל…והלו כל סמלי החג הזה, סובבים סביב המזל והגורל, האמונה והתקווה. יציאה לחירות תרתי משמע. יהודי מרוקו נתמזל מזלם בגולה [מימונם]…לא שירתו בצבא ולא עסקו בפוליטיקה ותמימותם לא הושחתה-מכאן נשאר להם זמן פנוי ונקי – על כן, חיפשו סיבה למסיבה…לשמוח, לשמח ובליל המימונה נשארה דלת ביתם פתוחה – בלילה זה, אין הזמנות…

כולם מוזמנים- גם מי שלא מכירים. בכל הבתים והמשפחות ציפו לאורחים, קרובים, חברים, שכנים ולכל אורח אפשרי,יבקר ויתכבד כיד המלך במטעמי החג המרשימים ביופיים ובטעמם.

בלילה זה הגברים לבשו תלבושת לאומית מרוקאית הנקראת "ז'לאבייה" והנשים לבשו קפטנים מהודרים צבעוניים ורקומים ברקמה ססגונית כיד הדמיון. על השולחן הוכן תרסיס מי מוורדים ריחניים בהם רססו כל אורח. בלילה זה-לא הולכים לישון…וכל הלילה חוגגים. על כן חג זה הפך לחג לאומי בישראל.
בספרו: ’בארץ מבוא השמש’ מספר, פרופ. זאב חיים הירשברג ז"ל, מצא בביקורו במרוקו בשנת 1954, אצל הרב בן-נעים, ספר עתיק מסוריה ובו מסופר שיהודי סוריה נהגו לחגוג את חג המימונה. גם יהודי כורדיסטאן חוגגים את חג הסהרנה – המימונה ליד צמחיה ומים. המופלטה המפורסמת הייתה אחד הסמלים האופייניים לערב זה והיא מסמלת את סיום הפסח והחזרת החמץ לבית, מתוך חגיגיות שנמשכה כל הלילה וגם למחרת, בילו בטיולים בחורשות וליד מקורות המים. המופלטה קיבלה צורות ושמות שונים, בכפרי האטלס ובמחוזותיה השונים של מרוקו. מידי פעם נשמע שיר קצר שחזר על עצמו כמעין פזמון קצר:

’ אללה מימונה-או-מברכה מסעודה’-גברתי מימונה-ברוכה ורבת מזל.

תרבחו ותסעדו… 😉

 סמלי המימונה 

 

 

חג המימונה-כפי שנחגגה במרוקו

פורסם ע"י admin ב יולי - 23 - 2012 0 תגובה

בס"ד

 

חג המימונה- כפי שנחגגה במרוקומסמלי המימונה+דג+פול ירוק

 

יש כמה עדויות המוכיחות את קיום המימונה כבר במאה ה- 18 ואפילו קודם. הרב יוסף בן נאים זצ"ל,מרבני פאס,נתן בספרו ארבע טעמים לחג:

א."מימונה"-מאמינים,בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל .

ב.בארבעה פרקים העולם נידון:בפסח על התבואה.אי לזאת מביאים שיבולים ומברכים עליהם ונוהגים מפרי הארץ ומטובה.

ג.שמחת הרגל אינה שלמה בחג שאין משלימים את ההלל,ולכן בא חג המימונה להשלים את שמחת החג.

ד.באסרו חג פסח נפטר רבי מימון,אביו של הרמב"ם ומאחר שאין הולכים להילולה בחודש ניסן,באה המימונה כעין תחליף להילולה.

 

חגיגות המימונה-

 

בצהרי יום שמיני של פסח מתחילה שמחת המימונה לתת את אותותיה במלאח (גטו) היהודי במרוקו.בשערי הכניסה למלאח מצטופפים כפריים ערבים ובידיהם אלומות שיבולי חיטה,ירקות ופולי פול ירוק על תרמיליהם הנמכרים ליהודים לשם קישוט השולחן. 

