פורסם ע"י admin On יוני - 19 - 2016 0 תגובה

בס"ד

חלק שני

עדות חיה מפיה של רחל דנינו,רחל האישה היקרה והצדקת תחי' היא נכדתו של רבי דוד דנינו זצוק"ל מהעיר דמנאת במרוקו.חלק מחייו שימש כרב ודיין העיר בני מלאל.רחל דנינו מתקרבת לגיל תשעים-עד 120 בבריאות איתנה,רחל אישה יראת-שמים, מתגוררת כיום בעיר ירושלים,עיר הקודש.

שבת-ביטחון בה'

ביום בו הגענו ממרוקו באוניה לארץ הקודש-ישראל,נשלחנו לצריפים בירושלים.היה זה ראש חודש אדר,יום שישי. לא היה לנו דבר מלבד בגדינו כיוון שהשארנו את כל שהיה לנו במרוקו.לא לקחנו עמנו דבר.במרוקו,הייתה לנו חנות וביום העזיבה הבאתי סחורה לחנות והצטרכנו לעזוב.

התגוררתי בעיירה אופקים (בצריף),היו לי שני ילדים,האחד בן שנה והשני בן שנתיים. שבת התקרבה ולא היה לי במה לעשות את השבת,היה לי רק כיכר לחם ושלוש ביצים.העיירה הייתה שוממה,איש לא עבר בה,אפילו ציוץ ציפור לא נשמע.לא היה לי ממי לבקש אך בטחתי בקב"ה והאמנתי שיעזור.בעלי ישב ולמד תורה בצריף כשאני ניקיתי בחוץ,בני היה איתי,פרשתי ידיים לשמיים לקב"ה בתחנונים:"אתה בראת את השבת,בבקשה תעשה שלא יגרם ביזוי לשבת". הקב"ה נענה לבקשתי כששלח אלינו את בן הדוד שלי ,חיים דנינו, אשר היה פה בארץ ישראל עוד לפנינו.הוא לא ידע היכן אנחנו מתגוררים ובערך בשעה 14:00 ראיתי אותו מתקרב אל הצריף שלנו,הוא הביא עמו יין,שלוש כיכרות לחם,דגים ועוף. התחלתי לבכות וכאשר נכנסתי לצריף בעלי שאל אותי למה אני בוכה,עניתי:"אני בוכה מאושר לאבא שבשמים שהוא שמע את תחינתי". בעלי אמר:"התקבלה תפילתך כשם שהתקבלה תפילתה של אשת ר' חנינא בן דוסא,בקשתך הייתה גדולה משלי ומכיוון שלא חיכית לנדבות ובטחת בה' הוא נענה לתחינתך". חיים דנינו בן דודי הגיע אלינו שוב במוצאי שבת והביא לי עשר לירות (סכום מכובד מאוד בזמן ההוא) ואמר שאם יחסר לי משהו שאשלח אליו מכתב.

 

איסור אפיית לחם ביום טוב

ביום שני של ראש השנה אפיתי לחם בתנור (לא ידעתי שאסור) בעלי שאל למה אפיתי לחם ביום חג ושזה אסור. עניתי לו שלא נותר לנו לחם מאחר ונגמר ערב קודם. ואז אמר לי שקיבל נבואה ושאזהר שלא אחנק בלילה. בלילה,ישנתי במיטה עם בני מנחם שהיה אז תינוק,חלמתי חלום,בחלום בא אליי אדם לבוש כולו לבן ואמר לי:"תחתלי את בנך ותביאי לי אותו".לקחתי את הילד ויצאתי איתו החוצה,אותו איש הניח שתי חבילות ענקיות של קש,מסר לי גפרור שהוציא מכיסו ופקד עליי "הניחי את הילד בין שני חבילות הקש והדליקי את הקש"…נבהלתי מאוד ואמרתי לו: שאני אשרוף את בני?!,סליחה אדוני,מי אתה?" הוא ענה:"אני אליהו הנביא,באתי כדי להחזירך בתשובה ולשאול אותך למה שרפת ביום טוב. יום טוב של ראש השנה זהו יום קדוש,אסור לך לאפות! וכעת תשרפי את בנך"…התעוררתי מבועתת מן החלום והבטחתי שיותר לא אאפה לחם ביום טוב.

עליך להיות מחובר על מנת להגיב