פורסם ע"י admin On אוגוסט - 1 - 2017 סגור לתגובות על מבט על תמונה של ספריית בית המדרש למורים לעברית בקזבלנקה, 1955

להסתכל על דבר שהיה שם

מבט על תמונה של ספריית בית המדרש למורים לעברית בקזבלנקה, 1955

מאת :דוד גדג'- פורסם באתר הארץ

 

בין העדויות המצולמות הרבות על החיים היהודיים במרוקו ראוי להתעכב על תמונה אחת שצולמה בשנת 1955. נראה בה הרב יצחק רוּש, יליד העיר תלמסאן באלג'יריה, על רקע חלק ממדפי ספריית בית המדרש למורים לעברית בקזבלנקה. הוא בחר לשלוף מהמדף מסכת תלמודית ולהצטלם כשהוא מביט בעמודיה. רוש, תלמודיסט מובהק, הציב בספרייה שלא במקרה את המסכתות במדף בגובה המיטבי שלא דרש ממנו להתכופף או להגביה את ראשו. המסכתות הגדולות בולטות ואפשר לזהות בנקל את שמותיהן הכתובים באותיות של זהב או כסף.

 

התמונה הנדירה מאפשרת להסתכל לרגע על ספריית בית המדרש בשבריר של מציאות שהתקיימה ללא פקפוק, או במלותיו של התיאורטיקן הצרפתי רולאן בארת, על "דבר שהיה שם". אילו ספרים מונחים במדפים הגלויים ובאלה שעין המצלמה לא תפסה ומה מלמדת הספרייה על המוסד? קטלוג הספרייה לא נשמר ועל כן נותר לנסות ולזהות ספרים נוספים בתמונה ולחבר פיסות מידע אחרות שישלימו את הספרייה באופן חלקי.

עניינו של רוש בתלמוד החל בלימודיו בישיבת "עץ חיים" באוראן, שבראשה עמד רבי דוד אשכנזי, רבה הראשי האחרון של יהדות אלג'יריה. שלוש הישיבות בערים הגדולות של אלג'יריה, אוראן, אלג'יר וקונסטנטין, שנשאו את השם "עץ חיים" עברו בשנות העשרים רפורמה בתוכנית ההכשרה שהובלה על ידי רבנים מקומיים בשיתוף עם הקונסיסטוריה באלג'יריה, ועד לענייני דת שהוקם על פי הדגם הצרפתי ורשת החינוך "כל ישראל חברים".

 

בעת מלחמת העולם השנייה הגיע רוש למרוקו והחליט להישאר בה לאחר שקיבל הזמנה מסגן נשיא כי"ח ז'יל ברונשוויג לייסד ולנהל את בית המדרש למורים לעברית. רוש הכשיר את המורים בהשראת תוכנית ההכשרה שאליה נחשף בישיבת "עץ חיים". נלמדה שם השפה הצרפתית ולימודים כלליים אך ניתן מקום משמעותי למקצועות הקודש, לימוד השפה העברית והתרבות העברית הלאומית, וכל אלה מקבלים ביטוי בספרייה.

 

במדף, מעל המסכתות בצד שמאל בולט ספר שחור קטן עם סמלה של הוצאת דביר: "כל שירי ביאליק". שמו של המשורר הלאומי ושיריו נפוצו בקרב שוחרי השפה העברית בערי מרוקו ובמועדונים הוקראו שיריו. רוש השתייך לחסידי ביאליק עוד מימי נעוריו, ובקיץ 1934, בעת ששימש רב צעיר בישיבת "עץ חיים" באוראן, שלח מברק ניחומים לעיתון "דבר" עם מותו של המשורר: "רב ותלמידיו אוהבי ביאליק ומעריציו פה אורן, צפון אפריקה, בוכים במר נפשם על אבדן המשורר הנפלא. מאנו הנחם כי הנשר איננו. מי יתן ויהיו שיריו להם למשיב נפש".

