פורסם ע"י admin On ספטמבר - 30 - 2017 0 תגובה

"אסור ללכת אצל המתחזים" 

בשנת המאה לחייו, זקן רבני מרוקו ורבם של רבים מגדולי עדות המזרח, הגאון רבי יהושע מאמאן, לא מש מהספר • משום "זיכוי הרבים", נעתר הרב לשוחח בפתח השנה החדשה עם כתב 'כל הזמן' ולהכריע בעניינים שונים שעל הפרק • גיל הנישואין, סגולה לאריכות ימים, ברכת 'ברוך שחלק' והמאבק בחילולי השבת • לאיזה מקובלים ראוי ללכת, ומדוע לא לנסוע בראש השנה לאומן? • וגם: קורות חייו המופלאים והקשר עם גדולי ישראל

הרב מאמאן עם הרב עובדיה

הרב מאמאן עם הרב עובדיה

הגאון הישיש רבי יהושע מאמאן, נולד במרוקו בעיר צפרו בשנת תרע"ח, לאביו שכונה בפי כל "המלאך" רבי רפאל עמרם ולאמו מרת אסטריליא ע"ה, בהגיעו לפרקו הוא נישא למרים לבית משפחת זיני.

בנו בכורו הוא רבי שלמה השוקד בתורה בכולל, הבן השני רבי רפאל מכהן כרב קהילה בשכונת בית וגן בירושלים ורב בית כנסת יד רמ"ה, ממשיך דרכו הוא דווקא בנו הצעיר רבי אברהם, המשמש כרב שכונה בעיר באר שבע וראש ישיבת "תורה אור".

אנו פותחים בשיחה עם בנו הגאון רבי אברהם על תולדות אביו. "אבא, היה הדיין הצעיר בכל תולדות מדינת מרוקו, החוק במרוקו היה שאי אפשר להתמודד על משרת הדיינות מתחת לגיל 30, אבל ביום הבחינות הלך רבי יהושע לאיזה סידור בבית הדין והנה פוגש אותו הרב הראשי הרב שאול אבן דנאן, שואל אותו 'באת להיבחן?' אומר לו הרב 'לא, באתי בשביל ענין אחר', אמר לו הרב הראשי 'למה שלא תיבחן?' אבא ענה לו 'אנוכי צעיר ובן 28 אני… בעוד שנתיים אני אבוא להיבחן', אמר לו הרב הראשי 'תיכנס עכשיו לעשות מבחן ואם תדע את המבחן טוב נמחל לך על שנתיים…' נכנס בלי להתכונן, והמבחן בדרך כלל לקח לכל הנבחנים 8 שעות, ואבא הגיש את המבחן חזרה תוך שעה וחצי, בסופו של דבר הוא עלה על כולם וזכה במקום ראשון, והפך לדיין הכי צעיר בכל תולדות מדינת מרוקו".

אבא שימש כרבה של העיר אספי בשנת תש"ו, תפקיד בו כיהן שש שנים, ובשנת תשי"ג נתמנה לדיין וסגן הרב הראשי של עיר הבירה רבאט, עד שנת תשכ"ד בה נתמנה לכהן כרב הראשי של מראקש וכל אגפיה, עד שנת תשכ"ח – בה עלה לארץ ישראל.

• הוא חיפש משרה רבנית בארץ מיד כשעלה?

"באותו זמן היה הרב הראשי לישראל הרב ניסים זצ"ל, שהציע לו להיות דיין לענייני גיטין, אבל הוא דחה את ההצעה מיידית ואמר 'בנפשנו נביא לחמנו?'" מספר בנו רבי אברהם.

ומוסיף: "בכל תקופת כהונתו כדיין במרוקו לא יצא מתחת ידו גט אחד אפילו, כי עשה שלום בין כל הזוגות שבאו אצלו להתגרש, חוץ מפעם אחת שלא הצליח ונתן לעשות גט, אבל לא נחה דעתו עד שתוך שלושה חודשים החזירם לחיות בשלום, והחזיר גרושתו".

• מה אתם יודעים על ימי הילדות והנערות של הרב?

"בנערותו למד הרב אצל רבו רבי דוד עטאר, היו באים אצלו לביתו בשעות הערב וישנים על המחצלות ובשעה 2:00 לפנות בוקר היה כבר מעירם ללמוד עד הנץ החמה, והיו מתפללים כמנין ותיקין בנץ, וכל זה לא היה מפריע לסדר יומם העמוס בלימוד תורה.