בעוד הגברים נמצאים בבית הכנסת,עורכת בעלת הבית את השולחן.הגוונים ירוק ולבן בולטים היטב לעין,מניחים על השולחן שיבולי חיטה ושעורה,פול ירוק וחסה-סימן לשנה ירוקה ומבורכת, דג חי-סמל השפע והפוריות,חלב,דבש,קמח,אגוזים,שקדים,תמרים ממולאים,עוגיות ודברי מתיקה.

מאכלים מיוחדים לערב זה ה"מופלטה"-בצק דק מטוגן בשמן ומוגש מרוח בחמאה ודבש והברקוקש' החלבי (קוסקוס חלבי) הנאכל חם בתוספת גוש חמאה.

תשומת לב מיוחדת ניתנה ל"חמירא" (שמרים) ולקמח.

כל אחד ומנהגו (אל-עדה),היו שמנהגם להכין ברקוקש' חלבי (קוסקוס חלבי) והיו שמנהגם להכין את המופלטה.

 

מופלטה לחג המימונה

 

ברקוקש-קוסקוס חלבי

מנהג נוסף לערב חג המימונה אצל יהודי הערים פאס וספרו,- זהו טקס הנערך עם חסה וחלב ובו שרים "אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך" .

 

 

 

מימונה-ברכת אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך

 

 

למחרת (סבאח אל-מימונה),היו יוצאים לחיק הטבע בסמוך לקבר צדיק או אל מקום עם מים כמו:נחל,אגם,מעיין או בריכה מלאכותית אם לא היה בנמצא טבעי (מים מסמלים חיים) בעיר מרכאש נהגו יהודי העיר לצאת אל בריכת המנרה  מאחר ולא היה בנמצא מקור מים טבעי אלא אם עלו לקברו של הצדיק רבי שלמה בנלחנש' זצ"ל באוריקה. עדות מפיה של אימי ז"ל בתקופה בה גרו הוריי בעיר וגיסי יבדל"א  שנולד בעיר מרכאש.בנוסף מפי אימי ז"ל שמעתי על יהודי העיר בני מלאל (אימי נולדה וגדלה בעיר) שהיו יוצאים ביום המימונה לחגוג ב"עין-אשרדון"(מעיינות מים) המוקפים בגינות יפייפיות על רקע הרים מוריקים.על אחת הגבעות המשקיפות על המקום קבור הצדיק רבי שלמה עמר זצוק"ל.נשות המשפחה היו עולות בנפרד מן הגברים אל קברו של הצדיק להדליק לו נרות ביום זה.עדות נוספת מפי דודי היקר באדם דויד אלון ז"ל (מצ"ב סרטון שצולם במהלך ביקור שורשים) אומנם הוא נולד בבני מלאל אך גדל אצל בני משפחה בעיירה הסמוכה "וואד-ז'אם" .שם ישנה בריכה מלאכותית "לאק"ומסביב פארק יפייפה ,רחב ידיים בו נהגו יהודי וואד-ז'אם לבלות את יום המימונה .בסיום החגיגות בפארק היו חוזרים אל ביתם ולפני הכניסה אל הבית נהגו לחבוט באלומת השיבולים על משקופי ביתם .לדברי דודי ז"ל עשו זאת כברכה לבית.

Oued-Zem lac

 

בלילה בבית הכנסת היו מתפללים תפילה של חול ומברכים זה את זה בברכה המיוחדת לחג זה, "תרבחו ותסעדו" (תרוויח ותעזור לנצרכים). בגמר התפילה, נוהגים המתפללים ללוות את הרב או החזן לביתו.בביתו מכבדת אשת החכם את האורחים,והרב מברך את הקהל לרוב בברכת כהנים.בלכתם נוטל כל אחד ואחד תמר וחוזר לביתו.

את דלת הכניסה לבית היו משאירים פתוחה ונהגו להיכנס זה אל ביתו של זה לברך איש את רעהו בברכת "תרבחו ותסעדו".

 

 

מימונה+דג+פול ירוק

פוסטים מאופיינים