ד'אר דייאלנה-הבית של יהדות מרוקו

שימור מורשת יהדות מרוקו

פיד RSS | עקוב בטוויטר | התחבר

ארכיון פוסטים עבור ‘קהילת יהדות מרקש,מרוקו’ קטגוריה

יהודי מרקש מחלקים סלי מזון בצום הרמדאן ומארחים את המרוקאים לסעודת צום הרמדאן בסלאת אלעזמה,מרקש-מרוקו

לצפייה הקליקו על הקישור :

יהודי מרקש מחלקים סלי מזון בצום הרמדאן

 

סלאת אלעזמה במרקש-חלוקת סלי מזון

סלאת אלעזמה במרקש-חלוקת סלי מזון

היי,מגזין מטרופוליס

לפני מספר חודשים פנתה אליי עורכת המגזין היוקרתי מטרופוליס לתרבויות עולם ולטיולים יוקרתיים מסביב לעולם בבקשה לראיין אותי למגזין היוקרתי,  לספר את חוויותיי כמי שחזרה לעיר הולדתה מראכש ,מרוקו כתיירת בשנת 1999 בשל בחירתה של העיר מראכש ע"י רוב גולשי האתר היוקרתי העולמי לטיולים "טריפ אדוויזר" כעיר היפה,הקסומה,המסקרנת,האקזוטית והמתויירת ביותר משאר ערי העולם.

בעקבות כך החליטו להוציא גיליון שלם המוקדש לעיר מראכש בלבד,כבוד גדול !

מצ"ב את הכתבה מתוך המגזין שהוקדש כולו לעיר מראכש,עם כתבות צבע מרהיבות ומרתקות על העיר מראכש

 

 

 

 

 

 

 

מטרופוליס מראכש

מטרופוליס מראכש עמ' 1

 

מטרופוליס מראכש עמ 2

מטרופוליס מראכש עמ' 2

 

מטרופוליס מראכש שער המגזין

מטרופוליס מראכש שער המגזין

 

מטרופוליס הוא מגזין הרואה אור פעמיים עד שלוש בשנה.
אז מי שטרם ביקר במראכש הגיע הזמן….!

אתם מוזמנים ליצור קשר דרך אתר :

www.morocco-trip-travel.com
או דרך פייסבוק ATLAS ROYAL TOURS – המומחים למרוקו
https://www.facebook.com/ATLASROYALTOURS.2MOROCCO?ref=hll

כמו כן התראיינו למגזין פרופ' יוסף שיטרית ועוד….

כתבות נוספות מן המגזין כעיר בה חיה קהילה יהודית עניפה וכתבות על היותה עיר מתויירת אביא בהמשך

על רבני מרקש מאת הרב משה אוחנונה הי"ו

פורסם ע"י admin ב פברואר - 27 - 2015 0 תגובה

בס"ד

על רבני מרקש מאת הרב משה אוחנונה הי"ו

 

הרב משה זריהן אב"ד מרקש

 

 

מפת המלאח של מרקש,מרוקו

פורסם ע"י admin ב אוגוסט - 22 - 2012 0 תגובה

מפת המלאח של מרקש,מרוקו-

 

קורא הדורות ממראכש 7

פורסם ע"י admin ב מאי - 1 - 2012 0 תגובה

המשך –

 

והרב הגדול כמוהרר"י בנבנישתי הנקרא אבן ישראל והיו קורים אותו אליהו, וכמה עניינים ונסים ספרו עליו מגיד אמת, שני פעמים בשבוע היה נגלה אליו אליהו ז"ל זי"ע אמן כן יהי רצון. והרב הקדוש כמוהר"ר יצחק דילויה ז|"ל, הרב הקדוש כמוההר"ר מאיר אביו זלה"ה, והרב הגדול כמוהר"רמשה אחיו זלה"ה.

 והרב הגדול כמוהר"ר יוסף בן מאמאן ז"ל הניח כמה חיבורים לכ"ד ספרים . הרב הגדול המופלא סובר הרזים כמוהר"ר שמואל פילייאג'י ז"ל, והרב יצחק אחיו, וסופר שנסתלק לבית מנוחתו ביו כ"ה שנים. אחריהם הר הגדול האלודי כמוההר"ר אברהם אזולאי זלה"ה, והתנא הפסקן הגאון הגדול כמוהרר"ש אחיו זלה"ה.

 ובניהם הלא המה ב' בני היצהר בני מהר"ש אזולאי זלה"ה, כמוהר"ר אברהם נפטר בין י"ח שנה מופלא יותר מאביו סמוך לחופה לא עליכם, וכמוההר" משה וכמוה"ר משה אזולאי בנו של הרבה הנזכר ז"ל. כמהה"ר יעקב בן חיין הדיין ז"ל, כמוהר"ר אברהם אבן מאמאן אביו של הרב הגדול אב בית דין כמוהה"ר דוד בן מאמאן ובמכנאז יע"א נפטר לבית עולמו ושם נקבר.

 הרב הדיין הבקי בדיני ממונות בספר המצוות ואחרים בעל פה כמוההר"ש אבן ננס, סדורו התייר הגדול מים עמוקים וכו.. עמוק עמוק מי וכו… מופלא שבסנהדרין כמוההר"ר שלמה בנבנישתי זלה"ה.

 המחבר מציין שחכם בשם משפחת ננס לא נמצא בכתובים, ולא ידוע שם זה בקרב יהודי מרוקו.

 והמעמיק הגדול טורא תקיפא וספרא רבא הרב המובהק כמהה"ר חיים בנבנישתי ז"ל, וזקנו הרב הדיין כמוהה"ר דוד בנשבנישתי ז"ל בן ישראל אחיו של כמוהה"ר יהודה בן ישראל ז"ל, והררי אל ההרים התלויים בשערה הרב המובהק כמוהה"ר אברהם בנבנישתי, ועמו מופלא בחכמה יותר ממנו כמוהר"ר יצחק בנו ז"ל ואביו של רבי אברהם אב בחכמה נעים זמירות ישראל ראש המשוררים של עולם כמוה"ר יצחק בן ישראל אח להה"ר יהודה וכמוהר"ר דוד ז"ל.

