אוסף אוטוגרפים – עשרות מכתבים, פסקי דין, תשובות בהלכה, צוואות ושטרות, בכתב ידם וחתימותיהם המפוארות של כמאה מרבני וחכמי מרוקו וצפון אפריקה. המאות ה-18 וה-19.

בין הכותבים והחותמים רבני המשפחות המיוחסות במרוקו, מהם מגדולי דורם שכיהנו ברבנות ובדיינות בפאס, מקאנס, צפרו, מוגדור ועוד, ממשפחות בן עטר, אבן צור, בירדוגו, טולידאנו, סירירו, מונסונייגו ועוד.
* שטר-סילוק משנת תע"א בחתימת רבי יהודה בן עטר – מוהריב"ע (תט"ו-תצ"ג, מלכי רבנן מו, ד), ראב"ד פאס ומנהיג דורו [קרובו של בעל האור החיים הקדוש], מחבר "מנחת יהודה" ועוד. בני מרוקו העריצוהו מאד וכינוהו "רבי אלקביר" [רבינו הגדול]. החיד"א כותב עליו: "הרב ז"ל היה מלומד בנסים וכמה נפלאות אזני תשמענה שאירעו לו הן בעודנו חי וגם אחר פטירתו… והושלך לגוב אריות וניצול אחר שנשאר שם יום ולילה… והיו נשבעים כל אדם בו והנשבע על שקר ימות".
* שלש עמ' בכתב ידו של גדול רבני מרוקו בזמנו (ממלא מקומו של מוהריב"ע) רבי יעקב אבן-צור – יעב"ץ (תל"ג-תקי"ג, מלכי רבנן, דף סד-סה). * מסמכים בחתימות חברי בית דינו של היעב"ץ וחכמי תקופתו, מהם: מסמך בחתימת רבי מנחם סירירו – חתנו של יעב"ץ ורבי שלם אדרעי. * מעשה בית דין משנת תקי"ג (שנת פטירת היעב"ץ) בחתימת רבי מימון בוסידאן ורבי שמואל ן' דוד אוחיון, בעניין רבי רפאל עובד אבן-צור בן היעב"ץ. בתוך הדברים מוזכר "הרב אביו ז"ל". * שטר לאלמנת רבי חביב טולידאנו משנת תצ"ח, בחתימת רבי אלעזר בהלול, רבי משה טולידאנו, ורבי אלעזר כהן. * מסמך משנת תק"ה, בחתימות רבני בית-דין, רבי אפרים מונסונייגו, רבי משה ן' זמרא ורבי שמואל אלבאז [מתלמידי מוהריב"ע וחבר בית דינו של היעב"ץ. חברו של בעל "אור החיים" המכנהו "אחי הרשב"א"]. * מסמכים בחתימות רבני מרוקו הקדמונים: רבי אליהו הצרפתי (הראשון), רבי שאול ישועה אביטבול (בעל "אבני שי"ש"), רבי שאול אבן-דנאן, רבי מיימון אבן-דנאן, רבי מיימון בוסידאן, רבי יצחק שמעון צבע, רבי יהודה בר דהאן, רבי יעקב בירדוגו, רבי פתחיה מרדכי בירדוגו ורבי רפאל בירדוגו (הידוע בכינויו "המלאך רפאל"). * ועוד חתימות רבות.
פסקי דין ומסמכים בחתימות גדולי רבני מרוקו בסוף שנות הת"ק ותחילת שנות הת"ר: רבי וידאל הצרפתי, רבי ידידיה מונסונייגו, רבי יהודה בן עטר (השני), רבי מתתיה סירירו, רבי יעקב בירדוגו, רבי יעקב בן עטר, רבי מתתיה בירדוגו, רבי עמור אביטבול, רבי חביב טולידאנו, רבי רפאל אבן צור, רבי עמרם אלבאז, רבי שלמה נהון, רבי יהודה אלבאז ועוד רבים.

כת"י ספר "פדה את אברהם", שו"ת וחידושים, דרשות ופיוטים, מרבי רפאל אברהם כלפון, מגדולי רבני טבריה וחיפה, מהשנים תרכ"ד-תרמ"ו (1864-1886).
כתיבה אוטוגרפית של המחבר, בכתיבה מזרחית נאה, עם הוספות רבות בגליונות ובין השורות. במקומות רבים: חתימות המחבר, חלקם בשם מלא, אך רובם בפסיבדון "מעט אכ"ל" [אכ"ל – אברהם כלפון] או בפסיבדון "א"ך", "אבר"ך".
~מכתבי שו"ת שנשלחו אל רבנים שונים: רבי מנשה סתהון "מחכמי האר"ץ הטובה" שנפגש עמו בנסיעתו לביירות; הרב "יש"א ברכ"ה" [כנראה רעו רבי יוסף שמואל אבועלפיה – מחכמי טבריה, שהשאיר בכת"י ספר בשם זה]. בדף טו/2 מופיע קטע בכת"י שונה הפותח בדברי "אי"ש" ובסופו כותב המחבר "אלו דברי רב נהוראי אי"ש כלבבי הי"ו ויפה כיון…". בכתה"י מועתקים גם כמה מכתבים מרבי יוסף שמואל אבועלפיא; מכתבים אל הרב "מבי"ן חכמה הי"ו" [רבי משה, אף הוא אחד מחכמי טבריה שיצאו לשליחות בעת ההיא]; מכתב בכת"י החתום "חי"א בכ"ח ס"ט" ותשובה הלכתית ממנו ואליו; ועוד.
תשובות מחכמי המערב: רבי ישועה בסיס, רבי חי-טייב, דודו רבי משה הלוי – הוא מציין שהוא מעתיק תשובה מכת"י שמצא בהיותו אצל מוהרי"ץ ן' וואליד "ממ"ד מוהרמ"ה ז"ל" [- ממר דודי מוה"ר משה הלוי].
מספר פיוטים שנתחברו על-ידו, כשסימן ראשי התיבות הוא בשמו "רפאל אברהם". פיוט לברית מילה ופיוט לכבוד רבי מאיר בעל הנס, שחיבר בזמן חנוכת בנין הקבר בשנת תרכ"ח (1868) – [פיוט זה נדפס בשמו בספר "מאיר בת עין" (תונס תרנ"ט), אך בשינויים רבים, ראה צילום מצורף].
הגאון רבי אברהם רפאל כלפון (תק"פ-תרמ"ו), מרבני עיר טיטואן (מרוקו הספרדית), עלה לטבריה בשנת תר"ך, וכיהן בה בראשות הישיבה ובדיינות. נסע בשליחות לביירות ולאזמיר והיה מראשי תנועת העליה של יהודי מרוקו לצפת חיפה וטבריה. תקופה מסויימת כיהן כראש הרבנים בטבריה אך בשנת תרמ"ג עבר לעיר חיפה ונתמנה שם לראב"ד. חידושיו לא נדפסו ונותרו בכת"י: "פדה את אברהם", והחיבורים "מעט אכל" על משלי ו"ואכל וחי לעולם" על תהילים (מוזכרים בכת"י שלפנינו, עם ציון לעמ' בכת"י). בנו רבי משה היה חתן של תלמידו המפורסם רבי רפאל משה ן' נאים רבה של ג'יבראלטאר.

 

 

 

 

 

 

 

 

Share