"בכל זאת, רבי יהושוע הצעיר לימים בגיל 14 כבר ראה שאין מנוס והוא חייב להתקדם בלימודו כיון שעקף את כל חבריו לספסל הלימודים, והרגיש שמבטל את זמנו אם ימשיך שם, והיה יושב ובוכה, עד שראה אביו שבנו בוכה שאל אותו למה תבכה? אמר לו, 'אבא אני רוצה ללמוד וכאן לומדים מה שכבר למדתי', אמר לו אביו 'בוא תעלה אתנו לסטודיו' (ישיבה שכל הרבנים במרוקו לומדים שם ואביו היה ראש הישיבה) והוא רק בן 14 שנים כשעלה לישיבה של הרבנים, התחיל לעיין באיזו תשובה שכתב אחד הת"ח והעיר לו שלא כתב נכון והתחילו לדון בזה והתווכחו ולא הגיעו לעמק השווה, אמרו נלך לראש הישיבה, הלכו אל ראש הישיבה ופסק להם כמו רבי יהושע, והוא בן 14 בלבד".

ככל שאנו בודקים את סדר יומו של הרב שנכנס לשנת המאה, נראה כי גילו המופלג לא מונע ממנו את המשך הפעילות, בימים נוראים הבעל"ט הרב מדרים לבאר שבע להשתתף בתפילות אצל בנו רבי אברהם ולחזק את בירת הנגב. בני ביתו מספרים כי בשנים עברו היה נוהג לתקוע בעצמו בשופר, אך עקב חולשתו וזקנותו הפקיד את התקיעה ביד בנו רבי אברהם.

"הדבר שהכי נוגע לליבו כל חייו אלו יתומים ואלמנות", מספרים מקורביו, "במשך השנים נהג להחזיק בסתר עשרות משפחות. כאשר כל הוצאות הבית של היתומים היו עליו והכל בסתר, משום שאינו סובל פרסום, כאשר התרבו העניים והנזקקים הקים את קופת החסד 'שלום יעשה', ביחד עם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל".

• הרב מתרחק מפוליטיקה?

הרב דניאל כהן משיב: "בעבר מרן הרב עובדיה זצ"ל לחץ עליו להיכנס להיות חבר במועצת החכמים של ש"ס והרב התחמק מכך, ובכל זאת הגר"ע זצ"ל המשיך ללחוץ עליו, עד שהצליח לשכנעו ואכן הרב ישב איתם כמה פעמים, וראה ש'זה לא בשבילו'. הוא פנה למרן ואמר לו שהוא לא רוצה להתערב בפוליטיקה, הגר"ע הבין לליבו, ולכן עזב את מועצת החכמים".

חומרות והנהגות

כידוע נפסק להלכה שיין שפתח אותו גוי אסור משום יין נסך. לא כן אצל הרב, שנוהג לאסור שהגוי יראה את היין ואם רואה שיש מישהו שמתעכב עם היין בחוץ ולא מכניסו לארון היה גוער בו.

המנהג הנפוץ ליטול ידיים בכל בוקר שלוש פעמים על כל יד, אבל כיוון שיש דעה ב"כף החיים" ליטול שש בכל יד, הרב מחמיר בזה כל ימיו. מספר ל'כל ישראל' נאמנו ויד ימינו הרב דניאל כהן: "הרב סיפר לי שבנערותו בהיותו צעיר לימים, לפני 95 שנה ויותר, לא היו עדיין ברזים ואמו ע"ה הייתה סוחבת דליים על הגב ויום אחד שמע את אמו אומרת לאביו 'יהושע הקטן גומר את כל המים', אמר לה אביו 'תעזבי אותו זה טוב להיות קדוש', וכך אפשרה לו להמשיך במנהג הטהור".

הקשר למשפחת אבוחצירא

ימים ספורים אחרי שעלה הרב לארץ ישראל, הוא נסע לנתיבות לבבא סאלי זצ"ל, הבבא סאלי יצא לקראתו, לקח את התיק מידו של הרב וערך סעודה לכבודו.