 והרב הגדול והקדוש תורה וכהונה וגדולה במקום אחד החסיד העניו איש אלדים קדוש הוא כמוה"ר ישעיה הכהן ז"ל, ונגלה אליו אליהו ז"ל כמה פעמים, ואריה דבי עלאי אתו עמו מחבר הרב הקדוש המובהק בפשט רמז דרש וסוד חסידא קדישא ופרישא התנא האלדי מרנא ורבנא נזר ישראל והדרו כמוה"ר יעקב פינטו זלה"ה.

 והרב הגדול ה"ה המעיין הגדול חסיד ועניו מאד מאד בקי בכל מיני חכמות והוא מוריה=נו שלמדנו אתו אצלו בישיבתו כמוהה"ר אברהם פינטו ז"ל אחיו של הרב ז"ל. אמרו עליו שהיה בא לישיבה ולומד עם החכמים אחר שנסתלק לישיבה של מעלה, ובשנה אחת היה נדמה להם בחוש הראות.

 וברב המופלא כמוהה"ר יצחק בנו נפטר בחור במכת המגיפה רימנא ליצלן, והה' חסיד ועניו אמרכלא מהימנא שנהנה מיגיע כפיו והא כמוהה"ר מרדכי בן אלבחאר ז"ל, והדרשן הגדול המקובל האלדי החסיד העניו כמוה"ר יעקב חיונה זלה"ה.

 עד כאן מצאתי, על כן ההעתקה על ידי שמואל קונקי ס"ט ( ספיה טובה )

 סוף –

קורא הדורות ממראכש 6

פורסם ע"י admin ב מאי - 1 - 2012 0 תגובה

המשך –

 

באותה הלילה אמר רב אחד מהרבנים הנזכרים לחבריו, תדע לך אחי שלמחר יקרא לנו המלך מי ישלח ומי ילך לנו, והזמינו ג' מהם, ולמחרת שלח עליהם המלך, והלכו מהם ג' המוזמנים. וכשראה אותם המלך תמה על קומתם והִדורם והשכינה שהייתה על פניהם, אמר להם אתם שבאתם לכאן לשבת בכאן, אמרו לו אנו הם, ידענו שהיהודים דברו עלינו לשון הרע ואמרו לך יש לנו ממון רב.

 ואמת היא שיש לנו ממון הרבה, ועכשיו אם אתה רוצה ממון אנו נותנים לך יותר ממה שאמרו לך, ואם לאו אנו נותנים לך דבר אחד שאין שום נברא בעולם יכול ליתן לך. ויתמה המלך עליהם ויאמר להם, מה הדבר שאתם רוצים ליתן לי שאין שום נברא יכול לו.

 אמרו לו, אדונינו המלך כל זמן שאתה רוצה גשמים אנו נותנים לך גשם. אמר להם המלך, ואתם יכולים לזה הדבר, אמרו לו, אמת אנו יכולים. אמר להם תנו כתב ידכם כל זמן שאני רוצה גשם תתנו לי. נתנו לו כתיבת ידם, ושלח אותם בשלום.

 הניח אותם עד תקופת תמוז ואמר להם, תנו לי גשם, אמרו לו, טוב הדבר. נתעטפו בטליטות ובקשו רחמים ונענו מן השמים וירדו גשמים. שלח להם המלך שיבואו אצלו ולא רצו לילך. אמרו להם, אנו מניחים הגשמים לירד עד שתטבע העולם במבול, ואם ירצה המלך לעשות מה שאנו אומרים לו יכלא הגשם, ואנו הולכים אצלו.

 הלכו השלוחים ואמרו אלו הדברים למלך. השיב המלך, אני אעשה כל מה שלבם חפץ. הלכו אחר כך אצל המלך ירום הודו ועשה להם כבוד גדול וקבלם בשמחה גדולה ובכבוד גדול. אמר להם, מה אתם רוצים, אמרו לו, אדונינו המלך תחזיר לנו כתב ידינו שאנו יודעים שבימינו אנו יכולים לעשות כל מה שאנו רוצים מהשם יתברך, אבל בנינו אין אנו יודעים אם יהיו טובים עם השם יתברך כמונו או לא, ולכן תחזיר לנו כתיבת ידינו.

 אמר להם, טוב הדבר,. עוד שאלו מהמלך שלא יעשה שום היזק לאותם היהודים שהלשינו עליהם. אמר להם המלך, טוב. עוד שאלו מהמלך שיתן להם רשות ומקום לבנות בית כנסת להם ולבניהם לבדם ונתן להם, והיא עד היום שהיו קורים צלאת אלעזאמה.

 ובאותה שעה שהיו לפני המלך עדיין היו הגשמים יורדים, צעק אחד מהרבנים ז"ל צעקה גדולה לפני המלך ונשא עיניו לשמים ואמר, רבונו של עולם די לך מהגשם כבר נתקדש שמך, ואדונינו המלך כבר קבל עליו כמה ששאלנו לנו.

ומאותו יום והלאה היה המלך עושה לרבנים הנזכרים ז"ל כבוד עצום, והיה קורא להםבחשון ערבי חבאב אללאה ( חביבי האלן ). ועוד כמה נסים נעשו בימיהם שאין הפה יכול לספר והם קבורים במארויקוס זי"ע אמן כן יהי רצון.

 אחריהם, הרב הגדול ואב בית דין ומשנה וגזבר ונגיד ורופא ומוהל כמוהר"ר יהודה אבן שאול ישראל זלה"ה, והרב הגדול כמוהר"ר יהודה בנבנישתי הנקרא אדיין בפי כל מפני שהיה בדורו הרב הגדול כמוהר"ש והרב הגדול כמוהר"ר שלמה בנשנישתי זלה"ה, וכי דלא מחלפי וכו…..

