פורסם ע"י admin On יוני - 11 - 2017 0 תגובה

©כל הזכויות שמורות לאתר ד'אר דייאלנה

כל עיר והצדיקים שלה.

נהגו להשתטח על קברו של צדיק, במיוחד, ביום היארצייט (יום השנה למותו) של הצדיק, זהו יום גדול שאפשר לברך ולהתברך ולצפות לישועה, רפואה, מזור לחולי ולכאבים, זיווג, זרע בר קיימא, פרנסה ועוד. ימים מיוחדים נוספים בהם נהגו לעלות לציון צדיק הם: ל"ג בעומר ובחג המימונה, שנחגג בדרך כלל ליד נהר, אגם או כל מקור מים אחר. חלק חשוב בחגיגות היה לפקוד את קבר הצדיק, להדליק נרות תוך-כדי שמברכים את בני הבית. לעתים היו שוהים במתחם קבר צדיק בין שבוע לחודש ימים, או עד שהצדיק נעתר לבקשתם והדבר היה מתפרסם ברבים.

צדיקי רבאט-סאלה

רבאט:

רבי שלום זאווי זצ'ל

רבי שלום זאווי זצ'ל

מבנה הציון של רבי שלום אזאווי זצ'ל

 מבנה הציון של רבי שלום אזאווי זצ'ל

ציון רבי שלום זאווי זצ'ל,בית החיים הישן רבאט

ציון רבי שלום זאווי זצ'ל,בית החיים הישן רבאט

 רבי אליעזר די אבילה זצ'ל – נולד וחי ברבאט, היה מכובד ואהוב מאוד על בני הקהילה. מוצא משפחתו מן העיר אווילה שבספרד.

היה אחיינו (בן אחותו) של גדול רבני מרוקו, רבי חיים בן עטר המכונה "אור החיים הקדוש".     

.יום ולילה היה הוגה בש"ס ופוסקים. בקבלה מצא סיפוק נפשי ומצא ע"פ רמזים בתורת הנסתר, כי ישראל עתיד להיגאל בארצו והגאולה תבוא אחרי מלחמה קשה של חמשת חלקי תבל. ואותה קרא "מלחמת גוג ומגוג" אשר בה תהיה הריגה איומה בקרב היהודים שלשמעה עין תדמע ולבב דווי.

רבים לעגו לו וקראוהו "בעל הזיה", אך מהר חזרו מדעתם וקראוהו רבן אליעזר מאור הגולה באפריקה. ספריו : בית אלי ו- עזרת ישראל מבארים את המנהגים התלויים בקרבנות בימי בית שני.

יהודי פאס הריצו אליו מכתבים לבוא ולכהן בפאר כרב הראשי ליהודי מרוקו, ובענוותו ענה להם, שלא הגיע עדין לאותה דרגה ונשאר לרבה של קהילת רבאט

בספר היוחסין הוא מהלל את היהודים ילידי הארץ שבאו לעזרת אחיהם גולי ספרד, ומזכיר לשבח את פרנסי העיר פאס, מכנאס ורבאט על מסירותם להיטיב את מצבם של גולי ספרד.

נולד ב 1714 , נפטר בשנת 1761 והוא בגיל ארבעים ושבע. קבור בעיר סאפי\אספי שבמרוקו. השאיר אחריו בת אחת, שהייתה נשואה לאחד מבני משפחתו, רבי שלמה די אבילה, שהוציא לאור את כתביו.

רבי אליעזר די אבילה היה מחשובי פייטני מרוקו. ספרו "שער שמים" חשוב בפיוטיו, אותם שרים בחגים ובמשתה של שמחה

רבי אליעזר די אבילה היה מחשובי פייטני מרוקו. ספרו "שער שמים" חשוב בפיוטיו, אותם שרים בחגים ובמשתה של שמחה

צדיק גוזר והקב"ה מקיים

סיפור שעבר מפה לאוזן על רבי חיים בן עטר המכונה "אור החיים הקדוש" ואחיינו רבי אליעזר די אבילה בהיותו נער ברבאט

אמו של רבי אליעזר די אבילה היא אחות רבי חיים בן עטר, גרה ברבאט וילדה שם את בנה אליעזר. כשגדל הילד אליעזר, היה לנער חכם, חריף וידען בתורה.

רבי חיים בן עטר התגעגע לאחותו ונסע לרבאט לבקרה. רבי חיים נהג לשבת בביקוריו בבית אחותו עם אחיינו אליעזר על פלפולי תורה (ויכוח, משא ומתן של תורה בחריפות),רבי חיים שאל את אחיינו אליעזר שאלה הלכתית מסובכת

השיב הנער אליעזר לרבי חיים ברוב שנינותו, חידודו וחריפותו וירד לעומק כוונתו של רבי חיים בן עטר. צחקק רבי חיים לתשובתו החכמה של הנער אליעזר ואמר לו : " תמסי ג'ריר" (תלך צעיר),

אמו של אליעזר ששמעה את שאיחל אחיה לבנה, נבהלה…הרי ידעה כמה חזקות מילותיו של אחיה רבי חיים בן עטר הידוע כצדיק יסוד עולם, חששה שמא הקללה תתפוס בנער אליעזר.