לאחר שדנו באותו ענין שלשם כך הגיע. רצה הרב לצאת דרכו חזרה אך הבבא סאלי אמר לו: "אתה לא יוצא, אתה נשאר אצלי וישן בביתי", בבוקר ערך הבבא סאלי שולחן לכבודו, ארוחת בוקר כיד המלך, ולא ויתר לו והשאיר אותו עד הצהרים, והביא אליו את יו"ר המועצה הדתית בנתיבות שהיה בעל קשרים שיסדר לו את כל ענייניו, ורק אחר ארוחת צהרים נתן לו לצאת לדרכו.

הרב שימש כידוע כרבה של נהריה במשך כעשר שנים, באותם ימים האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא הגיע לנהריה בתור בחור צעיר, לימים סיפר האדמו"ר רבי דוד: "מו"ר אבי בבא מאיר זצ"ל שלח אותי לנהריה כדי שרבי יהושע ממן ישמור עלי". עוד התבטא רבי דוד לפני למעלה מעשרים שנה ואמר לבנו של הרב: "מו"ר אביך מזמן כבר סיים התיקון שלו בעולם הזה, אבל אריכות ימיו זהו סימן שהדור זקוק לו".

לפני כמה חודשים הגיע בנו של הרב, רבי אברהם, לרבי דוד וכיבדו כבוד גדול. הושיב אותו בחדר מיוחד והביא לו לשם כיבוד ושתיה והנה בנו יושב שם ורואה שאנשים באים לקבל ממנו ברכה ולא הבין מדוע, עד שהסבירו לו: "רבי דוד עכשיו לא מברך אף אחד ואת כולם הוא שולח אליך, בזכות שיש לך אבא כזה ענק – תברך אותם בזכותו".

כמו כן הרב שימש כדיין בבאר שבע (לצד הגרמ"ש עמאר שאומר בכל הזדמנות כי הוא תלמיד של הרב) שם היה גר כידוע הבבא אלעזר אבוחצירא זצוק"ל, הרב כשהיה מגיע לבנו רבי אברהם בבאר שבע, היה הולך להתפלל אצל בבא אלעזר זצ"ל שהיה מכבדו כבוד גדול ולאחר התפילה היה יוצא ללוותו עד לרכבו, אף שלא היה מצוי שיוצא לרחוב אבל לכבודו של הרב שינה ממנהגו.

• אנחנו שואלים את הרב, במה זכית לאריכות ימים, השנה שנת המאה, ברוך ה'…

"כי הם חיינו ואורך ימינו", אומר הרב ומצביע על התורה הקדושה – הספרים שעל שולחנו, ומוסיף: "במרוקו התחלתי בגיל מאוד צעיר את עולם הרבנות והדיינות, המליצו לי שמתאים לי הדיינות, ואכן נבחרתי לצעיר הדיינים בכל מדינת מרוקו ומוניתי לראב"ד העיר מראקש ולאחר מכן סגן הרב הראשי של עיר הבירה רבאט והוצע לי להיות הרב הראשי של כל מדינת מרוקו, אבל אמי ע"ה כבר הייתה בישראל והייתה חולה. עזבתי הכול כדי לבוא לטפל בה, שנאמר כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך".

"צריך להבין", אומר לנו מקורבו, ומסביר את דבריו, "הרב עזב מאחוריו את כל הקריירה המפוארת וויתר על הכבוד במרוקו, והגיע לארץ שבה איש לא הכיר אותו מלבד כמו עולים ממרוקו, זוהי מסירות נפש שלא מצויה בדורנו כלל, בכך הרב מסביר את אריכות ימיו".

הרב דניאל כהן מוסיף, "בהיתו ראב"ד מרקאש, הייתה בצורת קשה והגיע סוף החורף ועדיין לא ירדו גשמים, בראות הממשל המרוקאי שאין להם עצה אחרת, בצר להם פנו לרב העיר, רבנו קרא את כל אנשי העיר מקטן ועד גדול ליום תפילה וזעקה ותיקן תפילה מיוחדת, והרב הוא זה שעבר לפני התיבה יחד עם כל רבני העיר. והנה זה פלא שלא עברו שעתיים וכבר השמיים נתכסו בעננים, וכל הממשל של מרוקו כולל המלך באו לרבנו והודו לו וזקפו זאת לזכותו".