קורא הדורות ממראכש 5

פורסם ע"י admin ב מאי - 1 - 2012 0 תגובה

המשך –

 

היום יום ה' בשבת סדק עקב שנת תקע"ח – 1818 לפרט קטן פגעתי בסובר הרזים והותיק זקן ונשוא פנים רבי יששכר אוזינקוט נטריה רחמנא ופרקיה, מתושבי מוגאדור יכוננה עד עולם, וסִפר לי כשהיה בעיר מרוואיקוס בשנת תקל"ה – 1775, שתלמיד חכם אחד משם הראה לנו ספר קדמון כתיבת יד אשר שמו קורא הדורות, והוא ספר מספר עניינים נפלאים שארעו לחכמי קאשטילייא זכרונם יגן עלינו ובתוך הספר מצא שמות הרבנים העתיקים.

 וההעתקה הביאה אתו עמו לכאן ונתנה בידי, וחלה את פני שאעתיקנו כדי שיהא גלוי ומפורסם בישראל, החכמים הגדולים אשר היו בעיר מרוואיקוס, וזה החלי לעשות. וזה לשון ההעתקה בסייעתא דשמיא.

 אלו הם בית דין הצדק הקדושים במאווריקוס יע"א בעצו"ץ ( מלה שגם כותב המאמר לא ידע את פירושה, ולכן הוא מביא ככתבה וכלשונה מתוך כתב היד אשר ברשותו ) ראשונים ואחרונים זלה"ה ( זכרונם לברכה לחיי העולם הבא ).

 ראשונה יסעו הרב הגדול איש האלהים מרנא ורבנא כמוהר"ר יוסף בן שושן זלה"ה נגלה אליו אליהו הנביא ז"ל, והרב הגדול איש אלדים מורינו ורבינו כמוהר"ר סלימאן בן למעלוף זלה"הנגלה אליו אליהו ז"ל.

 והרב הגדול במעלת קדושים קדוש יאמר לו כמוהר"ר יצחק קורייאט זלה"ה הראשון והאמצע והאחרון נגלה אליהם אליהו ז"ל. והרב הגדול מלאך אלדים מרנא ורבנא כמוהר"ר שלמה טאמצות זלה"ה, והרב הגדול מרנא ורבנא כמוהר"ר יוסך ליברישא ראוי שתשרה עליו שכינה נגלה אליו אליהו ז"ל.

 והרב הגדול מורינו ורבינו הנשר הגדול כמהר"ר מרדכי בן עטר זלה"ה, והרב הגדול מרנא ורבנא איש קדוש כמוהר"ר צמח בנבנישתי הקדמון זלה"ה.

 כל אלה הרבנים, רובם באו מקשטילייא מגורשים הם ונשיהם ובניהם במלבוד האלפלאמינגוס, אמרו עליהם כשבאו לעיר מאררוויקוס לא היו הרבנים הנזכרים אוכלים משחיטת חכמי מארויקוס יכמה דינים שהיו חולקים עמהם, וכשנתקנאו בהם שהיו עשירים גדולים שהביאו עמהם ממון רב, הלכו קהל מארויקוס אצל המלך שהיה באותה העת ואמרו לו עליהם לשון רע.

 

קורא הדורות ממראכש 4

פורסם ע"י admin ב מאי - 1 - 2012 0 תגובה

המשך –

רבי שלמה עמאר, חברו של רבי אברהם אזולאי, נפטר בשנת תצ"ה – 1735.

רבי אברהם אזולאי.

רבי משה אזולאי.

רבי יעקב בן חיים, חתום על פסק דין בשנת תס"ט

רבי אברהם בן מאמאן, נפטר בשנת תצ"ג – 1733.

רבי דוד בן מאמאן, חתם על אגרת בשנת תקי"ג – 1753.

רבי שלמה בנבנישתי, חתם על פסק דין ממראכש בשנת תע"ה – 1715.

רבי חיים בנבנישתי בנו של רבי יצחן בנבנישתי בן ישראל הנ"ל. חתום על פסק דין בשנת תצ"ב – 1732.

רבי יצחק בנבנישתי בנו של רבי אברהם בננישתי

רבי ישעיה הכהן, חיבר, יחד עם רבי יעק פינטו פירוש בשם " לקט שושנים " על ספר הזוהר, חתום על פסק דין בשנת תצ"ב – 1732.

רבי יעקב פינטו, חיבר, יחד עם רבי ישעיה הכהם, פירוש בשם " לקט שושנים " על ספר הזוהר. הגהותיו על ספר האר"י נדפסו ב " שערי בינה ".

רבי אברהם פינטו אחיו של רבי יעקב פינטו

רבי מרדכיבן אלבחאר

רבי ראובן אלמליח

רבי יעקב חיונה. העתיק את " לקט שושנים ", פירושם של רבי ישעיה הכהן ורבי יעקב פינטו על ספר הזוהר. כתב יד ניו יורק. העתקת הספר על פי הקולופון נשלמה ביום ו' בשבת ח' ימים לכבליו שנת אתחנן לפ"ק ( תק"ט – 1748. )

 

קורא הדורות ממראכש 3

פורסם ע"י admin ב מאי - 1 - 2012 0 תגובה

המשך –

 

נרשום כאן את חכמי מראכש הנזכרים ב " קורא הדורות ". לפי סדר הדורות. בצד שמות החכמים שמצאנו פרטים עליהם במקורות אחרים רשמנו את הפרטים הנוספים. חכמים המובאים ברשימה רק בשמם, לא מצאנו עליהם פרטים נוספים והם כנראה רק בקורא הדורות.

רבי יוסף אבן שושן – על פי קורא הדורות – חי בעת גירוש ספרד.

רבי סלימאן בן למעלוף – על פי קורא הדורות – חי בעת גירוש ספרד.