גערה באחיה רבי חיים וביקשה אותו כי יברך את בנה מיד, שמא חלילה משהו רע יקרה לנער. רבי חיים פנה לאחותו ואמר לה "הרי יודעת את שאוהב אני את אחייני אהבה גדולה, לא התכוונתי שחלילה יארע לו דבר רע" משסיים את דבריו הניח את ידו על ראש הנער ובירך אותו. וכדי שאחותו תהיה נפשה רגועה הוסיף. "יברכך הקב"ה כשם שברך אותי"

הרי אחותו ידעה כמה אחיה חכם וגדול בתורה, אזיי חשב לעצמו שאם יברך את הנער בברכה זו, החשש יעזוב את אחותו, ולא תדאג לאליעזר. ואכן, כך היה , הנער אליעזר גדל והפך לגדול בתורה. אך ,גם חי חיים קצרים כשל דודו רבי חיים בן עטר זצוק"ל. כאמור נפטר רבי אליעזר די אבילה בגיל 47 שנים.

כולנו יודעים שאור החיים עלה לירושלים בהיותו בן ארבעים ושלוש ונפטר בהיותו בן 47 שנים.

כך היה, הנער אליעזר הפך להיות תלמיד חכם וגדול בתורה, אכן , הברכה תפסה בנער שהפך להיות עילוי גדול בתורה, רבי אליעזר די אבילה נפטר אף הוא צעיר בדיוק כמו הדוד שברך אותו, רבי חיים בן עטר "אור החיים" זצוק"ל.

חיים בן עטר-ויקיפדיה

סאלה:

רבי רפאל אנקווה זצ'ל – עמד בראש בית הדין הרבני הראשי של מרוקו שהוקם ברבאט.

רבי רפאל אנקווה (16 בדצמבר 1847, 3 באוגוסט 1935, ד' באב תרצ"ה) היה הוגה, פרשן ופוסק הלכה נודע במרוקו. נחשב לאחד מחשובי הרבנים במרוקו בעת החדשה. היה הראשון להתמנות לתפקיד הרב הראשי של מרוקו.

תמונת רבי רפאל אנקווה זצ'ל

תמונת רבי רפאל אנקווה זצ'ל

 נולד בעיר סאלה הצמודה לרבאט, כבן לשושלת רבנים ספרדית-מרוקאית ארוכה. .‏רפאל אנקווה נודע בלימודיו השקדניים מצעירותו, והוא שילב את לימודיו עם עבודה במסחר. בשנת 1879, מונה אנקווה לדיין של בית הדין הרבני בסאלה והיה אחראי להקמתה של ישיבה בעיר. בזכות למדנותו ופסיקותיו שמו זכה להוקרה ברחבי קהילות יהודי מרוקו. אנקווה תמך באדיקות במעבר לחינוך מודרני וסייע לכל ישראל חברים להקים בתי ספר במרוקו, ולצורך מטרה זאת הקים קרן תרומות ייעודית.

בשנת 1918 נהפך לראשון להתמנות לרב הראשי של יהדות מרוקו, וכן לראשות בית הדין הרבני ברבאט הבירה. רבי רפאל אנקווה חיבר מספר רב של ספרים הלכתיים וזכה לשם של מלומד גדול במרוקו ומחוצה לה. בשנת 1929 הוא קיבל מהממשל הצרפתי את עיטור לגיון הכבוד.

ספריו

  • קרני רא"ם, ירושלים: דפוס שמואל הלוי צוקערמן, 1910.

  • פעמוני זהב חלק א', ירושלים: דפוס שמואל הלוי צוקערמן, 1912.

  • פעמוני זהב חלק ב', ירושלים: הוצאת אהבת שלום, 1999.

  • תועפות רא"ם חלק א', קזבלנקה: דפוס המשבח, 1930.

  • תועפות רא"ם חלק ב', ירושלים: דפוס הוצאת אהבת שלום, 1999.

  • חידושי רא"ם, ירושלים: דפוס הוצאת אהבת שלום, 1999

ר' רפאל אנקווה זצ'ל  נפטר ב-3 באוגוסט 1935 בגיל 87. בהלווייתו שנערכה למחרת נכחו כ- 50,000 משתתפים, כולל נציגים צרפתים ומוסלמים בכירים ומשלחות יהודיות מכל רחבי מרוקו. לאחר פטירתו ולאורך השנים חוברו לזכרו פיוטים ושירים רבים. מספר רחובות קרואים על שמו בערי ישראל.

ידיעה על מותו של ר רפאל אנקוואה זצ'ל

ידיעה על מותו של ר רפאל אנקוואה זצ'ל

 

עליך להיות מחובר על מנת להגיב