 

הרב יצחק רוּש על רקע חלק ממדפי ספריית בית המדרש למורים לעברית בקזבלנקה, 1955

באדיבות פול דהאן

 

לצד ספר שירי ביאליק מוצבת המהדורה "כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון" בשבעה כרכים, בהוצאת שוקן מקיץ 1953. בחלקו המרכזי של אותו מדף יש כמה עותקים של "על פרשת דרכים", מסותיו של אחד העם, שיצא לאור החל בשנות הארבעים בשיתוף של הוצאת דביר ו"הוצאה עברית". בקצה הימני עוד סדרה בהוצאת דביר ושני כרכים לבנים בהוצאת שוקן. נראה שכל המדף העליון הוקדש לשירה ולספרות עברית חדשה שנלמדו בבית המדרש למורים. בתוכנית הלימודים היו שיעורים על סופרים ומשוררים כיצחק בר לווינזון, אחד העם, יהודה בורלא, יהודה קרני, אשר ברש, דוד שמעוני, יהודה יערי, וכמובן עגנון וביאליק.

לימוד השירה והספרות העברית החדשה סייע לתלמידי בית המדרש לעבור בהצלחה בשנת הלימודים האחרונה את הבחינה לקבלת "התעודה הירושלמית". התעודה היתה פרי שיתוף פעולה של האוניברסיטה העברית ו"האיגוד העולמי לחינוך העברי בתפוצות", פרויקט שבראשו עמד פרופ' שלמה דב גוֹיטיין. הבחינה קבעה את רמת ההישגים של הנבחן בשפה העברית ובקנייני רוח ישראל והעניקה פטור מן הבחינה לעברית שנדרשו לעבור סטודנטים שסיימו לימודי תיכון בתפוצות והגישו מועמדות ללימודים באוניברסיטה העברית. תלמידי בית המדרש בקזבלנקה ניגשו לבחינה לא משום ששקלו לימודים גבוהים בישראל, אלא מתוך הכרה באיכות הבחינה והגושפנקה המקצועית והיוקרתית שהעניקה למורים בקהילות במרוקו.

נחזור לספרייה. במדפים מונחים ספרים הכרוכים בכריכה אישית, וקרוב לוודאי שמדובר בספרים עתיקים וכתבי יד שרכש רוש במסעותיו במרוקו. בתוקף תפקידו כמנהל בית המדרש וכאחראי על הקורסים ללימוד עברית שהתקיימו בערי מרוקו בחסות הג'וינט, יצא תכופות לנסיעות ברחבי הממלכה שבמסגרתן רכש ספרים וכתבי יד. אשר כנפו העיד בספרו האוטוביוגרפי "הכינור ואני", שיצא לאור בשנה האחרונה, כי הרב רוש הגיע לעירו מוגאדור ורכש חלק מספרייתו המפוארת של רבי דוד יפלח לאחר מותו ב-1944. יפלח פעל בחוג משכילים שקם בסוף המאה ה-19 במוגאדור והיה לו חלק משמעותי במיסוד "שירת הבקשות" במרוקו. הוא נמנה על עורכי האנתולוגיות "רני ושמחי" (וינה, 1890) ו"שיר ידידות" (מראכש, 1921), שנכתבו והודפסו לציבור הפייטנים במרוקו.

ברור לחלוטין כי מדפי הספרייה בבית המדרש כללו את האנתולוגיות של "שירת הבקשות" וקבצי פיוטים נוספים, מכיוון שתוכנית הלימודים כללה לימוד פיוטים. לימוד זה המשיך מסורת ארוכה של לימוד הפיוטים במרוקו, שהתקיימה בבתים פרטיים, בבתי כנסת ובישיבות. המורה והרב אברהם חזן, לימים רב משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, לימד בבית המדרש פיוטים. במסגרת שיעוריו למדו התלמידים את הטקסט ואת הלחן. בתוכנית הלימודים נכללו פיוטים של שלמה אבן גבירול, ישראל נג'ארה, רבי דוד חסין ועוד רבים אחרים.