הרב מבקש להוסיף לנו בעניין האריכות ימים, "מי שמדקדק בברכת 'אשר יצר' מונע ממנו כל החלאים והיא סגולה בדוקה לאריכות ימים", ובעניין זה אפשר להוסיף, אומר מקורבו הרב דניאל כהן, "הרב עובדיה התבטא פעם בשיעורו בלוויין – מרבי יהושע מאמאן לא זזה שכינה לעולם, אתם רוצים לראות עבד השם לכו תראו את הרב מאמאן מתפלל ומברך אשר יצר".

סדר יומו

מספרים מקורביו: "לשהות במחיצתו של הרב לילה אחד זה מעין עולם הבא. סדר יומו של רבנו, בבוקר עוד לפני שנראה אדם ברחוב בשעה 5:30 כבר משכים להתכונן לתפילה, כמו שאמרו רבותינו חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם תפילתם".

חוק בל יעבור אצל הרב, לפני כל תפילה הוא מחליף את כל בגדיו, בשעה 7:00 מתחיל את תפילתו בבית הכנסת (שטיבלאך) "שער גולדה" ברחוב רשב"ם בירושלים, ותפילתו נמשכת על פני כמה מניינים שמסתיימים ומתחילים והרב ממשיך, לאחר מכן מקבל הרב קהל כמחצית השעה, וטועם פת שחרית שידוע על פי הרפואה כמה תועלת יש באכילתה.

מיד לאחר מכן הולך רבנו למסור שיעור לבעלי בתים בגמרא אגדה והלכה עד השעה 13:00 אז חוזר לביתו, אוכל מעט, ועונה על מכתבים ששלחו אליו, חלקם מכתבים מבתי הדין בארץ ומחוצה לה, לאחר מכן נכנס הרב למנוחה קצרה ושב לתלמודו עד השעה 23:00 בלילה. "הלילה", מספרים מקורביו, "זה לילה של תורה, באמצע הלילה הרב מעביר סוגיות שלמות באותו היום ושומעים אותו אומר גמרות והלכות מתוך שינה".

להגאון רבי ראובן אלבז ראש ישיבת "אור החיים" וחבר מועצת החכמים ישנה קביעות והוא מגיע בכל יום שני לביתו של הרב, להתברך מפיו, כאשר שהה בבית חולים הגיע הרב אלבז לבקרו והתבטא בפני מקורביו: "תדעו לכם, רבי יהושע צדיק הדור, צדיק העולם", ובהזדמנות נוספת שהגיע הרב לשיחת חיזוק בהיכל ישיבת "אור החיים", הרב אלבז פרץ בבכי מהתרגשות הגדולה לארח את הרב בישיבתו, ואמר שעוד זוכר לפני עשרות שנים את רבנו בהנחת אבן הפינה לישיבה.

• יש אומרים, שהייתה לרב מחלוקת קשה ביותר עם רבה של ירושלים הגאון הרב משאש זצ"ל?

"הרב מאמאן והרב משאש", מספר אחד המקורבים, "שניהם מגדולי הפוסקים של יהדות מרוקו בדור האחרון, כמובן ששכנה ביניהם ידידות גדולה ובתורה הייתה להם מחלוקת לשם שמים, לכל אחד הייתה גישה אחרת".

• היו חילופי דברים קשים?

"נכון שנכתבו בזמן המחלוקת דברים קשים כמו שנאמר את והב בסופה, אבל בכל זאת נשארו ידידים גדולים, אף שבאו כמה שועלים שניסו לחרחר ריב ומדון בין שני ענקי הרוח בכל זאת נשארו בידידות. באחד הפעמים הגיע לביתו של רבנו אדם שהתחיל לדבר נגד הרב משאש, הרב זרק אותו מביתו בבושת פנים ואמר למקורביו 'וכי אני אזלזל ברב משאש? השם יעיד עלי שמיים וארץ שכל הלכה שפסקתי הייתה לשם שמיים'".

"אני נזכר", מוסיף הרב דניאל כהן, "לפני כמה שנים אמר מקורבו של רבנו לרבינו ש'אתמול בלילה הייתה האזכרה של הרב משאש זצ"ל', אמר לו רבנו 'למה לא אמרו לי לפני, הייתי הולך להספיד עליו', וזאת כאשר כבר היה בן תשעים וחמש".

שו"ת הלכתי

אני מנסה את מזלי לשאול את הרב הישיש בכמה "ענייני דיומא", הרב השקוע בספר שואל לרצוני, סוגר לשם כך את הספר ומניח סימניה בעמוד בו סיים ללמוד, ומסמן לי לשאול ואומר "שאל בני, לעיתון זהו זיכוי הרבים".