רבי יצחק קורייאט – על פי קורא הדורות – חי בעת גירוש ספרד

רבי שלמה טאמצית – על פי קורא הדורות – חי בעת גירוש ספרד

רבי יוסף ליברישא – על פי קורא הדורות – חי בעת גירוש ספרד

רבי מרדכי בן עטר – על פי קורא הדורות – חי בעת גירוש ספרד.

רבי צמח בנבנישתי – על פי קורא הדורות – חי בעת גירוש ספרד

רבי יהודה אבן ישראל בנבנישתי

רבי יהודה בנבנישתי

רבי שלמה בנבנישתי

רבי דוד בנשבנישתי בן ישראל

רבי יצחק בנבנישתי בן ישראל

רבי מאיר דילויה

רבי יצחק בן רבי מאיר דילויה נפטר בשנת תע"א – 1711

רבי משה דילויה אחיו של רבי יצחק דילויה הנ"ל

רבי יהודה קשתיאל

רבי יוסף בן ממאן

רבי שמואל פילייאג'י

רבי יצחק פילייאג'י

רבי אברהם אזולאי, תלמידו של רבי יצחק דילויה. נפטר בשנת תק"א 1741 מקובל ידוע, כתב שאלות ותשובות, הגהות על שלחן ערוך ועל ספר האר"י

רבי שלמה אזולאי

קורא הדורות ממראכש 2

פורסם ע"י admin ב מאי - 1 - 2012 0 תגובה

המשך –

 

היחסים בין התושבים ובין המגורשים במארכש,כפי שהם משתקפים ב 'קורא הדורות',שונים תכלית שינוי מהיחסים שבין התושבים למגורשים בקהילת פאס.

בפאס נחלקו המגורשים עם התושבים על מנהגי שחיטה-המחלוקת הידועה על הנפיחה,וכן על מנהגי הנישואין,גירושין וירושה.המחלוקת נבעה מחילוקי ההלכות ומהבדלי המנהגים שבין שני הקהלים,ולא חרגה מתחומים אלה.גם במארכש,לפי קורא הדורות,התגלעה מחלוקת בין המגורשים לתושבים מנימוקים אלה:אמרו עליהם כשבאו לעיר מארויקוס לא היו הרבנים הנזכרים אוכלים משחיטת חכמי מאירויקוס וכמה דינים שהיו חלוקים עמהם.אך גם נימוקים אחרים היו לה:'כל אלה הרבנים רובם באו מקאשטילייא מגורשים הם ונשיהם ובניהם במלבוש האלפלאמינגו"ס ונתקנאו בהם שהיו עשירים גדולים שהביאו עמהם ממון רב'.קנאת התושבים במגורשים בגלל עושרם היא תופעה שלא מצאנוה בקהילת פאס.המגורשים שהתישבו בפאס לא היו עשירים,אדרבא הם הגיעו אליה חסרי כל,כמסופר בכרוניקות הידועות שנכתבו בה.אין לדעת אם אכן המגורשים שהתיישבו במארכש 'הביאו עמהם ממון רב',ובכך שונים היו-במצבם הכלכלי או בעמדתם הנפשית-מהמוקמיים בפאס.טיב המחלוקת במארכש,שנתווספו לה נימוקים כלכליים,גרם להתרחבותה אל מעבר לתחומי הקהילה-להלשנה אל המלך,תופעה שלא היכרנו מקהילת פאס:'הלכו קהל מארויקוס אצל המלך שהיה באותה העת ואמרו לו עליהם לשון רע'.חכמי המגורשים סיכלו את ההלשנה ואף 'שאלו מהמלך שלא יעשה שום היזק לאותם היהודים שהלשינו עליהם'.

על יחס שלילי מצד התושבים אל המגורשים הגיעו אלינו ידיעות משני מקורות נוספים. רבי יצחק בר ששת,ממגורשי קנ"א 1391 שהתיישב באלג'יר,מספר על יהודי שהיה מתאמץ שיעשו הקהל עם השר לבל יניחם לרדת,למען ישובו מיורקה וימנעו הכל מלבוא פה.רבי שלמה בן וירגה מספר,כי יהודי רומא חששו שמא המגורשים 'יקפחו פרנסתם' ופנו אל האפיפיור למנוע את ישוב המגורשים בעיר. האפיפיור סירב,המגורשים נתיישבו ברומא ועל התושבים הוטל קנס.אלא שהחוקרים נוטים לפקפק באמיתות הסיפור על יהודי רומא.

 על-פי קורא הדורות הציעו המגורשים למלך מארכש,ואף התחייבו על כך בכתב,כי יורידו גשם בכל עת שירצה.הצעה זאת,שבאה לסכל את הלשנת אחיהם התושבים עליהם,הועילה.המלך ביקש שיורידו גשמים בחודש תמוז,ואחר שהמגורשים התפללו וירדו הגשמים נענה הצלך והשאירם במארכש.גם מקורות אחרים מתקופת הגירוש מספרים,כי יכולתם של חכמים להתפלל ולהרויד גשם היא הנותנת ליהודים את זכות קיומם ואת זכות ישיבתם בין האומות.

רבי אברהם סבע,שגורש מספרד והגיע לפורטוגל כותב:

 וזה היה תפארת עוזנו כשקיבלו אותנו האומות לפי שהיינו יודעים להביא המים בעתם,ובזה אומרים רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה היות לנו הכח להוריד הגשמים בעתם בכח תפילתנו,ודבר מפורסם הוא כי על זה התנאי קבלו אותנו בארץ העמים כשגלינו מארצינו.

 רבי יוסף סמברי מספר,כי רבי יצחק אבוהב,שגורש מספרד והגיע לפורטוגל,התפלל להורדת גשמים אחר שנתחייבו היהודים לכך:

הרב יצחק אבוהב ז"ל כי בזמן הגירוש באותם המקומות קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם ולא יעבור אם יהיה עצירות גשמים מחוייבים לעמוד על נפשם בתפילה ובתחנונים ולהוריד לארץ גשמי רצון ברכה ונדבה ועל התנאי הזה הניח המלך היהודים בארצו.

