פורסם ע"י admin On אוגוסט - 1 - 2017 סגור לתגובות על הישראלי שפיקד על המחתרת היהודית במרוקו

הישראלי שפיקד על המחתרת היהודית במרוקו: סיפורו של שלמה חביליו

ב-1954 פנה המוסד אל שלמה חביליו ושלח אותו למשימה חשאית: להקים מחתרת יהודית בצפון אפריקה, כדי להגן על יהודי מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה מהערבים ולהכינם לעלייה. כך נולדה "המסגרת". חביליו, מפקדה הראשון, נפטר לאחרונה

 

ב-1954 פנה ראש המוסד, איסר הראל, לשלמה חביליו, וביקש ממנו לצאת למשימה חשאית בצפון אפריקה. בישראל חששו שכשמרוקו, תוניסיה ואלג'יריה יזכו בעצמאות, השלטונות הערבים שיקומו בהן יהיו עוינים כלפי היהודים. כדי לתת מענה לכל תרחיש אפשרי, ביקש המוסד להקים במדינות אלה מחתרת, שתגן על הקהילות היהודיות.

חביליו ב-1935

המשפחה

 

חביליו, בעל ניסיון ביטחוני עשיר, נענה למשימה, ויצא לסיור שטח מקדים. במהלכו הוא ביקר ביישובים יהודים מהרי הריף במרוקו הספרדית בצפון ועד להרי האטלס בדרום ואף מעבר להם, באזור הסהרה. אפילו לקהילה העתיקה באי ג'רבה הגיע.

 

כששב לארץ החל לגייס את הסגל הפיקודי של המחתרת המתהווה – צעירים עתירי ניסיון קרבי, דוברי צרפתית וחלקם דוברי ערבית. בהמשך עמד בראש קורס ההכשרה, בו השתלמו החניכים בצרפתית, ולמדו על צפון אפריקה ואת יסודות הפעילות החשאית. בהמשך נשלחו אל ארצות היעד, שם הקימו מטות פעולה, אליהם גייסו מועמדים מהקהילה המקומית.

 

שלמה ואשתו חיה בקהיר, 1946

המשפחה

 

כך נולדה "המסגרת" – שם הקוד למחתרת היהודית, שפעלה מטעם "המוסד" בצפון אפריקה. שני ייעודיה העיקריים היו הגנה על הקהילות היהודיות המקומיות והעלאת יהודים לישראל.

 

"בהדרכתך הקמנו מסגרות של נוער יהודי נפלא בתוך הקהילות הללו, אשר בעת פקודה ביצעו היטב את אשר אומנו לעשות: הם הגנו על קהילותיהם היכן שהותקפו בידי כוחות הטרור של הרוב המוסלמי והם פעלו בהצלחה יוצאת דופן במקום שם צריך היה לפרוץ גבולות כדי לבצע עלייה חשאית", אמר לאחרונה אחד השליחים של חביליו. "כאשר היינו שם, בודדים מאחורי הרי החושך ופועלים בתנאי מחתרת קשים ובמרחבים ציבוריים מוכי טרור, חשנו אותך וכאילו היית לידנו", הוסיף.

 

חביליו (שני מימין) עם חבריו ל"מכבי צעיר"

המשפחה

 

דוגמה לפעילות "המסגרת" היתה התגובה של אנשיו של חביליו לפגיעה ביהודי העיר קונסטנטין באלג'יריה במאי 1956. לאחר שמוסלמים השליכו רימונים ברובע היהודי, אנשי "המסגרת" רדפו אחר האחראים לכך, והרגו אותם. פעילות אחרת היתה הקמת שירות דואר מחתרתי, שאיפשר ליהודי מרוקו לשמור על קשר עם קרוביהם בישראל אחרי שהופסקו קשרי הדואר בין המדינות.

פעיליו של חביליו הגיעו לכל קצוות מרוקו כדי לאסוף את מי שמעוניין לעלות לישראל. הם ציידו את העולים בתיעוד מזויף שהוכן במעבדות של "המוסד" והעלו אותם על אוניות בדרך לישראל. אחרים הוברחו דרך המובלעות הספרדיות טנג'יר, סאוטה ומלייה, תוך שיתוף פעולה עם השלטונות הספרדיים. "העולים הפגינו גבורה עילאית… ללא תנאים, ללא שהות לממש את הרכוש וללא התראה סבירה", אמר חביליו.

 

חביליו ב-1948

המשפחה

 

חברי "המסגרת" מנו כמה מאות פעילים. חלקם נעצרו לעיתים בידי השלטונות, אך פעילותם נמשכה כסדרה במשך שנים. עד 1961 הועלו באופן חשאי עשרות אלפים מיהודי מרוקו. בעקבות אסון טביעת הספינה "אגוז" בו נספו 44 עולים, התירה מרוקו עליית יהודים באופן חוקי.

 

חביליו נולד ב-1921 בעיר העתיקה בירושלים למשפחה ותיקה מהיישוב הספרדי הישן. אביו, ניסים חביליו, היה יצרן דברי מתיקה. אמו שרה (שרינה), עלתה לירושלים ממקדוניה. חביליו למד באליאנס, התגייס ל"הגנה" בגיל 14, ובימי המרד הערבי הגדול שימש כנוטר במשטרת הישובים העבריים.

 

חביליו, 1966

אדרת

 

במלחמת העולם השנייה היה מפקד בכיר בחי"ש (חיל השדה של "ההגנה") בירושלים. ב-1945 נשלח להקים מחתרת יהודית במצרים, שתפקידה להגן על יהודי קהיר ואלכסנדריה. "את האימונים נהגנו לערוך מרחק 25 ק"מ מהפירמידות, במקומות שבחנתי מבעוד מועד, ווידאתי שנוכל לירות בהם בבטחה", סיפר.

 

מהסרט "שברי תמונות ירושלים"

מהסרט "שברי תמונות ירושלים"

 

במצרים שהה בזהות בדויה של סוחר ארמני והכיר את אשתו לעתיד, חיה רוזנטל, אחת הפעילות במחתרת. ב-30 בנובמבר 1947, בגיליון בו "הארץ" דיווח כי "הוחלט על הקמת המדינה היהודית", פורסמה גם מודעה קטנה – ההזמנה לחתונתם. חביליו כמעט איחר לטקס, משום שבאותו היום אירעה ההתקפה הערבית על המרכז המסחרי בשכונת ממילא.

במלחמת העצמאות הוא מונה למפקד מרחב דרום ירושלים, ופיקד על החלק הדרומי של מבצע קלשון, שבו נתפסו השטחים שהבריטים פינו. תחת פיקודו נכבשו השכונות טלביה ובקעה ונתפס מחנה אלנבי. חביליו נפצע בממילא בימים האחרונים של המלחמה.

 

אחרי שסיים את תפקידו ב"מסגרת" השתלב במשרד החוץ, שם כיהן כקונסול כללי באיסטנבול, שגריר ישראל בקמרון ובקולומביה ומנהל מש"ב (המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי). אשתו, חיה, נפטרה ב-2010. חביליו נפטר במאי בגיל 96. הוא הותיר שלושה ילדים (בן נוסף, איתן, נפטר ב-2016), חמישה נכדים ועשרה נינים.

 

פורסם באתר הארץ

 

סגור לתגובות