• בני תורה שלומדים כל היום יכולים לפטור עצמם מלומר סליחות בחודש אלול, אם הדבר מקשה עליהם את הלימוד במשך היום?

"אם קשה להם לקום מוקדם ומפריע בלימוד התורה, אפשר לקום פעם בשבוע, ובשאר הימים לומר את הסליחות מאוחר יותר".

• היום יש הרבה "מקובלים" המחלקים ברכות, ראוי ללכת אצלם?

"אסור ללכת אצל המתחזים בשום אופן, ואיך ידע? הכלל שלנו הוא אם הוא תלמיד חכם, מותר ללכת רק לתלמידי חכמים בלבד, מי שאינו תלמיד חכם לא ילך אצלו, עלול להכשיל אותו – לבלבל אותו חס ושלום בעצה שאינה הוגנת, צריך לבדוק".

• מה דעתו של הרב, האם ראוי לנסוע לאומן לראש השנה כמנהג ברסלב?

"ראש השנה יהיה בביתו עם ילדיו ומשפחתו עדיף, זה יום הדין, ילך בזמן אחר לקברי צדיקים, בראש השנה עדיף בארץ ישראל".

• על מי בדורנו אפשר או צריך לברך "ברוך שחלק"?

"הרב יצחק יוסף".

אני מנסה את מזלי לשמוע אולי לדעתו ישנו עוד רב שאפשר לברך עליו את הברכה..

לשאלתי, הרב קובע שוב: "בדורנו, אפשר לברך על הרב יצחק יוסף, הוא יודע את כל התורה כולה בעל פה, הקדוש ברוך הוא – חלק לו מחכמתו, הוא ראוי לברכה זו".

• מתרבים לצערנו כאן בירושלים חילולי השבת בפרהסיה, מה העצה לזה, לפעול בדרכי נועם נגד המחללים או אולי לצאת להפגין נגדם?

"רק בדרכי נועם, אי אפשר בדרך אחרת. דרכיה דרכי נועם".

• לצערנו יש מחלוקות קשות בכל מקום, גם בתוך הציבור הספרדי בין הרבנים, איך יידע בן תורה את מי לשאול ובקולו של מי לשמוע?

"בענייני הלכה כל אחד ישאל את מי שרגיל לשאול, בענייני הכלל כל אחד לפי רבותיו, לא צריך לעשות מחלוקת".

• הסערה סביב עופות הבארקל, הרב ראה את העוף הזה, יש אומרים שזהו העוף שאכלו בארצות ערב, הרב זוכר את העוף מתקופת צעירותו?

"אמרתי ללכת לרב יצחק יוסף, מה שיפסוק ככה יעשו". קובע הרב ונדמה שכבר נשאל על כך רבות, אולי מעט יותר מידי.

מקורבו הרב דניאל כהן מוסיף: "היו אצלו והתעקש שלא לפסוק, הראיתי לו מכתב של הרבה רבנים שיש מסורת לבארקל שהוא כשר, ולא הסכים לחתום כל עוד הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף לא פסק בנידון הזה".

• יש שיוצאים נגד מנהג הכפרות בתרנגול שזהו לטענתם צער בעלי חיים, עושים הפגנות על זה, מה אפשר לענות על זה?

"במרוקו עשינו כפרות על תרנגול".

חלומות וברכות

בנו רבי אברהם מספר: "לפני חודשים אבא מספר לי 'חלמתי חלום מיוחד, ראיתי איזה אישה, את אחת האימהות, והיא אומרת לי שמה שנשארתי בחיים רק כדי לברך את עם ישראל, ואם היא אמרה לי שזה תפקידי, כמובן שאשתדל לעשות את התפקיד הזה, לברך את עם ישראל".

• אני שואל על הבגדים שהרב לובש, הכובע המיוחד והחלוק, מה מסמל הבגד הזה בעצם?