 

קורא הדורות ממראכש 2

פורסם ע"י admin ב מאי - 1 - 2012 0 תגובה

המשך –

משורות אלו עולה,כי החיבור 'קורא הדורות' עוסק בחכמי קאסטיליה,כלומר מגורשי ספרד,שהגיעו למרכאש,והוא נכתב לפני שנת תקל"ה. אכן 'קורא הדורות' המונח לפנינו כולל את תולדות חכמי מארכש מן הזמן שבאו אליה מגורשי קאסטיליה עד המקובלים רבי ישעיה הכהן והאחים רבי יעקב ורבי אברהם פינטו. החיבור מסתיים בהזכרת מקובלים אלה,ומשורותיו האחרונות עולה כי מחברו היה תלמיד בישיבתם: והרב הגדול והקדוש כמה"ר ישעיה הכהן זצ"ל ואריה דבי עלאי הרב הקדוש כמוה"ר יעקב פינטו זלה"ה והרב הגדול והוא מורינו שלמדנו אתו אצלו בישיבתו כמוה"רר רבי אברהם פינטו ז"ל אחיו של הרב הז"ל אחרון החכמים הנזכרים ב'קורא הדורות' הוא רבי יעקב חיונה,שבשנת תק"ט 1749 העתיק את 'לקט שושנים' שנתחבר בידי ראשי הישיבה הנ"ל,והוא מוזכר כאן בברכת המתים.על פי כל-אלה,יש יסוד לדחות את תיאורו של 'קורא הדורות' כ 'ספר קדמון' ולצמצם את תאריך כתיבתו לפרק הזמן שבין שנת תק"ט לתקל"ה,היא השנה שבה הוראה החיבור לרבי יששכר אוזינקוט במארכש.

 מרחק הזמן שבין כתיבת החיבור ובין המאורע הראשון המסופר בו,בואם של מגורשי ספרד למארכש,וריבוי ההעתקות בדרך מהמקור הנקרא 'קורא הדורות' אל התעודה שלפנינו מעוררים את הספק במהימנות התעודה שלפנינו ובידיעות המסורות בה.מקורות החיבור אף הם לוטים בערפל.אפשר שהוא נכתב על-פי חיבור קדמון שהיה לפניו ואפשר שנכתב על-פי מסורות משפחתיות או סיפורי-עם שהתהלכו בקהילה.אין בידינו לאשש או לדחות השערות אלו,נביא אפוא את התעודה בלשונה ונדון בכתוב בה עד כמה שידנו מגעת.

 על בוא המגורשים למארכש אין לנו לעת עתה אלא עדויות מעטות על עיסוקיהם ודברים שהסיק ד' קורקוס מעדות הקונסול מ' דה שנייה(chenier )על קיומו של רובע האנדלוסים בתוך הז'ודיריה הוא רובע היהודים בעיר זאת.קורקוס לא קיבל את הסברו של הקונסול,כי הכוונה לרובע של אצילים ספרדיים,וסבר כי הכוונה לרובע שבו התגוררו יהודים מגורשי ספרד.סיוע להסברו הוא הביא מן העובדה ש' בית כנסת היה בז'ודיריה עד הזמן האחרון שנקרא 'צאלת אלעזאמא',כלומר הזרים (הלועזים),דוברי קאסטיליאנית .על-פי הדברים האלה כתב קורקוס:'נמצאנו למדים,שבתקופה ארוכה,בעיקר במאה ה-ט"ז,המגורשים במארכש חיו מרצונם בנפרד,ולא עם אחיהם התושבים.דברים אלה מתאימים לדברי מחבר 'קורא הדורות',המספר על בוא המגורשים למארכש,על הלשנת התושבים עליהם למלך,מולאי עבדאללה אל גאליב ביללה,על משאם ומתנם של חכמי המגורשים עם המלך לסיכול ההלשנה ועל בקשתם המיוחדת מהמלך:עוד שאלו מהמלך שיתן להם רשות ומקום לבנות בית הכנסת להם ולבניהם לבדם ונתן להם,והיא עד היום,שהיו קוראים צלאת אלעאזמא. במארכש התפללו אפוא המגורשים לבדם והתושבים לבדם,כמו הקהלים הנפרדים שהיו בערי האימפריה הע'ותומאנית.

קורא הדורות ממראכש 1

פורסם ע"י admin ב מאי - 1 - 2012 0 תגובה

בס"ד

קורא הדורות ממארכש

 מאת יוסף אביב"י-תעודה חדשה לתולדות מגורשי ספרד במרוקו

 החיבור-זמנו, מחברו ויחודו כמקור הסטורי

סקירת תולדות היהודים במרוקו בדורות שלאחר גירוש ספרד נסמכת בעיקר על תולדות היהודים בעיר פאס.קורות היהודים בפאס נזכרו בכרוניקות כלליות,כגון יוחסין לרבי אברהם זכות ו' שבט יהודה לרבי שלמה ן וירגה וכן בהשלמת ספר הקבלה לרבי אברהם מטרוטייאל;נוסף לכך הם נזכרו בפורטרוט בכרוניקות המיוחדות לעיר זאת, כגון 'דברי הימים'(אל תווארך) בעריכת רבי שמואל אבן דנאן ורבי שאול סירירו ו'יחס פאס' מאת רבי אבנר ישראל הצרפתי. אבל פאס,שהיתה הגדולה בין הקהילות הגדולות,לא היתה דוגמא לכל הקהילות האחרות,ואף-על-פי-כן האפילו קורותיה על קורות קהילות אחרות במרוקו והעלימו מאיתנו תופעות שלא היו בה.

החיבור 'קורא הדורות' ,שאחד מחכמי מראכש בא למנות בו את גדולי עירו וחכמיה ואת קורותיהם,עשוי להעשיר את ידיעותנו על קורות היהודים בעיר זאת בידיעות חדשות ולהשלים את ידיעותנו על תולדות היהודים במרוקו ותופעות שלא ידענו עליהם עד כה.