בחלקו השמאלי של המדף השני מלמטה מוצב ספר עב כרס שעל שדרתו מדבקה לבנה ומעליה הכותרת: "ספר מורה נבוכים". בהמשך המדף מונח הספר "אמונות ודעות" לסעדיה גאון. בתוכנית הלימודים של בית המדרש לא מופיע במפורש שמו של "מורה נבוכים" לרמב"ם, בשונה מ"משנה תורה" שהוקדש לו שיעור ייחודי, ובכל זאת למדו תלמידי בית המדרש על "מורה נבוכים" במסגרת שיעור של הרב רוש, בימי שבת טרם תפילת מנחה, שעניינו פילוסופיה וזרמי מחשבה יהודית מימי הביניים. במסגרתו למדו גם את "הכוזרי", "אמונות ודעות" ו"חובות הלבבות".

בעיתון "נוער" (Noar), שיצא לאור בצרפתית בקזבלנקה, פורסם באפריל 1949 כי באותו חודש התארח בשיעורו של הרב רוש האינטלקטואל היהודי־אלג'ירי אנדרה שוראקי, שעסק באותם ימים בתרגום "חובות הלבבות" לצרפתית ודן עם התלמידים על הספר שיצא לאור שנה לאחר מכן.

בצמוד לספר "אמונות ודעות" מוצבים שני כרכים בעטיפה לבנה של כל "שירי רבי שמואל הנגיד", חמישה ספרים בשלושה כרכים. הכרך השמאלי הוא "בן משלי" וכותרת הכרך השני אינה בהירה. האם ייתכן שבמדף זה הניח רוש ספרות מימי הביניים מהמרחב היהודי־ספרדי־ערבי? קשה לענות על שאלה זו כי רוב הספרים לא ניתנים לזיהוי, אולם השירים "מת אב" ו"הים ביני ובינך" נלמדו במסגרת שיעורי ספרות בשנה השנייה, שהוקדשה לשירת ימי הביניים ובה נלמדו יצירותיו של שמואל הנגיד לצד אלה של שלמה אבן גבירול, יהודה הלוי, משה אבן עזרא, אברהם אבן עזרא ויהודה אלחריזי.

ייתכן שחלק מהספרים בתמונה נמסרו לספריית בית המדרש מתאגיד "תקומה לתרבות ישראל", שהוקם לאחר מלחמת העולם השנייה ושם לו מטרה להציל את אוצרות הרוח והתרבות היהודיים ששרדו את חורבן יהדות אירופה. לנוכח הרס החיים היהודיים באירופה נבצר מהארגון לשקם או להשיב את נכסי התרבות לקהילות שהושמדו והוא התרכז באיסוף, קיטלוג וחלוקה מחדש של אוצרות התרבות שלא נמצאו להם בעלים, בהתאם לצרכים של הקהילות היהודיות בעולם שלאחר המלחמה. ב-1950 קיבלה ספריית בית המדרש בקזבלנקה אלף ספרים, בתוכם ספרי דרוש, פרשנות התלמוד, הלכה, שו"ת ולקסיקונים.

בגב התמונה נכתב: "לכבוד הרב ד"ר הירשברג למזכרת, אייר תשט"ו. בית מדרש למורים קזבלנקא מרוקו". ב-1955 (תשט"ו) יצא גדול חוקריה של יהדות צפון אפריקה חיים זאב הירשברג למסע לימוד ומחקר בארצות המגרב ולאחריו פירסם ספר מסע שכותרתו "מארץ מבוא השמש: עם יהודי אפריקה הצפונית בארצותיהם". בספרו תיאר כי בשבת ששהה בקזבלנקה התארח בבית המדרש והתרשם מידיעות התלמידים. "הופתעתי ממש בראותי כמה דל הוא המטען שמבאים אותם התלמידים בכיתות הנמוכות, וכיצד משתפר המצב במידה שהם שוהים במוסד, ומגיעים לשליטה בשפה, לידיעת התנ"ך, היכרות עם גמרא ודינים; גם הספרות העברית החדשה אינה חקל דרזין בשבילם". מבלי להתכוון פרש הירשברג את קווי המיתאר של תוכנית הלימודים של בית המדרש ואת המדפים של הספרייה, שזכה לצילום מזכרת שלה.

 

 

סגור לתגובות