רבי אברהם מספר על הכובע ונזכר בחלומות הנדירים של הרב, וכיצד אמו של הרב ע"ה הלבישה לו בחלום את הבגדים המיוחדים לדיינים: "זה בגד של דיין, הדיינים במרוקו לבשו את הבגד הזה, במרוקו הדיינים היו כמו מלכים, זאת הייתה מלכות, לכן אמרתי שזוהי מסירות שעזב את משרתו במרוקו לטובת הטיפול באמו ע"ה כאן בארץ. אמא שלי הייתה גרה אצלנו בבית במרוקו, אחד האחים החליט לעלות ארצה והיא החליטה לעלות אתו ארצה, אבל לא היה לה טוב בארץ, ואיך ידע שלא טוב לה? היא הייתה באה אליו בחלום כאשר היא הייתה בישראל והוא במרוקו, למשל הוא חלם שהוא שוכב במיטה והיא לחוצה במקום הצר שבין המיטה לקיר, במצב לא טוב, הוא קם מהשינה ואמר 'לא טוב לאמא' אני עוזב הכול ונוסע לישראל, למחרת שהגענו לישראל, הלך להביא את אמא אליו לבית שלו, והיותה אצלנו עד יום פטירתה.

"אחרי הפטירה מיד חלם שהוא בבית העלמין, ורואה אותה יושבת על הקבר, והוא אומר שראה אותה בחיזיון ממש, כמו שאני מדבר אתך במציאות ככה היה בחלום, ושואל אותה מי העלה אותך על הקבר, והיא אומרת 'עליתי לבד', והוא שואל אותה 'איך בעולם האמת?' והיא עונה לו 'הכול בסדר גמור, רק כואב לי בצוואר', אבא אמר לה 'אני אעשה הכול כדי שהכאב הזה ילך'. באותה תקופה לא היה לו משרה, כי סירב לקחת משרה כדיין לענייני גיטין, ופתאום בחלום הם רואים ענן והיא מוציאה כובע משובץ יהלומים, שמה לו על הראש ונעלמה, לא עבר זמן וקיבל משרת דיין שהוא רצה, 'היא דאגה לי למשרת הדיינות', זה הוא אמר לנו אחרי זמן". מסיים בנו, ראש הישיבה בבאר שבע, רבי אברהם מאמאן.

מקורבו ויד ימינו הרב דניאל כהן מוסיף: "מידי בוקר מגיעה לכאן לבית הרב, מבשלת הגב' איילה ועקנין תחי', לבשל עבור הרב ארוחת צהרים, היא מספרת כי יום אחד הרב אמר לה – הגיעו אלי בחלום מלאכים ואמרו לי תדע לך שמעכשיו כל מה שתברך התקיים".

שוחחנו על חלומות, אני שואל את הרב הישיש שזכה לכמעט מאה חגי "ראש השנה" בחייו, האם מותר לישון בראש השנה או שיש חשש שהמזל יישן כל השנה ככתוב בהלכה.

"לא טוב לישון, אבל למי שמרגיש שקשה לו ויפריע לו בתפילה יכול לישון אחרי חצות כדעת האר"י הק'".

היתר מכירה

• אני מנצל את ההזדמנות לפני שהרב ישקע שוב בספר שלפניו ושואל עוד: שמענו שהרב התחתן בגיל 22, האם זהו הגיל שראוי לבני תורה להינשא?

"הכול תלוי בבחור עצמו, אם יש לו מפריעים והרהורים שיתחתן בגיל 18, אבל אם יכול להמשיך ללמוד ללא הפרעה שימשיך בלימוד תורה, לפחות עד גיל 22".

• יש ראשי ישיבות שמסלקים מהישיבה מי שמתחתן מוקדם, ראוי לעשות כך?

"אני לא מבין אותם, הכול תלוי בכל בחור ובחור ולא בסוג הישיבה, הבחור הוא שיקבע לעצמו".

• מה דעתו של הרב בנוגע להיתר מכירה בשמיטה, משפחות עניות שלא מסוגלים לקנות מאוצר בית דין ביוקר, יסמכו על היתר מכירה?

"בעבר אמרתי שאם הרב עובדיה אמר יש על מי לסמוך, אבל היום אני אומר לשואלים שאני כבר לא מתערב בזה, אבל יש על מי לסמוך וכל אחד יעשה שאלת רב, רב אחר, לא אותי", הרב הישיש מסיים בחיוך וחוזר לספר.

הרב שואל בנימוס את בנו ראש הישיבה מבאר שבע, הגאון רבי אברהם "אתה לא צריך ללכת כבר?" רבי אברהם מסביר "אבא אומר שאם אני כאן בשבילו הרי שאני יכול ללכת, יש לי קביעות לבוא אחת לשבוע אצל אבא, הוא חושש שאני מתעכב למענו, ולכן שואל האם יש לי זמן להישאר".