 באוסף כתבי-היד בספריית הישיבה-אוניברסיטה בניו יורק מצויים שני ספרים מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א):ספר 'ועד לחכמים' ו-ספר 'טוב עין' (דפוס ליבוורנו תקנ"ו) כרוכים יחדיו ומספרם 11613 .הספרים היו בבעלות רבי שמואל קונקי,שחי ופעל בגיברלטאר במאה ה-19 .הוא הוסיף רשימות בכריכה ובדף המגן של הספרים והערות רבות בגליונות החתומים.

ענייננו כאן בחיבור 'קורא הדורות',שנעתק בדף המגן,העוסק בתולדות חכמי מראכש ובקורות היהודים בה.בראש הרשימה סיפר המעתיק,רבי שמואל קונקי,כיצד הגיע החיבור לידיו:

 היום יום ה' בשבת סדר עקב שנת תקע"ח 1818 לפ"ק פגעתי בס"ה (סוכר הרזים)והותיק זקן ונשוא פנים רבי יששכר אוזינקוט נר"ו מתושבי מוגדור יע"א,וסיפר לי כשיה בעיר מראכש בשנת תקל"ה 1775 שת"ח א' משם הראה לו ספר קדמון כתיבת יד אשר שמו קורא הדורות,והוא ספר מספר עניינים נפלאים שארעו לחכמי קאשטילייא זי"ע ובתוך הספר מצא שמות הרבנים והעתיקם והעתקה הביאה אתו עמו לכאן ונתנה בידי,וחלה את פני שאעתיקנו כדי שיהא גלוי ומפורסם בישיבת החכמים הגדולים אשר בעיר מראכש(מראוואיקוס).

יהודי מראכש

פורסם ע"י admin ב אפריל - 26 - 2012 0 תגובה

היהודים במראכש

 


סלאת אלעזמה בית הכנסת של מגורשי ספרד

בשנת, 1492 הציף זרם מגורשי ספרד את ארצות צפון אפריקה הגיעו גליו עד למראכש, שהתחילה להתפתח אז בתור בירת השושלת הסעדית. בשנת, 1492 כשהציף זרם מגורשי ספרד את ארצות צפון אפריקה הגיעו גליו עד למרקש, שהתחילה להתפתח אז בתור בירת השושלת הסעדית. השולטאן קרא ליהודים לבוא ולהתיישב בה, ואז קם ה מלאח היהודי. השולטאן קרא ליהודים לבוא ולהתיישב בה, ואז קם ה מלאח היהודי. רוב הבתים במלאח הם בתי חצרים. רוב הבתים במלאח הם בתי חצרים. היהודים עסקו בעיקר במסחר. היהודים עסקו בעיקר במסחר. בעבר היו בתי המלאח מסויידים בכחול ולבן והיו בוהקים ונקיים. בעבר היו בתי המלאח מסויידים בכחול ולבן והיו בוהקים ונקיים. עד היום נותר במלאח שער בצבע ירוק על שם ר' חיים בן עטר. עד היום נותר במלאח שער בצבע ירוק על שם ר 'חיים בן עטר. כיום רוב יהודי מרקש עזבו אלה שעדיים מתגוררים שם מבוגרים מאוד ואף נזקקים ומתקיימים מתרומות הקהילה הגדולה ב קזבלנקה . כיום רוב יהודי מרקש עזבו אלה שעדיים מתגוררים שם מבוגרים מאוד ואף נזקקים ומתקיימים מתרומות הקהילה הגדולה ב קזבלנקה.

כאשר הגיעו מגורשי ספרד למרקש, וביקשו להתפלל בבית הכנסת של המקומיים, על שם ר' מרדכי בן עטר במלאח הקדום של מרקש, לא קיבלו אותם המקומיים בטענם שסגנון תפילתם שונה. כאשר הגיעו מגורשי ספרד למרקש, וביקשו להתפלל בבית הכנסת של המקומיים, על שם ר 'מרדכי בן עטר במלאח הקדום של מרקש, לא קיבלו אותם המקומיים בטענם שסגנון תפילתם שונה. לאחר חיכוכים רבים בין שני המחנות קמו המגורשים, שבראשם עמד רבי יצחק דלויה , ובנו בית כנסת לעצמם, והם נקראו "המגורשים" או "המתבדלים". לאחר חיכוכים רבים בין שני המחנות קמו המגורשים, שבראשם עמד רבי יצחק דלויה, ובנו בית כנסת לעצמם, והם נקראו "המגורשים" או "המתבדלים. בית הכנסת "צלאת אל עזמה" נמצא בתוך בית חצרים גדול, שבקומתו השניה היו חדרי כתות ללימוד תורה לילדים. בית הכנסת "צלאת אל עזמה" נמצא בתוך בית חצרים גדול, שבקומתו השניה היו חדרי כתות ללימוד תורה לילדים. כיום מתגוררת בבית החצרים משפחה מוסלמית השומרת על המקום, החצר הגדולה ואגף אחד שלה הוא בית הכנסת, מפואר, מסודר ומרווח, מצויד בכל הציוד שדורש בית כנסת בסגנון המזרחי. כיום מתגוררת בבית החצרים משפחה מוסלמית השומרת על המקום, החצר הגדולה ואגף אחד שלה הוא בית הכנסת, מפואר, מסודר ומרווח, מצויד בכל הציוד שדורש בית כנסת בסגנון המזרחי. צלאת אל עזמה שנבנה בשנת 1492, בעת גירוש ספרד. צלאת אל עזמה שנבנה בשנת 1492 בעת גירוש ספרד. נחשב אצל יהודי מרקש בתור בית הכנסת הקדום ביותר, פירוש שמו הוא בית כנסת המתבדלים. נחשב אצל יהודי מרקש בתור בית הכנסת הקדום ביותר, פירוש שמו הוא בית כנסת המתבדלים.

