פורסם ע"י admin On דצמבר - 8 - 2015 0 תגובה

בס"ד

הילולא דצדיקים חשובה מאוד בחיי יהודי מרוקו,היא קושרת בקשר אמיץ את הלבבות לאמונה והמסורת.הם רואים בה גם חשיבות היסטורית.ויודעים כולם שביום ל"ג בעומר פסקה המגפה בקרב תלמידי ר' עקיבא.

FAMILLE JUIVE DE TINÉGHIR

FAMILLE JUIVE DE TINÉGHIR

השנה היא 1950,חודש מאי, מרוקו

ר' רפאל אנקוואה הקדוש מסאלה אמר: ל"ג בעומר מסמל את הסבל והשמחה.עם ישראל נבחר מהקב"ה להיות לעם סגולה,כי מסוגל הוא תמיד לאסוף כוחותיו,למרות כל הסבל והאיום שהוטל על שכמו מיום גלותו מארצו-היתה לו הסגולה הזאת להאיר את מחשכי גלותו הארוכה באור תורתו ומוסרו ולמרות שהיה מפוזר בין העמים לא חדל להיות גוי אחד. והשמחה נובעת כמים חיים ביום הילולא ,ביום ל"ג בעומר ניצל מצליח אמזלאג בימי המורד "ריסולי" שהפיל אימה ופחד על סביבות טנג'יר,השודדים התנפלו על ביתו ביום ל"ג בעומר.הוא הצליח עם בני משפחתו להמלט לטנגיר,הספיק לקחת עמו את הכסף והתכשיטים ובעיר הזאת עלה בידו לבסס את מצבו. לכן,קראהו הרב משה לסרי בשם "מצליח נסים אמזלאג.בשבתו בטנג'יר לא פסק מלימודי בש"ס ופוסקים.ויהי לרב העדה אחרי מות ר' משה לסרי זצ"ל.

ההילולא בערכה ההיסטורי ובקדושתה קשרה את היהדות המרוקאית ביראת הכבוד לקדושיה וצדיקיה.תולה היא בה כמה ניסים ונפלאות שארעו ביום זה בארץ מרוקו,ביום זה קראו מעשים שהביאו תשועה ליהודים אם בעיר או בכפר,שם חייה היו בסכנה,ביום זה שב הסדר והביטחון בכל הפלך של טנג'יר.צרפת וספרד קיבלו עליהן השגחה ע"י כוחות צבאיים והשיבו את הסדרים גם למקומות רחוקים מערי החוף. יהודי טנג'יר חוגגים את יום ההילולא גם כיום מפלת המורד "ריסולי",כי מסורת להם שבל"ג בעומר תפסו אותו הצרפתים,ובאותו היום דנוהו לגרדום.

ר' רפאל אנקווה זצ"ל אמר : אם רבן שמעון בר יוחאי ברח מפני מבקשי נפשו,והסתתר שלוש-עשרה שנה במערה ואבותיי לברוח לא יכלו-ושלש עשרה שנה עברו עליהם בדם ואש ואובדן רכוש.התקופה הארוכה היתה בימי שתי המרידות של שבטי הקבילים בימי אבו-האמארה וריסולי. המורד אבו-האמארה נקרא העמלקי השחור,או המן בן טפילאלת,הוא נשבע להציק ליהודי מרוקו כשיוריד את השולטאן מכסאו. ביום אחד,בל"ג בעומר התפרץ עם גדודו לעיר מכנאס וכחיות טורפות התנפלו על המללאח (גיטו)ושדדו את הבתים והחנויות ורצחו. בין הנרצחים היה הקדוש ר' יהודה צבאח. לפני שנפח את נשמתו כתב באצבעו הטבולה בדמו:"בל"ג בעומר תבוא לכם הישועה,את המן בן טפילאלת ועשרת מורדיו יתלו על עץ ביום הזה". את הניר מצא רבי שמעון בן עטר המתיחס לצאצאי רבינו חיים בן עטר. בל"ג בעומר נתפס אבו-האמארה,צבאות השולטאן מולאי חסן דיכאו את המרד,ואת אבו-האמארה ועשרת מורדיו תלו על עץ,אח"כ כרתו את ראשיהם והוקיעום על חומות המללאח. ביום זה באה השלווה ליהודי פאס,מכנאס,מראכש וקזבלנקה. השולטן שלח פתשגן אל כל הפאחות והקאידים במדינתו להגן על היהודים.

משום זה צוהלים פני כולם לקראת היום הזה. מכל עיר וכפר נוסעים אבות ובנים לבקר קברי רבנים וקדושים. בבתי-הספר הרעישו תלמידים כמה ימים קודם ההילולא  בפיוטים המיוחדים ובשירת "בר יוחאי". רבים מהם סיפרו שהם נוסעים לווזאן,אגדיר,מכנאס,רבאט,קניטרה ומוגדור.

"הילולא"!…קורא יהודי חרד מתוך שמחה נפשית ורוחנית,"על קברו של צדיק אשיר פיוטים,וזכותו תגן עלי ועל בני ביתי".

"הילולא"!…קוראות כל אישה ונערה,"זה היום עשה ה' לקבל כל בקשותינו"

"הילולא"!…נשמעת בכל קצווי מרוקו ולקולה נוהרים המונים המונים אל ערים וכפרים שם קבורים רבנים ,אנשי-ה' וצדיקים שנהרגו על קדושת ה'. בליל ל"ג בעומר הם נקהלים בכל בתי-הקברות לאמור תהילים ותחינות,גם פיוטים מיוחדים ישירו לו בלב שמח,על כל הקברים דולקים נרות…אין שומעים קול נהי ומספד אלא מכל עבר מתפרצים מזמורים ופיוטים בהתרוממות רוח.שומעים איחולים מפי הנערות שבזכות הצדיק תמצא כל אחת את אושרה בבחיר לבה. נערים ובחורים רוקדים סביב כל הדלקה ומתוך התלהבותם עולה "בר יוחאי" כמרחף הוא מעל אלפי הנרות הדולקים מעל הקברים,שר את שירו על הדלקות של דור צעיר. כך נמשכת ההילולא עד אחרי חצות,סועדים במאכלים מיוחדים לאחר ההדלקה. נענים הם לקול עניים להעניקם בנדבת לבם.

הנוער מתפרץ בקול שמחה: "בשנה הבאה נחוג את ההילולא בני-חורין בארצנו ירושלים"

 

Share

עליך להיות מחובר על מנת להגיב