אני לרגע חש שלא בנוח, הרב בדרכו ובנימוס "מגרש" את כל האנשים מעליו וחפץ בכל מאודו לחזור לספר שפתוח לפניו. אני מבקש אישור לנסות להמשיך לשאול רק עוד כמה שאלות קצרות. אבל הרב כבר שקוע בספר.

"כשדניאל לצד הרב אנחנו רגועים"

אני מנצל את ההזדמנות ושואל את מקורבו הרב דניאל כהן, שהוא בעצם האדם הכי מקורב לרב, בכל שאלה, בכל נושא, בכל עניין, הציבור פונה אליו. הוא לבדו נמצא עם הרב אף בשעות הלילה, הפוליטיקאים וחברי הכנסת מתאמים עמו את זמני הכניסה האפשריים לפני הגעתם. "כשהוא כאן אנחנו בני המשפחה רגועים לחלוטין שהכול בסדר עם אבא, כשדניאל לצדו אפשר להיות בטוחים, ברוך השם שהוא התקרב לרב, והרב מאוד אוהב אותו". אומר לי בנו של הרב, רבי אברהם.

• איך בעצם הגעת לשמש את הרב?

הרב דניאל כהן עונה בצניעות כמו מנסה לומר שהוא זה לא הנושא והעניין: "הכרתי את הרב, מנערותי, חבר בא אלי ואומר לי בא נתפלל אצל הרב מאמאן, התפללתי תפילה אחת, התבוננתי בו, בקשתי ברכה – והוא בירך אותי מכל הלב כמו אבא לבן, ומאז לא זזה ידי מתחת ידו, בימים, בלילות, בימים טובים ובחגים, גם בבית חולים, שלא נזדקק חס וחלילה יותר".

הרב דניאל כהן לוקח אותי לחדר המשמש כעין מחסן בביתו של הרב ברחוב בר גיורא 14 בירושלים, אני מגלה שם קערה עתיקה שהרב הביא עמו ממרוקו, וספרים עתיקים גם הם ממרוקו, חלקם הודפסו לפני כשלוש מאות שנה "לא תמצא כאן שום דבר ששווה כסף, מה שווה נמכר לטובת יתומים ואלמנות".

תוך כדי הסיור בבית הרב אני מזהה ארון עם כמה סוגי סוכריות, אני מסתכל, והרב דניאל כהן מספר, "אני לומד עם הרב בחברותא, לפעמים שעות רבות, מ17:00 עד 23:00 בלילה, הרבה פעמים בסיום הרב אומר לי 'לך תביא מהארון סוכריות, למדנו היום טוב מגיע לנו משהו מתוק, גם לי גם לך', הרב מברך 'שהכול' בכוונה ואוכל איתי סוכריה".

הרב מתרחק מסיפורי מופתים וכאשר שאלנו את הרב על הסיבות מדוע יש סערות של צונאמי ורעידות אדמה בעולם, הרב אומר "אני לא יודע מה נעשה בשמים", אבל על סיפור אחד שהוא טרי ממש, אין חולק.

הבחור החשוב אמיתי אמדדי נ"י הוא בן המחזור הראשון של ישיבת רכסים, במשך כמעט 13 שנה חיפש זיווג עד שהגיע לגיל 35, לפני שבועיים הוא התארס, עם הכלה אפרת בן שיטרית תחי' בתו של ראש מועצה במושב זוהר בדרום. מתברר כי לפני תקופה קצרה הגיע החתן לרב, שברכו ש"בקרוב תזכה לזיווג הגון" לא עברו אלא חודשים ספורים והוא מצא את זיווגו.

• אני ניגש שוב לשולחנו של הרב ושואל: מה היא הסגולה לזיווג הגון?

"תדעו לכם שלימוד בספר הזוהר הקדוש זה סגולה בדוקה ומנוסה, אדם שמקדש עצמו, משמיים עוזרים לו להתקדש, ולמצוא את זיווגו במהרה".

אני מבקש לשמוע כמה מילים על הרבנית אשת הרב שנפטרה לפני כ-11 שנים בשיבה טובה.