 

 

שווקיה של מרקש

פורסם ע"י admin ב אפריל - 26 - 2012 0 תגובה

 

שווקיה של מרקש

שווקיה של מרקש

 

העיר מרקש הם מהססגוניים במרוקו ובעולם. העיר מרקש הם מהססגוניים במרוקו ובעולם. מאות ואלפי סמטאות, המחולקות לרבעים על פי עיסוק, הופכות את העיר העתיקה לשוק אחד, חי ותוסס. מאות ואלפי סמטאות, המחולקות לרבעים על פי עיסוק, הופכות את העיר העתיקה לשוק אחד, חי ותוסס. חלק גדול מהחנויות הם בתי המלאכה עצמם. חלק גדול מהחנויות הם בתי המלאכה עצמם. השוק חב את ססגוניותו להיסטוריה של העיר ולהשפעות התרבותיות של המדינה. השוק חב את ססגוניותו להיסטוריה של העיר ולהשפעות התרבותיות של המדינה. המיקום, בין אירופה ל סהרה , על סף אחד ממעברי האטלס, הביא לעיר שיירות רבות, שגרמו להתפתחות תעשייה שלמה לסיפוק צרכי שיירות מחד, ולמסחר ער בסחורות מאידך. המיקום, בין אירופה ל סהרה, על סף אחד ממעברי האטלס, הביא לעיר שיירות רבות, שגרמו להתפתחות תעשייה שלמה לסיפוק צרכי שיירות מחד, ולמסחר ער בסחורות מאידך.

מרקש העיר הדרומית ביותר באפריקה הצפונית, חולשת על צומת דרכים חשובות אשר קשרו אותה עם פריפריה שהשתרעה על שטח גדול שהוא מעל שליש משטחה של הממלכה כולה. מרקש העיר הדרומית ביותר באפריקה הצפונית, חולשת על צומת דרכים חשובות אשר קשרו אותה עם פריפריה שהשתרעה על שטח גדול שהוא מעל שליש משטחה של הממלכה כולה. היא נמצאת במרכז התחברותם של העמקים באטלס הגבוה שבהם עברו דרכים טבעיות שהובילו למאלי ומאוריטניה ומצד שני ערי החוף במרוקו סאפי מזאגן ומוגדור. היא נמצאת במרכז התחברותם של העמקים באטלס הגבוה שבהם עברו דרכים טבעיות שהובילו למאלי ומאוריטניה ומצד שני ערי החוף במרוקו סאפי מזאגן ומוגדור. המקום הגאוגרפי והדרכים הטבעיות הפכו את מרקש מאז יסודה לצומת דרכים ראשי לשיירות המסחר ולמרכז כלכלי חשוב לכל מחוז הדרום. המקום הגאוגרפי והדרכים הטבעיות הפכו את מרקש מאז יסודה לצומת דרכים ראשי לשיירות המסחר ולמרכז כלכלי חשוב לכל מחוז הדרום. בנוסף לחשיבותה הכלכלית הייתה לעיר גם חשיבות פוליטית.מרקש היא אחת מערי הבירה העתיקות של הממלכה. בנוסף לחשיבותה הכלכלית הייתה לעיר גם חשיבות פוליטית. מרקש היא אחת מערי הבירה העתיקות של הממלכה. בזכות אקלימה המדברי נהגו השליטים העלווים לשהות בה בחודשי החורף וכך הפכו אותה לבירה החורפית של הממלכה. בזכות אקלימה המדברי נהגו השליטים העלווים לשהות בה בחודשי החורף וכך הפכו אותה לבירה החורפית של הממלכה. הסולטן מולאי חסן ישב בה דרך קבע. הסולטן מולאי חסן ישב בה דרך קבע.

האזורים בפריפריה כללו אזורים גאוגרפיים הנוגדים זה לזה, המישור, ההר, הערבה ומבואות הסהרה, מאחר שכל אחד מהאזורים הנ"ל מתאים לסוג מסוים של גידולים שמשה העיר מרכז גדול שבוא החליפו הכפריים את סחורותיהם אלה עם אלה. תושבי הפריפריה לא היו הומוגניים, הם כללו ערבים נוודים, שהתפרנסו מגידול צאן, ברברים תושבי האטלס שפרנסתם הייתה על החקלאות והמלאכה הזעירה ונוודים מהסהרה אליהם נוספו במשך השנים כושים מסודאן וממאוריטניה. מרקש העיר שרכזה עד המאה העשרים את מספר האוכלוסין הגדול ביותר במרוקו נעדר כל יסוד בורגני מוסלמי העוסק במסחר. הסוחרים היהודים היו האדונים הבלעדיים והיחידים המספקים את הסחורות החיוניות לקיומה של המדינה החלק הערבי של העיר אם כסוחרים סיטונאים ואם כסוחרים קמעוניים המלאח היהודי הוא המפרנס והמלביש את המדינה ושם גם נמצאים הקליינטים הטובים ביותר של הסוחרים היהודים. המסחר התפתח בזכות הקשרים המיוחדים בין יהודי המחוז הכפריים שמנו במאה ה-19 כ46 כפרים לבן הסוחרים היהודיים במרקש. האזורים בפריפריה כללו אזורים גאוגרפיים הנוגדים זה לזה, המישור, ההר, הערבה ומבואות הסהרה, מאחר שכל אחד מהאזורים הנ"ל מתאים לסוג מסוים של גידולים שמשה העיר מרכז גדול שבוא החליפו הכפריים את סחורותיהם אלה עם אלה. תושבי הפריפריה לא היו הומוגניים, הם כללו ערבים נוודים, שהתפרנסו מגידול צאן, ברברים תושבי האטלס שפרנסתם הייתה על החקלאות והמלאכה הזעירה ונוודים מהסהרה אליהם נוספו במשך השנים כושים מסודאן וממאוריטניה. מרקש העיר שרכזה עד המאה העשרים את מספר האוכלוסין הגדול ביותר במרוקו נעדר כל יסוד בורגני מוסלמי העוסק במסחר. הסוחרים היהודים היו האדונים הבלעדיים והיחידים המספקים את הסחורות החיוניות לקיומה של המדינה החלק הערבי של העיר אם כסוחרים סיטונאים ואם כסוחרים קמעוניים המלאח היהודי הוא המפרנס והמלביש את המדינה ושם גם נמצאים הקליינטים הטובים ביותר של הסוחרים היהודים. המסחר התפתח בזכות הקשרים המיוחדים בין יהודי המחוז הכפריים שמנו במאה ה -19 כ 46 כפרים לבן הסוחרים היהודיים במרקש.