"הכול בזכותה, לקחה את עול הבית מא' ואת ת' לא נתנה לי לעשות כלום, רק לעסוק בתורה, אם היו באים אלי דיינים בענייני ציבור, הייתה אומרת להם אחרי עשר דקות, 'אני אטפל בהם, אתה יכול לחזור ללמוד' מסרה את נפשה למען התורה, הכול בזכותה".

• אחרי החתונה, אני שואל, יש אברכים שמסתפקים אם להשקיע בלימוד דיינות או ללמוד בכולל כדי להפוך לראשי ישיבות, מה הרב, כדיין עונה לשואלים בנושא הזה?

"מה שמתאים לאותו שואל, אם נמשך לדיינות שילך. אם ללמד תלמידים שילך, איפה שהמשיכה שלו, אי אפשר לקבוע בזה רק לדיינות או רק לראשות הישיבות".

שקיעות בתורה

לפני כשלוש שנים הרב היה מאושפז בבית חולים במצב לא טוב, היו שחשבו בטעות שהגיע זמנו חס ושלום, "גם אחרי שחזר לביתו היה רוב הזמן במיטה", מספר בנו הגאון רבי אברהם מאמאן, "בשבת הראשונה אחרי ששוחרר מבית חולים, בלילה בשעה 2:00 לפנות בוקר אני שומע צעקה 'רבי אברהם', קמתי מהמיטה, שאלתי מה קרה, הוא מבקש לשבת ומבקש 'לך לשולחן שלי תביא את הספר שעל השולחן'.

אמרתי 'אבא, יש חושך איך תקרא?' אמר לי תפתח את הדלת ייכנס קצת אור, פתחתי – והוא קורא כמה דפים ומחזיר לי.. למחרת שאלתי אותו 'אבא, זה היה כל כך דחוף, להעיר אותי להביא את הספר?' אבא אמר לי 'היה חסר לי משהו בלימוד שלי, ראיתי את הדפים שרציתי והמשכתי לחשוב בלימוד', ברוך השם היום בלי עין הרע, הרב קם ללימוד ולתפילות כפי שאתה רואה".

מקורבו הרב דניאל כהן מוסיף על השקיעות בתורה: "הרבה פעמים שוכח אם אכל או לא, ומספרים שהרבנית ע"ה הביאה לו ביום מן הימים את האוכל בקופסה פלסטיק, ויצאה לסידורים, הרב שהיה שקוע בלימוד הניח על האש את הקופסה עד שנשרפה כולה, הכול מתוך שקיעות בתורה".

הרב דניאל כהן מספר: "לפני תקופה היה פיגוע בברצלונה, המחבל כידוע נמלט, אחרי כמה ימים שלא מצאו אותו, הרב אומר לי 'חלמתי שיש אדם שהורג אנשים ולא מצליחים לעצור בעדו, התפללתי והוא ייתפס', ואכן, באותו יום נתפס המחבל".

• האם יש עצה גשמית לאריכות ימים?

הרב בתגובה לוקח את הספר שלפניו ואומר "רק זה, כי הם חיינו ואורך ימינו, אין שום עצה אחרת, ו'ברכת אשר יצר' זו הברכה וזו הרפואה".

אני שואל את הבן רבי אברהם המשמש רב קהילה וראש ישיבה בבאר שבע, על הקשר של אביו לישיבה.

"אבא שהיה בכוחותיו היה מוסר שיחות בישיבה, ורק התפילות שלו היו מביאות התלמידים שלי ליראת שמים טהורה, גם היום הוא מגיע מידי תקופה להתפלל בישיבה והתרגשות בשיאה, אבא הוא נשיא הישיבה, פעם הייתי צריך דבר מה עבור הישיבה ממרן הרב עובדיה זצ"ל, הוא התקשר לבית הרב והודיע 'אני מגיע' ומרן אמר שאבא לא צריך לקבוע תור ונכנס ללא תור, ואכן מרן עזר לישיבה מכל הלב".

"הייתי לא מזמן", מספר הרב דניאל כהן, "אצל האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא, וסירב לברך אותי ואמר אתה לך תתברך אצל הצדיק הרב מאמאן, ותמסור לו שאני מזכיר את שמו בתפילתי מידי יום ביום".

לסיום אני מבקש ברכה מהגאון הישיש ומבקש ברכה להצלחה.

"תבורך בכל מכל כל".

עליך להיות מחובר על מנת להגיב