 

 

 

 

מרקש מידע

פורסם ע"י admin ב אפריל - 26 - 2012 0 תגובה

מרקש,מרוקו

מרקש – העיר האדומה

 

 

מרקש (ערבית مراكش; צרפתית Marrakech) היא עיר מדברית בדרום מערב מרוקו למרגלות הרי האטלס. העיר מונה כ-1,036,500 תושבים ( 2006 ) שרובם ממוצא ברברי . העיר מונה כ תושבים -1,036,500 (2006) שרובם ממוצא ברברי. מקור אפשרי לשם העיר הוא מהשפה הברברית, שבה פירוש המילים mur akuch הוא "עיר האלוהים". מקור אפשרי לשם העיר הוא מהשפה הברברית, שבה פירוש המילים הקיר Akuche הוא "עיר האלוהים.

העיר הוקמה בשנת 1069 על ידי יוסוף אבן תשפין והתפתחה כעיר מסחר בין ערי החוף המרוקאיות שלחוף האוקיינוס האטלנטי לבין " אפריקה השחורה". העיר הוקמה בשנת 1069 על ידי יוסוף אבן תשפין והתפתחה כעיר מסחר בין ערי החוף המרוקאיות שלחוף האוקיינוס האטלנטי לבין "אפריקה השחורה. העיר מָ‏ר‏אכֶ‏‏‏ש שמשה מאות בשנים בירת הממלכה המרוקנית על כן היא נחשבת ל מרוקו בזעיר אנפין. העיר מָ ר אכֶ ש שמשה מאות בשנים בירת הממלכה המרוקנית על כן היא נחשבת ל מרוקו בזעיר אנפין.

תחילתה של ה עיר בכך שיוסוף אבן תשפין בנה מסגד גדול וכמה מבנים קבועים ו חומה ובכך שינה את אופיו הנוודי של שבטו. תחילתה של ה עיר בכך שיוסוף אבן תשפין בנה מסגד גדול וכמה מבנים קבועים ו חומה ובכך שינה את אופיו הנוודי של שבטו. בשנת 1072 מָ‏ר‏אכֶ‏‏‏ש הייתה כבר עיר בהתהוות ואבן תשפין שליטה הבלתי מעורער. בשנת 1072 מָ ר אכֶ ש הייתה כבר עיר בהתהוות ואבן תשפין שליטה הבלתי מעורער. במשך 37 שנות שלטונו הפך אבן תשפין את מָ‏ר‏אכֶ‏‏‏ש למרכז מסחרי חשוב עם עורף חקלאי איתן, הוא בנה מערכת השקיה מתוחכמת, שחלקה בשימוש עד היום, המפריחה את המישורים הפוריים. במשך 37 שנות שלטונו הפך אבן תשפין את מָ ר אכֶ ש למרכז מסחרי חשוב עם עורף חקלאי איתן, הוא בנה מערכת השקיה מתוחכמת, שחלקה בשימוש עד היום, המפריחה את המישורים הפוריים.

העיר, המכונה גם "העיר האדומה" על שם צבעם האופייני של בנייניה, מוגדרת משנת 1985 על ידי אונסק"ו כ אתר מורשת עולמית . תיירים רבים פוקדים אותה מדי שנה והיא זכתה לכינוי "פריז של מרוקו" הודות לפנינות האדריכלות הרבות בה. העיר העתיקה ידועה בסמטאותיה וב שווקיה הצבעוניים. העיר, המכונה גם "העיר האדומה" על שם צבעם האופייני של בנייניה, מוגדרת משנת 1985 על ידי אונסק"ו כ אתר מורשת עולמית. תיירים רבים פוקדים אותה מדי שנה והיא זכתה לכינוי "פריז של מרוקו" הודות לפנינות האדריכלות הרבות בה . העיר העתיקה ידועה בסמטאותיה וב שווקיה הצבעוניים.

בניגוד ל רבאט , שהיא הבירה ה פוליטית ול קזבלנקה , הבירה ה כלכלית , מרקש היא הבירה ההיסטורית והתרבותית של מרוקו. בניגוד ל רבאט, שהיא הבירה ה פוליטית ול קזבלנקה, הבירה ה כלכלית, מרקש היא הבירה ההיסטורית והתרבותית של מרוקו. בכל ערב, עם שקיעה, מתאספים כמה מאות רוכלים, מספרי סיפורים, מרפאים, מכשפים, להטטנים, רקדנים, מתופפים, מכשפי נחשים, שחקנים, מציגים ואחרים, אפופים עשן סמיך מעשרות דוכני המזון והגריל בכיכר המרכזית של העיר העתיקה. בכל ערב, עם שקיעה, מתאספים כמה מאות רוכלים, מספרי סיפורים, מרפאים, מכשפים, להטטנים, רקדנים, מתופפים, מכשפי נחשים, שחקנים, מציגים ואחרים, אפופים עשן סמיך מעשרות דוכני המזון והגריל בכיכר המרכזית של העיר העתיקה. הכיכר, "ג'מע אל-פנה", מוארת במאות נורות קטנות והופכת למקור משיכה לתושבי העיר, לבני יישובים אחרים ולתיירים המרותקים למספרי הסיפורים. הכיכר,"ג 'מע אל – פנה" מוארת במאות נורות קטנות והופכת למקור משיכה לתושבי העיר, לבני יישובים אחרים ולתיירים המרותקים למספרי הסיפורים.

 

פוסטים מאופיינים